בוגאטי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בוגאטי (Bugatti) היא יצרנית רכב איטלקית-צרפתית, הנחשבת לאחת היוקרתיות שמביניהן. החברה הפכה לאגדה בכל הקשור לייצור כמה ממכוניות הספורט המהירות ביותר בעולם. כמו כל החברות המובילות, נכשלה חברת בוגאטי לשרוד במלחמת העולם השנייה, אבל השם הוחזר לחיים פעמיים, לאחרונה על ידי קבוצת פולקסוואגן.
תוכן עניינים |
[עריכה] תחת ניהולו של אטורה בוגאטי
מייסד החברה אטורה בוגאטי נולד באיטליה, והחברה הנושאת את שמו הוקמה במולשיים, עיר בחבל אלזס, אשר הייתה בשלטון גרמני לאחר סיפוח בשנת 1871 והושבה לצרפת בשנת 1919. החברה התפרסמה בזכות ההנדסה המתקדמת במכוניות הכביש הנבחרות שלו ובזכות הצלחתו במרוצי גרנד פרי למכוניות המוקדמות וזכייה בגרנד פרי מונקו הראשון. הצלחת החברה הגיע לשיאה עם הנהג ג'אן פייר ווימיל אשר ניצח במירוץ ה-24 שעות של לה-מאן פעמיים (בשנת 1937 עם רוברט בנוייסט ובשנת 1939 עם פייר וירון.
[עריכה] עיצוב
המכוניות של חברת בוגאטי היו יותר יצירת אומנות מאשר יצירות מכאניות, מנועים שיוצרו ידנית, נקבים להפחתת משקל בכל מקום שניתן, וחיווט בטיחות המושחל כמעט בכל חיבור בתבניות השחלה מורכבות. התייחסות בוגאטי למכוניות מתחרו בנטלי כ-"המשאיות המהירות ביותר בעולם" כשהתכוונו ליציבות. בהקשר לבוגאטי, האויב היה המשקל. יצירות ההשראה של בוגאטי משכו אנשים רבים מתחומי עניין אחרים. כמו ארלן נס אשר יצר אופנוע, הנקרא "סמות-נס", עם עיצוב בוגאטי. השראתו הייתה החלקלקות של יציקת הארד של בוגאטי.
[עריכה] מנועים
צורת מנועיו מוגדרת כקוביזם. מנועי בוגאטי רבים היו בעלי גודל צנוע אבל חזקים ביותר. רובים מהם היו בעלי שלושה שסתומים לכל צילינדר, ורובם מוגדשים גם כן. אוטרה בדק את מערכת השסתומים של שתי מכוניות מרוצים של אמריקן מילר והשתמש בתכנון גל פיקות עילי זוגי תחת השם הרשום מילר.
[עריכה] דגמים
רק מעט דוגמאות של כל כלי רכב של בוגאטי נוצרו, המפורסמת מבניהם הייתה מכוניות הבוגאטי 35, הבוגאטי 41, בוגאטי 57 והבוגאטי 55.
תחת קונצרן פולקסווגן תוכננה ונבנתה הבוגאטי ויירון, המכונית הסדרתית הראשונה שחצתה את ה- 400 קמ"ש.
הייצור כולו הפיק 7,900 מכוניות (כ-2000 מהן עדיין קיימות), כל דגם בוגאטי תוכנן עם הקידומת T עבור הדגם, אשר מתייחס לשלדה ולחלקי הרכב המרכיבים את המנוע.
[עריכה] תכנוני הסכם
פרינטי וסטאצ'י*
-
- 1898 בוגאטי סוג 1
- דיטריך-בוגאטי
- 1902-1904 דיטריך-בוגאטי סוג 3 ו-4
- 1903 דיטריך-בוגאטי סוג 5,6 ו-7
- Deutz Gasmotoren Fabrik
- 1907 Type 8/9
- פיז'ו
- 1913-1916 Type 19 "Bébé"
[עריכה] אבי טיפוס
- 1900–1901 בוגאטי סוג 2
- 1903 בוגאטי סוג 5
- 1908 בוגאטי סוג 13 וסוג 10
- 1925 אב-טיפוס בוגאטי סוג 36
- 1929–1930 אב-טיפוס בוגאטי סוג 45 ו-47
- אב-טיפוס סוג 56
- 1939 אב-טיפוס64
- 1943/1947 אב-טיפוס סוג 73c
[עריכה] הסוף
אטורה בוגאטי תכנן גם קרון רכבת ממונע מצליח, ה-"אאוטורייל", ומטוס כנף קבועה אשר מעולם לא טס. בנו ג'אן בוגאטי, נהרג ב-11 באוגוסט 1939 בגיל 30, במהלך תיקון בוגאטי 57 ליד המפעל במולשיים. לאחר מכן מזלה של החברה החל להתדרדר. במלחמת העולם השנייה נהרס המפעל במולשיים, והחברה איבדה את השליטה על הנכס. במהלך המלחמה, בוגאטי תכנן מפעל חדש בלבלוייס שבפריז ותכנן סדרה חדשה של מכוניות. אטורה בוגאטי מת ב-21 באוגוסט, 1947.
