ג'יימס לוול
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
|
| פרופיל אסטרונאוט | |
| לאומיות | אמריקאי  |
| בחירה לאסטרונאוט | 1962 |
| פרישה | 1973 |
| זמן שהייה בחלל | 29 יום, 19 שעות, 3 דקות |
| נולד | 25 במרץ, 1928 |
| מקום לידה | קליבלנד, אוהיו |
| משימות | |
| ג'מיני 7, ג'מיני 12, אפולו 8, אפולו 13 |     |
ג'יימס ארתור "ג'ים" לוֹוֶל הבן (נולד: 25 במרץ 1928) היה אסטרונאוט בתוכנית ג'מיני ותוכנית אפולו. נולד בקליבלנד, אוהיו.
תוכן עניינים |
[עריכה] השכלה
בשנת 1952 סיים תואר בוגר במדעים באקדמיה למדעים של הצי האמריקאי ואוניברסיטת ויסקונסין. בשנת 1961 סיים לימודים בבית הספר לבטיחות תעופתית של אוניברסיטת דרום קליפורניה.
בשנת 1971 סיים תואר בתוכנית לניהול מתקדם של בית הספר לעסקים של אוניברסיטת הרווארד.
[עריכה] שירות צבאי
סרן בצי האמריקאי. שירת כטייס ניסוי במרכז הניסויים של הצי במשך ארבע שנים. היה מנהל תוכנית מטוס ה־F-4H פאנטום, ובמקביל שירת כמהנדס בטיחות בטייסת הקרב 101 בתחנת האוויר הימית בווירג'יניה.
בשנת 1958 סיים לימודים בבית הספר לטייסי ניסוי.
[עריכה] שירות בנאס"א
נבחר לתפקיד אסטרונאוט ב־1962, והיה אסטרונאוט גיבוי לג'מיני 4 ו־9, וכן היה גיבוי של ניל ארמסטרונג באפולו 11. ב־4 בדצמבר 1965 שוגר בג'מיני 7 יחד עם פרנק בורמן. משימה זו הייתה הראשונה בה שתי חלליות נפגשו בחלל. ב־11 בנובמבר 1966 שוגר עם באז אולדרין לג'מיני 12, המשימה האחרונה בתוכנית ג'מיני.
ביוני 1967 מונה על ידי לינדון ג'ונסון ליועץ לכושר גופני וספורט. כאשר עידכן הנשיא ריצ'רד ניקסון את הרכב הוועדה ב-1970, הוא מונה ליו"ר הוועדה לכושר גופני.
בין 21 ל־27 בדצמבר 1968 היה טייס מודול הפיקוד ונווט במשימת אפולו 8, המשימה הראשונה שהגיעה אל הירח והראשונה שעשתה שימוש בטיל סטורן 5.
בין 11 ל־17 באפריל 1970 היה מפקד האפולו 13, והאדם הראשון שהגיע אל הירח פעמיים (אם כי שתי המשימות רק הקיפו את הירח ולא נחתו עליו).
בין 1971 ל־1973 היה סגן מנהל מרכז טיסות החלל ע"ש מרשל.
[עריכה] לאחר נאס"א
פרש מנאס"א ב-1 במרץ 1973 והצטרף לחברה ביוסטון העוסקת בגרירה בנמלים, כריה ומוצרי גינון. ב-1 במרץ 1975 קודם לתפקיד נשיא ויו"ר מועצת המנהלים של החברה. ב-1 בינואר 1977 התמנה לנשיא "פיסק מערכות טלפון", העוסקת בשיווק מערכות תקשורת עסקיות, גם כן ביוסטון.
בשנת 1978 התפטר מתפקידיו בוועדה הנשיאותית לכושר גופני וספורט, אך הוא ממשיך לשמש כיועץ חיצוני לוועדה.
ב-1 בינואר 1981 התמנה לסגן נשיא קבוצת Business Communications Systems, השייכת לתאגיד Centel. הוא פרש מהתאגיד בתפקיד סגן נשיא וחבר מועצת המנהלים ב-1 בינואר 1991.
כיום הוא נשיא חברה שהקים, "לוול קומוניקיישנס".
באפריל 1987 הגיע אל הקוטב הצפוני.
בסרט אפולו 13, שנעשה על פי הספר "הירח האבוד" שכתב אודות משימת אפולו 13, שיחק בתפקיד משנה כמפקד האיוו-ג'ימה, נושאת המטוסים שאספה את צוות האפולו 13 מן הים [1].
במאי 1999 פתח מסעדה בווסט לייק פורסט, בפרברי שיקגו[2].
בינואר 2000 השלים מסע בן חמישה ימים אל הקוטב הדרומי, לאיתור מטאוריטים, יחד עם מדען פלנטרי נוסף. הם מצאו 12 מטאוריטים[3].
[עריכה] אותות ועיטורים
- דוקטור לשם כבוד, אוניברסיטת ווסליאן באילינוי
- דוקטור לשם כבוד, אוניברסיטת מערב מישיגן
- דוקטור לשם כבוד, מכללת מרי הרדין-ביילור
- דוקטור לשם כבוד, בית הספר להנדסה של מילווקי
- פרס אמי מטעם חבר הנאמנים, 1969
- מדליית החירות הנשיאותית, 1970
- מדליית השירות יוצא הדופן של נאס"א
- פעמיים צלב הטיסה יוצאת הדופן של הצי.
ועוד אותות מארגונים בלתי ממשלתיים אחרים.
