האי גאון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רב האי גאון (נכתב גם האיי) חי בשנים 939 – 1038 לספירה, 4699 – 4798 בלוח העברי.

תוכן עניינים 1 ייחוסו 2 חייו 3 מותו 4 גדלותו והרמת קרן ישיבת פומבדיתא 5 דעותיו בקשר לנסים, אגדות וכו' 6 פסיקת ההלכה 7 כתביו 8 קישורים חיצוניים

[עריכה] ייחוסו

רב האי היה בנו של רב שרירא גאון – ראש ישיבת פומבדיתא. הם היו מזרע דוד המלך, ממשפחת ראשי הגולה שבבבל, אבל אבות אבותיו שלא הסכימו עם ההנהגה העריצה של ראש הגולה עברו אל הישיבה וויתרו עם הנשיאות. ממשפחה זו יצאו כמה גאונים, אבות בית דין, ראשי כלה, סופרים ונושאי תפקידים אחרים בישיבה. אביו רב שרירא, סבו רב חנניה ואבי סבו רב יהודה היו גם הם גאונים בישיבת פומבדיתא.

[עריכה] חייו

עוד בצעירותו עזר רב האי לאביו בהנהלת הישיבה. אביו הזכירו בכמה מכתביו וקרא לו "האי בחורנו". בשנת 986 לספירה, 4746 ללוח העברי, התמנה רב האי לאב בית הדין הגדול של ישיבת פומבדיתא, ו-20 שנים מאוחר יותר, כאשר מת אביו - רב שרירא גאון - בגיל 100, התמנה רב האי לגאון (1006 לספירה, 4766 ללוח העברי). באותה שבת שרב שרירא מת קראו בתורה בפרשת פנחס "יפקד ה' אלוקי הרוחות לכל בשר" , וקראו את ההפטרה "ויקרבו ימי דוד למות" , ובמקום להגיד "ושלמה ישב" אמרו "והאי ישב על כיסא שרירא אביו ותכון מלכותו מאוד". רב האי התחתן עם בתו של גאון ישיבת סורא – רב שמואל בן חפני, ולא נולדו לו בנים.

[עריכה] מותו

רב האי מת כשהוא זקן ושבע בגיל 99 בשביעי של פסח 1038 לסה"נ, 4798 ללוח העברי . על מותו כתב ר' שמואל הנגיד קינה גדולה, ור' שלמה אבן גבירול חיבר 4 שירי מספד. אחד משירי המספד של ר' שלמה בן גבירול: בכו עמי וחגרו שק ואבל למי נבכה וננוד בתחילה ושברו כל כלי נבל ונבל ועלי מי נעשה הספד ואבל לרב האי אדוננו אשר מת אלי ארון אשר נגנז בציון. עם מותו של רב האי נגמרה תקופת הגאונים: ונגדעה קרן עדינה (בבל) גברת כל מדינה . נשוו בני בבל ואפריקי ואספמיא .

[עריכה] גדלותו והרמת קרן ישיבת פומבדיתא

ההתפוררות של המרכז היהודי בבבל התחיל כמאה שנה לפני שעלה רב האי לגאונות, ורק בזכותו ובזכות אביו הישיבה נשארה בכבודה עוד כ-140 שנה. כל חייו רב האי הרביץ תורה, וביחד עם אביו רב שרירא הרים את ישיבת פומבדיתא משפל מצבה לגדולה.

בפומבדיתא ישבו תלמידים מכל ארצות אירופה, אסיה ואפריקה: מהאימפריה הביזנטית, מאיטליה, מספרד, ממצרים ומעוד ארצות. גם ר' שלמה בר יהודה, ראש ישיבת ירושלים, שלח את בניו ללמוד תורה בפומבדיתא. על זה כתב ר' שמואל הנגיד בקינתו:

ואם הלך ואין לו בן ביום הלכו לתחתיה,

ילדים לו בכל ארץ ערבית ואדומיה.

גדולי ישראל מכל הארצות פנו אליו בשאלות: ר' שמואל הנגיד מספרד, רב יעקב בר נסים ובנו נסים בן יעקב מקירואן, רב אלחנן בן שמריה מפוסטט, ר' משולם בן קלונימוס מלוקא, חכמי קאבס, מצרים, ירושלים, ועוד. רב האי היה בקשר מכתבים עם הקהילות הקרובות והרחוקות והייתה לו השפעה גדולה עליהם.

רב האי היה מנהיג הדור, "אביהם של ישראל", "מכובד בעיני קרובים ורחוקים". הדורות הבאים אחריו קראו לו "הגאון" (בה' הידיעה). רב האי היה בקיא בספרות הערבית, ופעם אחת התווכח עם "חכמי ישמעאל ולא יכלו לענות אותו, כי נבהלו מפני חכמתו וכו' ונצחם בראיותיו". ר' שמואל הנגיד מעיד עליו בקינתו ש"אחז בכל חכמה יפיפיה".

