New Immissions/Updates:
boundless - educate - edutalab - empatico - es-ebooks - es16 - fr16 - fsfiles - hesperian - solidaria - wikipediaforschools
- wikipediaforschoolses - wikipediaforschoolsfr - wikipediaforschoolspt - worldmap -

See also: Liber Liber - Libro Parlato - Liber Musica  - Manuzio -  Liber Liber ISO Files - Alphabetical Order - Multivolume ZIP Complete Archive - PDF Files - OGG Music Files -

PROJECT GUTENBERG HTML: Volume I - Volume II - Volume III - Volume IV - Volume V - Volume VI - Volume VII - Volume VIII - Volume IX

Ascolta ""Volevo solo fare un audiolibro"" su Spreaker.
CLASSICISTRANIERI HOME PAGE - YOUTUBE CHANNEL
Privacy Policy Cookie Policy Terms and Conditions
בארי (עיר) - ויקיפדיה

בארי (עיר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בארי (עיר)
סמל העיר בארי
מבט על העיר מכיוון הים
מדינה איטליה
מחוז פולייה
ראש העירייה מיכֶּלֶה אמיליאנו
שטח 116 קמ"ר
תאריך ייסוד 181 לפני הספירה (כ"בריום")
אוכלוסייה
 - עירונית
 - אורבנית
 - צפיפות

326,201 (2001)
כ-600,000 (2001)
2,694/קמ"ר
אזור זמן UTC +1
comune.bari.it
מיקום העיר באיטליה

בארי היא עיר בדרום מזרח איטליה על שפת הים האדריאטי, במדינה הפדרלית פולייה, ובירת פרובינציית בארי. העיר מהווה את המרכז הכלכלי השני בחשיבותו בדרום איטליה, וידועה במיוחד בזכות נמל הים והאוניברסיטה שלה, וכמו כן בשל היותה עירו של ניקולאס הקדוש, הדמות שמהווה את המקור לסנטה קלאוס.

האוכלוסייה בעיר עצמה מונה 238,458 תושבים נכון ל 2005 ומשתרעת על שטח של 116 קמ"ר. בשל התרחבות העיר בשנים האחרונות יצורפו אליה כבר בשנים הקרובות ככל הנראה 12 עיירות הנמצאות סביבה.

העיר מתחלקת לשני חלקים עיקריים, שנקבעו על ידי ויטוריו אימנואלה: העיר העתיקה, המאופיינת ברחובות עתיקים ובפסלים, והעיר שהתפתחה לאחר 1820, המאופיינת ברחובות ישרים ובכיכרות מטופחות.

העיר הוקמה בשנת 181 לפני הספירה כעיר בשם "בריום" שהייתה חלק מהרפובליקה הרומית. העיר נהרסה במהלך ההיסטוריה פעמים אחדות, אך בכל פעם הוקמה מחדש.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

[עריכה] עד ימי הביניים

ככל הנראה, העיר לא הייתה חשובה במיוחד בתקופת היותה עיר במושבה היוונית מגנה גרציה, וזאת אנו מסיקים מכך שנמצאו רק מטבעות נחושת שהוטבעו בעיר.

בסוף המאה השלישית לפנה"ס העיר נכבשה על ידי האימפריה הרומית לאחר מלחמות פיראוס. לאחר שהעיר עברה לשליטה רומאית היא שימשה כעמדה אסטרטגית חשובה, מכיוון שעבר בה הכביש ויה טראיאנה, שחיבר בין חוף הים לעיר טרנטו. נמל העיר שהוזכר לראשונה בשנת 181 לפנה"ס, היה ככל הנראה הנמל החשוב ביותר בכל האזור, כפי שהוא היום.

הבישוף הראשון של העיר, לפי הידוע, היה גרבאסיוס שהוזכר לראשונה בשנת 347. הבישופות של בארי הייתה תלויה בפטריארך קונסטנטינופול עד המאה העשירית.

