גומא הפקעים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| גומא הפקעים | |
|---|---|
 |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | חד פסיגיים |
| סדרה: | דגנאים |
| משפחה: | גמאיים |
| סוג: | גומא |
| מין: | גומא הפקאים |
| שם מדעי | |
 Cyperus rotundus |
|
גומא הפקעים (Cyperus rotundus) הוא עשב רב שנתי ממשפחת הגמאיים (Cyperaceae). תפוצתו כלל עולמית, והוא מוכר בכל מקום כעשב שוטה מזיק במיוחד בשדות ובגינות. יש שנותנים לו את כתר "הגרוע ביותר" בין העשבים הרעים, שכן הוא מוכר כמזיק ביותר מ-90 מדינות, והוא פוגע ביותר מ-50 סוגי גידולים חקלאיים ברחבי העולם.
תוכן עניינים |
[עריכה] כללי
הצמח מגיע לגבהים שבין 7 ס"מ ל-40 ס"מ. כבן למשפחת הגמאיים, מצמיח הצמח עלים בשלשות מבסיסו. העלים ברוחב 5 עד 12 מ"מ, ובאורך עד 50 ס"מ. בחתך רוחב של העלים ניכרת תעלה בולטת. לגבעולי הפרחים חתך משולש, ובראשם תפרחת. הפרח דו-מיני וכולל שלושה אבקנים ועלי בן שלוש צלקות. הפרי יבש ובעל זרע בודד (achene), גם הוא משולש.
על מערכת השרשים של צמח צעיר מופיעים קני-שורש לבנים ובשרניים. חלקם צומחים כלפי מעלה בקרקע, ויוצרים מבנה דמוי פקעת, ממנה צומחים העלים ושרשים נוספים. קני-שורש אחרים צומחים בכוון אופקי וכלפי מטה, ויוצרים את הפקעיות בצבע אדום-חום כהה הנותנות לצמח את שמו.
[עריכה] מקור השם
על קני-השורש של גומא הפקעים גדלות פקעיות הנותנות לו את שמו העברי.
הצמח קרוי בערבית بربيط (בורביט) או سعيدة (סעידה). פירוש המילה "סעידה" הוא "בוקר טוב", ומיחסים את השם הזה ל"לגלוג" של הצמח לחקלאי, אשר אף אם יעמול לסלקו כל היום, למחרת הוא שוב יציץ עם עלים חדשים כאומר "בוקר טוב" בלעג.
באנגלית שמו Purple nutsedge או Nutgrass;המילה "nut" היא מונח עממי (ושגוי) לפקעיות (tubers).
[עריכה] מזיק בחקלאות ובגינון
כאמור, גומא הפקעים נחשב אחד המזיקים הקשים ביותר לשדות ובגינות בכל העולם. נוכחותו בשדה גורמת הפחתה משמעותית ביבול, שכן הוא מתחרה רציני על משאבי הקרקע, וכמו-כן משחררים רקמותיו תת-קרקעיות מתות שלו חומרים שמזיקים לצמחים אחרים. מסיבות אלה פוגע הצמח גם בגינות נוי.
הפקעיות שלו תורמות לקשיי הדברתו שכן החרישה אינה מבערת את הצמח מהשדה, אלא מפיצה את הפקעיות - ומהן מתפתחים צמחים נוספים. גם בעישוב ידני, כאשר תולשים את הצמח, תנתקנה ממנו בדרך-כלל הפקעיות ותשארנה באדמה.
הדרך היעילה ביותר להשתלט על גומא הפקעים בשטח קטן היא עישוב תדיר (כל שבועיים-שלושה בקיץ). כך אפשר להפטר מהצמחים הצעירים לפני שהם מפתחים פקעיות, ולגבי פקעיות קיימות - קיצוץ תכוף של הצמח, אף אם אינו עוקר את הפקעית עצמה, מאלץ אותה להוציא צמח חדש המנצל עוד מזון מהפקעית. עם סבלנות ועקשנות אפשר כך לדלדל לגמרי את מאגר המזון שבפקעית.
הצמח עמיד בפני מרבית חומרי ההדברה, שכן אף אם הם פוגעים בעלים או בגבעולים של הצמח, לפקעיות בדרך-כלל לא מגיעה כמות חומר מזיקה, והן מצליחות להצמיח צמח חדש. למרות זאת, קיימים קוטלי עשבים שפותחו במיוחד למלחמה בגומא הפקעים ובמינים קרובים.
[עריכה] תועלת
על אף שמו הרע של גומא הפקעים כצמח מזיק, יש לו גם כמה צדדים חיוביים:
[עריכה] שימושים רפואיים
- ברפואה העממית המזרח-תיכונית משתמשים בפקעותיו לטיפול בפצעים, חבורות ומורסות. נוהגים לחמם את הפקעות בצליה או באפיה, ולהניח על הפצע בעודם חמים, או למעוך אותם למשחה ולמרוח את המשחה על הפצע לפני שהיא מתקררת. שיטת שימוש אחרת היא שריפה מוחלטת ופיזור האפר על הפצע.
- ברפואה הסינית העממית נחשב הצמח כמווסת הצ'י הראשי.
- ברפואת האיור ודה ההודית מוזכר הצמח כבר בכתבים עתיקים מהמאה הראשונה לספירה. ברפואת האיור ודה בת זמננו משתמשים בצמח להורדת חום, לטיפול בבעיות במערכת העיכול, בכאבי מחזור, ועוד.
- בתמציות המופקות מהצמח מכירה הרפואה המודרנית בתכונות של הורדת חום, הפחתת כאבים ואנטי-דלקטיות. בין החמרים הפעילים שזוהו בצמח: α-cyperone, β-selinene, cyperene, cyperotundone, patchoulenone, sugeonol, kobusone ו-isokobusone
[עריכה] חשיבות תזונתית
בטבע יש לגומא הפקעים תפקיד חיובי במארג המזון, שכן פקעיותיו מהוות מקור חשוב למינרלים וחומרי קורט עבור חיות בר כגון עגורים שאוכלות אותן.
בנוסף, למרות טעמן המר, הפקעיות אכילות ובעלות ערך תזונתי גם לבני האדם, וידוע על אכילתם באזורים מוכי רעב באפריקה.
[עריכה] מקורות
- עזריה אלון (עורך), אנציקלופדית "החי והצומח של ארץ ישראל", משרד הביטחון - ההוצאה לאור, החברה להגנת הטבע, 1983; כרך 11 - צמחים בעלי פרחים ב', הערך "גמא הפקעים", עמ' 308
- על הצמח באתר משרד החקלאות האמריקאי
- על תזונת עגורים חורפים מפקעיות גומא הפקעים
- המלצות הדברה באתר אוניברסיטת קליפורניה
- שימושים רפואיים עממיים
