בית מדרש אלול
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית מדרש אלול - בית מדרש פתוח ושוויוני ליהדות בירושלים. הוקם בחודש אלול בשנת תשמ"ט, על ידי בוגרי ישיבות, סטודנטים ואנשי קיבוצים.
תוכן עניינים |
[עריכה] מהות המקום
מטרת המייסדים הייתה התחדשות בלימודי היהדות, מתוך שאיפה ליצור הבנה המושתתת על כבוד הדדי ותחושת אחריות לעתיד החברה הישראלית. בבסיס הבנה זו עומדת האמירה "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" (תלמוד בבלי, עירובין יג:ב), ביחס לערכים שנושאים הן הציבור הדתי והן החילוני. הלימוד המגוון והיוצר עומד במרכז הפעילויות השונות המתקיימות באלול.
בית מדרש אלול פתוח לכל: נשים וגברים, חילוניים ודתיים, אנשי שמאל וימין, צעירים ומבוגרים, ומתייחד באווירה של שוויון וסובלנות הדדית. אופי הלימוד באלול הינו דמוקרטי ואינו היררכי. אין אדם שדעתו חשובה יותר משל האחר בשל תואר, מעמד או ידע מוקדם. לכל אדם שמורה הזכות לבטא את דעותיו באשר הם, בדיון חופשי ופתוח, תוך מגבלות של כבוד הדדי ושיח תרבותי. בראש בית המדרש ב2004 עומדת המשוררת רבקה מרים ולצידה שני אנשי צוות נוספים שמנווטים את הלימוד השנתי.
[עריכה] סגנון הלימוד
סגנון הלימוד באלול שונה מלימודים רגילים בישיבה או באוניברסיטה. הלימוד מחולק לשלושה חלקים:
- פתיחה - שבה המנחה נותן הקדמות, מציג את חומרי הלימוד ודפי מקורות ושם דגשים והבהרות בלימוד.
- חברותא - שהיא קבוצת לימוד מצומצמת, המונה בין 2-5 חברים שתופס את רוב הנפח של הפגישה. דגם שאומץ והורחב מתוך הדגם המסורתי של בית המדרש.
- אסיף - שהוא דיון במעגל מונחה שבו מתכנסים הלומדים בסוף הלימוד ואליו מביאים כל חברי הקבוצה את פירות הלימוד, תוך שמנחה הלימוד, מנווט את הדיון.
בתוכנית בית המדרש הכללי, כל אחד מהלומדים מנחה מפגש אחר ברוטציה שנקבעת על ידי צוות בית המדרש. כך שהלומדים מתנסים גם בהכנת מפגש ובהנחית קבוצה.
במהלך השנה משובצים במפגשי הלימוד סדנאות כתיבה יוצרת. לאחר תום לימוד חטיבה נושאית מתקיים מפגש מסכם, שבו מושם דגש על כתיבה יצירתית והקראתה לפני הקבוצה. בסוף השנה כל תלמיד יוצר ומגיש לפני בית המדרש עבודה שמתבססת על הלימוד השנתי ("הגשה"). העבודה יכולה להיות בכל תחום, ויזואלי: צילום, ציור, פיסול וקולז'. טקסטואלי: כתיבה עיונית, פרוזה ושירה. דרמטי: הצגה או שירה.
[עריכה] תוכן הלימוד
בכל שנה נקבע נושא אחר. והוא מחולק למספר חטיבות נושאיות. בשנים האחרונות היו הנושאים הבאים:
- "נבואה - על המתח שבין אמת והזיה ובין חזון לטירוף. (תשס"ו)
- "עשרת הדיברות" - על קודקס החוקים האוניברסלי (תשס"ה)
- "אדמה" - על היחס שבין השמים לארץ, על אידאות ועל יישומם (תשס"ד),
- "איש אמו ואביו" - על היחסים שבין דור לדור. (תשס"ג),
- "החטא והתיקון" - על חטאים מפורסמים בתנ"ך ועל דרכי התיקון (תשס"ב)
- ו"מלכות ודוד" - על מלכות באידאה ובהגשמה ההיסטורית. (תשס"א).
החומרים הנלמדים מובאים מ"ארון הספרים היהודי" המורחב, שבו לצד תנ"ך, תלמוד, מדרשים ופרשנים מסורתיים, נלמדים גם הוגי דעות שונים: מפילון האלכסנדרוני ואפלטון ועד ניטשה, הרמן כהן, אנרי ברגסון והרב קוק, המעוטרים בדברי ספרות ושירה, של בני הזמן הקדום וגם של בני דורינו.
[עריכה] פעילויות בית המדרש
בבית המדרש שנמצא בירושלים, בבית התוים, ברח' בוסתנאי 8 פינת כ"ט בנובמבר, פועלים בית-מדרש מרכזי ומספר סדנאות ערב וקבוצות לימוד, יצירה וכתיבה, כמו "מרכז לעיצוב טקסי חיים", סדנאות לעולים, וסדנאות לכתיבה יוצרת לנוער ומבוגרים.
במקום ספרייה גדולה ואוסף חומרים מוכנים לשימוש בשם "אסופה", שנוצרו בסדנאות לימוד שהתקיימו באלול במהלך השנים. עוד באלול גלריה המכונה "החדר הקטן", שבו אומנים שונים מציגים את יצירותיהם.
ברחבי הארץ פועלות כעשרים שלוחות של אלול - בתי-מדרש המיועדים לקהלים שונים, במסגרת התוכנית "קהילות לומדות". עוד ישנה תוכנית מיוחדת בשיתוף עם מדרשות צבאיות של צה"ל.
אלול גם מקיים ערבים פתוחים לקהל הרחב אחת לחודש חודשיים, בעיקר ידועים הערבים הפתוחים, בתיקון ליל שבועות ובהושענא רבה.
בעקבות הקמת בית מדרש אלול הוקמה מכללת עלמא ליהדות בתל אביב.