[עריכה] ימי הביניים

לאחר ההרס של המלחמות הגותיות נכתבה לעיר מערכת חוקים מסודרת, מעין חוקה, על ידי השלטון הלומברדי. חוקה זו השפיעה על כתיבת חוקות דומות בערים אחרות בדרום איטליה.

בארי נכנסה למפה הפוליטית של האזור למשך כ 30 שנה בשנת 852, כשהיא הפכה למרכז הכוח המקומי של האימפריה המוסלמית, משושלות אומיה ועבאס, תחת האמיר הראשון של האזור, סוואדן. ב 885 העיר הפכה למושבו הרשמי של המושל הביזנטי.

בשנים 1009 - 1011 פרץ מרד נגד השלטון הביזנטי המקומי על ידי האציל מלוס מבארי ואחיו החורג דאתוס. המרד דוכא באכזריות על ידי הביזנטים בקרב קנה, שבו נכנסו הנורמנים לאזור בפעם הראשונה. ב 1025 העיר נקשרה ישירות למושב האפיפיור ברומא תחת שלטונו של הארכיבישוף ביזנטיוס, וקיבלה מעמד של עיר פרובנציאלית.

ב 1071 בארי נכבשה על ידי רוברט גיסקר. ב 1087 הוקמה בעיר בזיליקת ניקולאס הקדוש על מנת לאסוף את שרידי ניקולאס הקדוש, שהובאו בחשאי מהערים מירה וליקיה שבאסיה הקטנה. ב 1095 הוכרזה בעיר היציאה למסע הצלב הראשון על ידי פטר הנזיר. באוקטובר 1098 האפיפיור אורבן השני, זה שקידש את הבזיליקה בעיר ב 1089, כינס את עיריית בארי, כחלק מסדרה של עיריות כנסייתיות שכונסו על מנת להכריע בשאלת הבן שעסקה בעניין השאלה אם רוח הקודש באה רק מהאב או גם מהבן.

בשנת 1117 התחוללה בבארי מלחמת אזרחים עם רצח הארכיבישוף ריסו. השלטון על בארי נתפס על ידי גרימולד אלפרניטס, יליד לומברדיה, שנלחם כנגד הנורמנים. גרימולד הידק את הקשרים עם בינטיון וונציה והגדיל את פולחן ניקולאס הקדוש בעירו.

ב 1156 העיר נבזזה ונחרבה. פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ומלך סיציליה תיקן את מבצר באריס הסמוך לעיר. במשך השנים הבאות העיר נבנתה ונהרסה מספר פעמים.

[עריכה] עד המאה ה-19

איזבלה מנפולי, נסיכת נפולי וכלתו של דוכס מילאנו גיאן גאלאצו ספורצה הרחיבה את הטירה שבעיר ועברה להתגורר לאחר מכן, בשנים 1499-1524. בשנת 1557 העיר הפכה להיות חלק מממלכת נפולי.

ב 1805 נפוליאון בונפרטה הוכתר למלך איטליה, ומינה את אחיו החורג יוכאים מוראט למלך נפולי, וכך גם בארי נכנסה לשליטתו. ב 1808 בנה מוראט חלק חדש לעיר, שנקרא עד היום על שמו, "מוראטיאנו". תחת שליטתו של מוראט גדל נמלה של העיר והפך להיות לחשוב שבנמלי האזור.

[עריכה] המאה ה-19 - היום

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

[עריכה] דמוגרפיה

בארי היא עיר בעלת אוכלוסייה מגוונת ביותר. זאת כתוצאה ישירה מהגירות חוקיות ובלתי חוקיות של אנשים שונים לעיר. ההגירות מגיעות לעיר בעיקר מאלבניה, ועל כן מהווים האלבנים את המיעוט הגדול ביותר בעיר. להלן רשימת החלוקה האתנית של תושבי העיר:

קבוצות אתניות קטנות אחרות הן בריטים, פיליפינים ואתיופים.


[עריכה] קישורים חיצוניים

Static Wikipedia (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu

Static Wikipedia February 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu