יוסף קארו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ר' יוסף קארו (1488-1575) מגדולי הרבנים ופוסקי ישראל בכל הדורות, מחבר השולחן ערוך והבית יוסף שבזכותם הוא קרוי בפי העם מרן המחבר. בין תלמידיו: רבי יום טוב צהלון.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו
רי"ק נולד לאביו אפרים, שהיה תלמיד חכם, בספרד. בעודו ילד קטן נאלץ לנדוד עם הוריו בעקבות גירוש ספרד, והמשפחה הגיעה לקושטא. אחר שאביו נפטר הוא גדל בבית דודו שחי בקושטא, רבי יצחק קארו. בבגרותו התבסס באדריאנופול. בעיר זו הוא התחתן ובה זכה למעמד רבני חשוב והחל בכתיבת ה"בית יוסף".
אחרי שהתאלמן מאשתו הראשונה התחתן שנית. אחרי מגורים בבולגריה, החליט לעלות לארץ ישראל וקבע מקומו בצפת. בעיר הגלילית נעשה תלמידו של רבי יעקב בירב, והיה הראשון להיסמך על ידו עם חידוש הסמיכה. דבר זה גרם למחלוקת גדולה וממושכת בינו לבין המבי"ט, תלמידו השני של הרב בירב, שישב עימו בבית הדין בצפת, בית דין שכוחו וסמכותו השתרעו על פני ארצות העם היהודי כולן. במחלוקת עם המבי"ט הייתה ידו על העליונה והשפעתו גדולה יותר.
עשרים שנה ארך חיבור ה"בית יוסף" שנכתב על הארבעה טורים לרבי יעקב בן הרא"ש ובו ערך רי"ק דיונים הלכתיים מעמיקים, שבסופם הביע את עמדתו המסכמת. עשר שנים נוספות נדרשו עד להוצאת החיבור לאור. שיטת הפסיקה שלו הייתה הכרעה לפי רוב הדעות שבין הרמב"ם, הרי"ף והרא"ש. לספר הקיצור שסיכם את הלכות ה"בית יוסף" קרא שולחן ערוך, אך קיצור זה עתיד היה להיעשות במהלך ההיסטוריה לעיקר.
בחלק מזמן הכתיבה הייתה בצפת מגפה והוא עבר לביריה.
[עריכה] קבלת חיבורו: השולחן ערוך
הביקורת של חכמי יהדות אשכנז על הספר ועל הקיפוח שקופחה בו הפסיקה האשכנזית הביאה לחיבור "המפה" של הרמ"א בצמוד לשולחן ערוך. למעשה, זו רק תרמה להגברת תפוצת הספר שכן עתה היה יכול להתקבל גם על ידי אשכנזים. בקרב חלק מעדות הספרדים קמו שיטות פסיקה בעקבות ראשונים ואחרונים שונים, ביניהם מפורסם מאוד הוא ה""בן איש חי"", חיבור הלכות פסוקות שחובר על ידי ר' יוסף חיים מבגדד ובו חלק על ר' יוסף קארו בחלקו. רבים מבני בבל אכן נוהגים כיום כבן איש חי ובראשם: הרב מרדכי אליהו. לעומתו, הרב עובדיה יוסף חיבר ספר הנקרא "הליכות עולם" בו חולק ומרחיב את ה"בן איש חי" ע"פ השולחן ערוך. הרב עובדיה יוסף טוען שיש להחזיר עטרה ליושנה"- היינו להמליך מחדש את רבי יוסף קארו על כל שומרי ההלכה שבארץ ישראל- וכך לשים קץ לכל הפירודים והפיצולים השונים במנהגים שבין קהילות הספרדים.
חיבור חשוב אחר שלו הוא ה"כסף משנה" על היד החזקה של הרמב"ם. בספר זה הוא משתדל לחלץ את הרמב"ם מהשגות הראב"ד עליו ולמצוא מקור תלמודי לדבריו, לאחר שהמחבר עצמו לא ציין את מקורותיו מתוך מטרה להקל על המעיין.
