דגניים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| דגניים | |
|---|---|
 צמח קנה הסוכר, אחד ממיני הדגניים |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | חד פסיגיים |
| סדרה: | דגנאים |
| משפחה: | דגניים |
| שם מדעי | |
 Poaceae |
|
דגניים (Poaceae, Graminae)הינה משפחת צמחים חד-פסיגיים המשתייכת לסדרת הדגנאים. המשפחה מונה בין 7000 ל-12,000 מינים, ובין 400 ל-650 סוגים הנפוצים בעולם כולו. הדגניים הם ממשפחות הצמחים החשובות לכלכלה ולתרבות האנושית עקב שימושם המגוון והנפוץ על ידי האדם למטרות תבואה, מספוא, מרעה, צמחי מרפא, הפקת סוכר וחומרי בנין.
רובם של מיני הדגניים הינם עשבים חד או רב שנתיים בעלי גבעולים נבובים. שורשיהם בדרך כלל מורכבים מציציות צפופות. הגבעול או הקנה מורכב בדרך כלל ממפרקים אטומים, ופרקים נבובים. הקנה בעל יציבות רבה ויכול להתכופף ולא להישבר. העלים מורכבים מ-3 חלקים, נדן, טרף, ולשונית. הנדן עוטף את פרקי הקנה או הגבעול בצורת צינור שסוע, כאשר הטרף הארוך והצר הוא החלק החופשי של העלה ומשתרך כלפי מטה. הלשונית מחברת בין שני החלקים. תפרחת הדגניים מסודרת בקבוצות של שבולת,אשבול או מכבד.
הדגניים מתחלקים לתת המשפחות הדחניים והסיסניים.
צמחים דגניים מתורבתים המגודלים על ידי האדם לשם חקלאות נקראים בשם דגן. הדגן מהווה מקור מזון עיקרי של האנושות , וכנראה המקור הגדול ביותר לחלבון. גידולי דגן כוללים אורז בהודו ובמזרח הרחוק, תירס במקסיקו, חיטה ושעורה באירופה וצפון אמריקה,והדורה באפריקה . צמחי דגן מגודלים גם לשם מרעה ומספוא של משק חי, בעיקר כבשים ובקר.
