ביסמילה חאן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוסתד ביסמילה חאן - Ustad Bismillah Khan Sahib (21 במרץ 1916 - 21 באוגוסט 2006) מוזיקאי הודי, נגן וירטואוז בשהנאי shehnai , (כלי נגינה דומה לאבוב). בתואר "אוסתד" או "פנדיט" בקשר למוזיקה הודית קלאסית משמעו "רב-אמן" או "גורו".
ביסמילה חאן היה המוזיקאי הקלאסי השלישי שקיבל את אות הכבוד האזרחי הגבוה ביותר בהודו, הבהאראט ראטנה (בשנת 2001). עוד מייחדת אותו העובדה, שהוא בין האנשים הספורים, שקיבלו את כל ארבעת אותות הכבוד האזרחיים הגבוהים ביותר בהודו.
[עריכה] רקע
אבותיו היו מוזיקאי חצר בנסיכות דומראון במדינת ביהאר, שבהודו. את השכלתו המוזיקלי קיבל מדודו, נגן שהנאי במקדש וישוואנאת ב-ואראנאסי. הוא ניגן במקדשים שונים ועל גדות הנהר גנגס בואראנאסי.
[עריכה] קריירה מוזיקלית
אוסתד ביסמילה חאן הוא אולי האחראי העיקרי, אם לא היה היחיד, להפיכת השהנאי לכלי קלאסי מפורסם. הוא הביא את השהנאי אל חזית המוזיקה ההודית בקונצרט בוועידת המוזיקה ההודית בקולקטה, בשנת 1937. חלקו לו את הכבוד הנדיר לנגן בחגיגות העצמאות של הודו בשנת 1947, כאשר דגל הודו הונף על המבצר האדום ההיסטורי בדלהי העתיקה. נגינתו בשהנאי הייתה לחלק בלתי נפרד מחגיגות העצמאות, ב-15 באוגוסט מדי שנה, לאחר נאום ראש הממשלה. מסורת זו נמשכה מאז ימיו של נהרו.
אוסטד ביסמילה ניגן באפגניסטן, אירן, עירק, הונג קונג, יפן, בערים שונות באירופה, בקנדה, בארצות הברית, בברית המועצות ובמערב אפריקה.
על אף פרסומו הרב, שמר על אורח חיים פשוט וצנוע והקפיד על פרטיותו. דעתו הייתה, שמוזיקאים צריכים להישמע אך לא להיראות. עם היותו מוסלמי שיעי אדוק, האמין, כמוהו כמוזיקאים הודים רבים, בלי קשר לדתם, באם סאראסוואטי.
אוסתד חאן ייזכר כאחד מטובי הנגנים במוזיקה הקלאסית ההודית בתקופה שלאחר קבלת העצמאות וכמופת לאחדות הינדו-מוסלמית בהודו. בניגוד לשיטת המעמדות והכיתות הרווחת עד היום בהודו, נהג להביע את דעתו, כי "המוזיקה אינה יודעת כיתות".
אוסתד ביסמילה חאן נפטר ב-21 באוגוסט, 2006, מאוטם שריר הלב. בן 90 היה במותו. השאיר אחריו חמישה בנים, שלוש בנות ומספר גדול של נכדים ונינים. ממשלת הודו הכריזה על יום אבל לאומי.
