דוב חום
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| דוב חום | |
|---|---|
 |
|
| מצב שימור | |
מצב שימור: אין חשש (LC) |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | טורפים |
| משפחה: | דוביים |
| סוג: | דוב |
| מין: | דוב חום |
| שם מדעי | |
 Ursus arctos |
|
| תחום תפוצה | |
 |
|
דוב חום (שם מדעי: Ursus arctos) הוא מין בסוג דוב.
תפוצה: הדוב החום מצוי בחצי הכדור הצפוני, באירופה, אמריקה הצפונית ואסיה.
תוכן עניינים |
[עריכה] תכונות הקשורות במבנה
[עריכה] חושים
חוש הריח הוא המפותח ביותר מבין חושיו של הדוב החום. הוא נוהג לרחרח את הקרקע בהולכו ולהתרומם על שתי רגליו ולהריח את האוויר, שמא תישא אליו הרוח את ריחו של הטרף או אולי של דוב יריב.
[עריכה] מבנה
הדובים החומים פוסעים על מלוא כף רגלם, כפי שנוהג גם האדם, הם שוחים היטב, רצים במהירות של כ-48 קמ"ש (מהיר בהרבה מהאצן המהיר מעולם) למרחקים בינוניים ובצעירותם אף יודעים לטפס על עצים בעזרת טופריהם הארוכים.
[עריכה] התנהגות
[עריכה] מבנה חברתי
הדוב החום הוא סוליטארי (יחידאי) כמרבית הטורפים וכן טריטוריאלי. שטחה של הנחלה תלוי בכמות המזון ובמידת הצריכה ובדרך כלל יותר מ-10 קמ"ר לכל הפחות. הזכר והנקבה נפגשים בעונת הרבייה ואחר מכן עוזב אותה הזכר. אין הוא מטפל בצאצאים ואף אינו מכירם. אפילו בשביה כאשר נמצאת המשפחה כולה, אין האב מודע לכך שהגורים שייכים לו והאם נזקקת לגונן עליהם כל העת מפניו. באביב, עת גדלה הצמחיה מחדש ומכסה את הארץ יוצאת האם וגוריה את המערה והם ילווה לפחות כשנה, כאשר כל דאגתה למנוע מדובים יריבים לקרב אליהם וכן למלא את כל מחסורם.
[עריכה] חריפה
הדובים החומים נמים שנת חורף. שלא כיונקים אחרים, אין טמפרטורת גופו של הדוב החום יורדת וכל כמה ימים הוא קם ממרבצו כדי לעשות את צרכיו. לנקבות נטייה חזקה יותר לשינה מאשר הזכרים ולמעשה ממליטות הן בתקופה הזו. בקיץ אוכלות הנקבות ההרות מזון רב ועם בוא הקור מוצאות הן מערה לחסות בה. הנקבה ממליטה דובון אחד או שניים ואלה נולדים קטנים למדי, משקלם כמאתיים גרם לעומת מאות הקילוגרמים ששוקלת האם, (בכדי להבהיר את הניגודים יש לומר כי מאתיים גרם הם כמשקל כוס מים ללא הכוס, כריך ללא הממרח, בננה ללא הקליפה או אגס ללא החרצנים). הסיבה למידתם הקטנה היא שבתקופה האמורה אין הנקבה אלא ישנה ולא אוכלת דבר ולכן, אם היו גדולים יותר, היה אז מידלדל מאגר השומן שלה וכמות החלב שהיו יונקים הייתה דועכת עד אשר היו גוועים ברעב.
אין אנו יודעים אם בישראל היה הדוב החום הסורי נם את שנת החורף. בניגוד לארצות הקור, בחורף ולקראת סופו מתכסה הארץ מעטה ירוק ומזון אינו חסר כלל וכלל עבורו. נראה שהגורם המגביל את הדוב החום מפעילות הוא המחסור במזון ולראיה, בצפון אמריקה חדלים עונה אחר עונה יותר ויותר דובים חומים לנום את שנת החורף ובמקום זאת אפשר למצוא אותם משוטטים בישובים נידחים, מטילים מורא ופחד על התושבים המקומיים, הואיל ולמדו כי בקרבת האדם אפשר למצוא מזון גם בעונה הקרה, בעיקר בפחי הזבל.