החברה ניסתה לחזור לפעולה באמצע שנות ה-50 על ידי רולנד בוגאטי עם מכונית המרוץ בוגאטי 251. המכונית תוכננה בעזרתו של המתכנן של אלפא רומיאו, פרארי, ומזרטי ג'יאואצ'ינו קולומבו, המכונית כשלה בהשגת הציפיות והמפעל הושבת. בשנות ה-60, וירג'יל אקסנר, תכנן בוגאטי כחלק מפרויקט חברת סטוצס. גירסת תצוגה של המכונית עוצבה על ידי גיה, תוך שימוש במרכב בוגאטי 101 בשנת 1965.
בוגאטי המשיכה לייצר חלקי מטוסים ונמכרה להיספנו-סואיזה בשנת 1963. חברת סנקמה רכשה את החברה בשנת 1968, אשר נרכשה מאוחר יותר על ידי חברת מסייר. שתי החברות אוחדו לשם מסייר-בוגאטי בשנת 1977.
[עריכה] בוגאטי כלי רכב בע"מ
יזם איטלקי בשם רומנו ארטיולי רכש את השם האגדי בוגאטי בשנת 1987 להקים את חברת "בוגאטי כלי רכב בע"מ". החברה החדשה הקימה מפעל אשר תוכנן על ידי גיאמפאולו בנדיני בקמפוליאנו, איטליה, עיר ליד מודנה, ביתם של יצרני מכוניות על אחרות כמו דה טומסו, פרארי, למבורגיני, פאגאני, ומאזרטי.
ב-1989, התוכניות להחייאת בוגאטי הוצגו על ידי פאולו סטנזאני ומרסלו גאנדיני, המתכננים המפורסמים של למבורגיני מיורה ולמבורגיני קונטאש. המכונית הראשונה שנבנתה ונקראה בוגאטי EB110 GT, ופורסמה כמתקדמת ביותר טכנית שמעולם יוצרה.
בין השנים 1992 ל-1994, מתכנן מכוניות המרוצים המפורסם מאורו פורגיירי, מונה למנהל הטכני.
ב-27 באוגוסט, 1993, באמצעות חברת האחזקות שלו, ACBN אחזקות של לוקסמבורג, רומנו ארטיולי רכש את לוטוס מחברת ג'נרל מוטורס. הרכישה הפגישה את שני השמות ההיסטוריים המובילים במירוצי המכוניות ונעשו תכנונים להנפקת החברות בבורסות הבינלאומיות.
בוגאטי הציגה גם בשנת 1993 את האב טיפוס למכונית סדאן שנקראה EB 112.
בזמן שבוגאטי EB 110 יצא לשוק, הכלכלות הצפון אמריקאיות והאירופאיות היו במיתון והתפעול נדחה לספטמבר 1995. דגם מיוחד לשוק האמריקאי נקרא בוגאטי אמריקה היה בשלב ההכנה כאשר החברה נסגרה.
בשנת 1995, היצרן הגרמני יוכן דאאור רכש את הרישיון לייצור EB110 וחלקיה כדי לייצר 12 מכוניות דאואר EB110 SS.
בעל בוגאטי EB110 המפורסם ביותר היה נהג המרוצים מיכאל שומאכר, בעל 7 אליפויות עולם פורמולה 1. למרות הנהיגה במרוצים במכוניות פרארי, הוא עדיין המשיך לנהוג בבוגאטי EB110 שרכש כאשר נהג בקבוצת בנטון.
[עריכה] בוגאטי מכוניות SAS
חברת פולקסוואגן רכשה את הזכויות לייצור מכוניות תחת בשם בוגאטי בשנת 1998. החברה מינתה את חברת איטלדיזיין לייצר את מכוניות התצוגה בוגאטי EB118, אשר התאפיינה במנוע בעל 555 כוחות סוס וצורת W עם 18 צילינדרים בתערוכת הרכב בפריז.
בשנת 1999 הוצגה בוגאטי EB 218 בתערוכת הרכב של ג'נבה; מאוחר יותר באותה שנה הוצגה בוגאטי 18/3 סיריון בפרנקפורט. בתערוכת הרכב בטוקיו הופיעה שוב הבוגאטי EB 218 תחת השם בוגאטי ויירון והוכרזה כמכונית לייצור.
בשנת 2000 הקימה חברת פולקסוואגן את חברת "בוגאטי מכוניות SAS" וייצרה את הבוגאטי ויירון, מכונית בעלת 16 צילינדרים עם 1001 כוחות סוס. ביולי 2005 בוגאטי מכוניות SAS הודיעה ששמה הרשמי של המכונית יהיה בוגאטי ויירון 16.4. נאמר כי המכונית נבנתה במפעל חדש לחלוטין של בוגאטי במולשיים – וימסור ללקוחות באוקטובר 2005. בפועל ייצור המכונית החל רק בסוף 2005, וההזמנות הראשונות סופקו בתחילת 2006. המהירות המקסימאלית שפורסמה, אושרה במספר בדיקות והיא 407.5 קמ"ש (0.3 מאך).
