גיחון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

גיחון (בערבית עין אום א-דרג') הינו מעיין טבעי הנובע באפיק נחל קדרון 650 מ' מעל פני הים.

הגיחון הוא מעיין חשוב ביותר בתחום ירושלים והוא היה הגורם הראשון לייסוד יישוב במעלה ההר התלול המתרומם מעליו - הוא הגרעין של ירושלים הקדומה. ספיקתו של המעין הנה 600,000 מ"ק לשנה בממוצע רב שנתי , מהגדולים בהרי יהודה. מקור השם גיחון - מי המעיין מגיחים, מתפרצים מבין הסלעים, מלשון להגיח = להתפרץ. בעבר, כמו מעיינות קרסטיים רבים, הגיחון היה "פועם" כלומר, מדי פעם שופע כמות גדולה של מים בזמן קצר. כיום המעין הפסיק לפעום, כנראה בעקבות הפעילות האורבנית באגן ההיקוות של המעין.

מעיין הגיחון היה מפורסם בימי קדם הוא מופיע בהקשר של המלכת שלמה למלך, "והרכבתם את שלמה בני על הפירדה אשר לי, והורדתם אותו אל הגיחון... וימשחו אותו...למלך בגיחון" (מלכים-א פרק א פסוקים לג-מה)

בימי המלך חזקיהו כהכנות לבואם של צבא אשור ועריכת מצור על ירושלים, מצווה המלך חזקיהו לחצוב מנהרה שתוביל את מי הגיחון מתחת לירושלים אל בריכת השילוח הנמצאת בתוך העיר המורחבת של חזקיהו. כפי שמופיע במקרא "וְהוּא יְחִזְקִיָהוּ סָתַם אֶת מוֹצָא מֵימֵי גִיחוֹן הָעֶלְיוֹן וַיַישְרֵם לְמַטָה מַעְרָבָה לְעִיר דָוִיד וַיַצְלַח יְחִזְקִיָהוּ בְכָל מַעֲשֵהוּ":(ספר דברי הימים ב פרק לב פסוק ל) בתלמוד מוזכר שמעשהו זה של חזקיהו לא עלה בקנה אחד עם דעת חכמים "תנו רבנן: ששה דברים עשה חזקיהו המלך; על שלשה הודו לו ועל שלשה לא הודו לו. על שלשה הודו לו: גנז ספר רפואות והודו לו, כתת נחש הנחשת והודו לו, גירר עצמות אביו על מטה של חבלים והודו לו. ועל שלשה לא הודו לו: סתם מי גיחון ולא הודו לו, קצץ דלתות היכל ושגרם למלך אשור ולא הודו..." (תלמוד בבלי מסכת ברכות דף י/ב).

כתובת נקבת השילוח שהתגלתה ב-1880, מתארת את מעמד סיום החציבה.

כיום נמצאת הכתובת במוזאון באיסטנבול.

בחג הסוכות התקיימה "שמחת בית השוֹאֵבָה" שנסובה במקור על שאיבת מים ממעיין הגיחון והעלתם לבית המקדש. במים אלו קיימו את מצוות ניסוך המים על-גבי המזבח, שהיה גם נחשב סימן ברכה לריבוי גשמים בחורף לאחריו.

חברת המים והביוב של ירושלים המודרנית קרוייה "הגיחון" על שם המעיין החשוב.