עסק גם בשאלות ותשובות ואלו נדפסו בספר השו"ת "אבקת רוכל". כתב גם דרשות ופירושים למקרא.
[עריכה] רי"ק כאיש מיסתורין
כרב בצפת לא נמנע רבי יוסף קארו מלשלוח ידו בקבלה, למרות שאין היא מרבה להופיע בכתביו ההלכתיים. רבי משה קורדובירו מצטט חידושי קבלה שלו. אולם התופעה המיסתורית המדהימה ביותר שהייתה קשורה ברי"ק הייתה "המגיד מישרים". אל הרי"ק סבר התגלה מלאך דובר, הוא רוח המשנה. יש בידינו עדות של רבי שלמה אלקבץ שנכח בהתגלות המגיד בליל שבועות:
- "זיכנו בוראנו ונשמע את קול המדבר בפי החסיד נר"ו (רבי יוסף קארו), קול גדול בחיתוך אותיות, וכל השכנים היו שומעים ולא מבינים. והיה הנעימות רב והקול הולך וחזק, ונפלנו על פנינו ולא היה רוח באיש לישא עיניו ופניו לראות מרוב המורא".
עד כדי כך מפתיעה התגלותו של מגיד בנפשו של פוסק הלכות רציונלי, שהיו שתהו אם למעשה אין מדובר בזיוף ובאגדה שיוחסה בטעות לרי"ק, אך כיום איש אינו מפקפק בכך שאל מחבר השולחן ערוך אכן מלאך דיבר בשפה הארמית.
המגיד הבטיח לרי"ק בין השאר שימות על קידוש השם (דבר שלא התקיים בפועל):
- ואזכך לעלות לא"י בשנה זאת ואחר כך אזכך להישרף על קדושת שמו. ואזכך להישרף בארץ ישראל ברבים לקדש שמי בפרהסיה ותעלה לעולה על מזבחי... ואזכך לסיים חיבורך להאיר בו עיני כל ישראל שכל עמים חכמים ונבונים ומשכילים ישאבו מחיבורך שנקרא בית יוסף.
ברעיון המוות על קידוש השם הושפע מאוד מדמותו של שלמה מולכו שאותו פגש עוד לפני הגיעו לארץ ישראל, ושמו מוזכר גם בדברי המגיד לו.
בזקנתו התחתן רבי יוסף קארו בשלישית ובגיל מופלג נולד לו בן. נפטר בצפת בגיל שמונים ושבע בשיבה טובה, והשמועה על פטירתו הכתה גלים של אבל בכל רחבי העולם היהודי.
[עריכה] ספריו
- כסף משנה -מקורות להיד החזקה לרמב"ם ותירוץ קושיות הראב"ד.
- בית יוסף - ציוני מקורות, מנהגים ודעות בהלכה על הטור.
- בדק הבית - תוספות מהדורה שנייה על הבית יוסף.
- שולחן ערוך - סיכום הבית יוסף והכרעה מעשית של השיטות.
- מגיד מישרים - מאמרים בקבלה ערוך כיומן על סדר פרשיות השבוע אותם קיבל הרי"ק מפי "המגיד".
- כללי הגמרא - דיון ביסודות הלשוניים וההלכתיים של הגמרא, נתחבר כפירוש על הליכות עולם לרבינו שמחה.
- אבקת רוכל - שאלות ותשובות בנושאים הלכתיים שונים.
[עריכה] לקריאה נוספת
- מאיר בניהו, יוסף בחירי, הוצאת יד הרב ניסים, תשנ"ב.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הרב שמואל אליהו , על רי"ק והופעת המגיד, מורשת
- מגיד מישרים - מהדורה דיגיטלית מתוך מאגר הספרים הסרוקים של בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי
- הערך יוסף קארו ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר דעת
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 טקסט בוויקיטקסט: ספר מגיד מישרים |