[עריכה] הדוב החום והאדם
הדוב החום הוא סמלה של העיר ברן שבשווייץ. במאורת דובים שבמרכז העיר מוחזקים דובים כבר מאות בשנים.
[עריכה] תתי מין
לדוב החום ישנם תתי מין רבים בעולם. אלה הם העיקריים:
[עריכה] דוב חום אסייתי
Ursus arctos arctos הקטן בתתי המין. הוא מצוי בחלקים נרחבים של רוסיה האסייתית והאירופאית.
[עריכה] דוב חום סורי
הדוב החום הסורי (Ursus arctos syriacus) מצוי כיום רק בתורכיה,קווקז ועירק. הוא נעלם מנוף ארצנו, צפון ירדן, לבנון וסוריה לפני עשרות בשנים בעבר רצו להשיבו לרמת הגולן אך כיום אין כל כוונה להשיבו לחיי בר בישראל בשל החשש מפגיעה באדם ובבקר ומהיעדר שטחים טבעיים נרחבים, המתאימים לאוכלוסייה בת-קיימא.
תפוצה בעבר בארץ ישראל: טריסטראם ראה בשנת 1863 דוב בנחל ארבל וממזרח לירדן - בגלעד ובבשן, וכן ראה עקבות רבים בשלג במרומי החרמון. תיאודור קוטשי כתב בשנת 1864 שהדובים נפוצים מאוד בחרמון. אליעזר שמאלי כתב שאלכסנדר זייד ראה דוב במדרונות הסמוכים לכפר גלעדי בשנת 1917. אהרוני ציין בשנת 1946 שהדוב האחרון בחרמון נורה במג'דל שמס בשנת 1917. בשנות ה-90 נצפה והוסרט דוב חי בלילה בדרום לבנון. .
מקום חיוּת: נוף סלעי, עם מקורות מים קבועים ומזון, בחורש ים-תיכוני וגם בהרים צחיחים, שכמות המשקעים בהם כ-150 מ"מ בשנה.
גורמי היעלמות עיקריים:
- ציד כספורט יוקרתי והצגת ראשו המפוחלץ של הדוב ופרוותו לשם ראווה.
- ציד של חקלאים משום שהדובים ניזונים גם מגרגירי חומוס וענבים. לעתים הדובים צדים גם חיות במשק הבית כמו בקר וצאן.
כיום, הסכנה הגדולה הנשקפת לדוב החום הסורי היא בשל לכידת הגורים לשם הבאתם לקרקסים המתקיימים עדיין במזרח אירופה (ואסורים בישראל בשל צער בעלי חיים).
[עריכה] דוב גריזלי
Ursus arctos horribilis, דוב גריזלי. תת מין של דוב חום. שמו בא לו בגלל "מעילו" האפור (Grizzled- בצבע אפור).
אחד מתתי-המין הגדולים והמפורסמים.
אורך גוף: עד 250 ס"מ
[עריכה] דוב קודיאק
Urus actros middendorfi, דוב קודיאק. תת מין של דוב חום.
הגדול בתתי-המין, משקלו כ-750 ק"ג. ישנם פרטים בודדים אף גדולים מכך. לרוב הוא חסון אף יותר מדוב הקוטב, אך קומתו נמוכה יותר.
דוב הרוח- דוב זה מצוי ביער הדוב הגדול שמזרח ארצות הברית זהו דוב נדיר אשר נולד כדוב חום ובבגרותו נעשה דוב לבן כמעט לחלוטין דוב זה חי רק ביער זה. רק 1 מתוך 10 דובים חומים יהיה דוב רוח בעתיד. דוב זה נפגע קשות מידי האדם, האדם הורס את מקום מגוריו וכורת את העצים שמספקים לו הגנה. כיום נעשים מאמצים להציל מין זה מכיליון כי כן מספר דוב הרוח בעול מעורך כלא יותר מ1000 פרטים.
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דוב חום |