[עריכה] דעותיו בקשר לנסים, אגדות וכו'

רב האי רצה לקרב את אגדות התלמוד את השכל: על הרבה אגדות כתב שנאמרו במשל או בדרך גוזמא, אע"פ שהוא מניח שהקב"ה עושה נסים לצדיקים כתב שכמה מהנפלאות באגדה נראו למספרים בחלום או שהם ראו את הדברים בראיית הלב ולא בראיית העין ממש. כמה דברים השתדל לפרש בדרך הטבע והשתדל להרחיק את הגשמיות של הקב"ה המצויה בכמה אגדות – כי הקב"ה "אין לפניו לא שחוק ולא בכי, לא אנחה ולא דמעות". על מה שמתנגד לדבריו אלו כתב:

דבר זה הוא אגדה, ועליו ועל כל הדומה לו אמרו חכמים: אין סומכין על דברי אגדה.

על דברים אלה חזר כמה פעמים במקומות שונים.

רב האי היה רגיש לאנכרוניזם, ובכל מקום השתמש בכלל שצריך לפרש את דברי הקדמונים לפי דעתם ולפי השקפתם ולא לפי השקפה מאוחרת.

על האגדה על ארבעה שנכנסו לפרדס (מופיע בחגיגה י"ד ע"ב האגדה הזאת: ארבעה נכנסו לפרדס – בן עזאי, בן זומא, אחר (אלישע בן אבויה) ור' עקיבא. אמר להם ר' עקיבא: כשאתם רואים אבני שיש טהור אל תצעקו "מים! מים!" (כי אבני שיש דומים למים) שנאמר "דובר שקרים לא יכון לנגד עיני" (תהלים ק"א, ז'). בן עזאי הציץ בכבודו של מקום ומת, ועליו נאמר "יקר בעיני ה' המותה לחסידיו" (תהלים קט"ז, ט"ו). בן זומא הציץ לצד השכינה והשתגע, ועליו נאמר "דבש מצאת אכול דייך פן תשבענו והקאתו" (משלי כ"ה, ט"ז). אחר יצא לתרבות רעה, ור' עקיבא יצא בשלום.) כתב:

דעו כי אנו מעודנו אין דרכנו לחפות על דבר, ולפרש אותו שלא מדעת מי שאָמַרו, כדרך שאחרים עושים, והרי אנו מפרשים לך דעתו של תנא זה ותוכן כוונתו ואמתת מה שהיה סבור, ואין אנו ערבים עכשיו שהדברים הלכה. ודאי משניות (כוונתו למאמרי האמוראים) הרבה יש שאינן הלכה.

רב האי לא האמין בשדים וברוחות, וגם לא באותות ובמופתים הנעשים על ידי השמות הקדושים. על שאלתם של חכמי קירואן בעניין זה אמר "כל אלה וכיוצא בהם דברים בטלים הם". רב האי טען שנסים נעשים רק לנביאים ולא לצדיקים. בעניין בעלת האוב ושאול אמר רב האי תירוץ דחוק – שה' החיה את שמואל כדי לספר לשאול את מה שעומד לקרות לו.

[עריכה] פסיקת ההלכה

עיקר גדולתו של רב האי הייתה בהלכה. הוא לא חיבר ספר הלכות אחד לכל דיני התלמוד, אלא הקדיש לכל נושא חיבור מיוחד. ספריו מצטיינים בעומקם, בבהירותם ובסדרם.

בספרו "המקח והממכר" רב האי מקיף את הנושא מכל צדדיו, מנתח את ההלכות ומסדר אותם בצורה מושלמת. בנוגע לתשובותיו בדינים שבין אדם לחברו צריך להביא את מה שכתב על עצמו רב האי:

סברתנו שלנו (שלי) ושל אבי מורי ז"ל ידוע בדינים מעולם, ללכת אחרי אומדן, ואנו מדייקים תמיד אחרי עיקר מעשים, שלא יהיו בהם מרמה וגזל ועוול, וללכת אחרי אמת ויושר, ולגלות כל מעשים ולהורות לאמיתן של דברים.

בין הגאונים אף אחד לא מתקרב לכמות תשובותיו: רב האי כתב אלפי תשובות (חלקם אבדו). עוד בחיי רב שרירא אביו רב האי השתתף איתו בכתיבת תשובות לשואלים. תשובותיו של רב האי מגיעות לשליש מתשובות הגאונים שיש בידינו, שנשלחו משתי הישיבות בבבל במשך 400 שנה. רוב תשובותיו מצטיינות בזה שהם מקיפות את הנושא שעליו הוא דן הרבה יותר מתשובות שאר הגאונים. תשובותיו נכתבו בעברית, ארמית ובערבית. מנהגו היה לכתוב את התשובה בשפה בה היא נשאלה.

השאלות ששאלו לפני רב האי הם במקרא, במשנה, בתלמוד, בהלכה, בהגדה, בדיני ממונות, בדיני אישות, באמונות, בדעות, בענייני תפילה ובית כנסת ובכל הנוגע לחיי הציבור ולחיי היחיד.

[עריכה] כתביו

• פירוש לתלמוד (אלינו הגיעה פירוש למסכתות ברכות, שבת, עירובין, חגיגה, כתובות, ב"ב, ע"ז ועוד).
• משפטי שבועות.
• ספר המקח והממכר.
• ספר המשכן.
• ספר משפט התנאים.
• ספר משפטי הלוואות.
• ספר מוסר הדיינים.
• ספר באיסור והיתר.
• הלכות תפילין.
• הלכות שחיטה.
• פירושים לכתבי הקודש.
• מחקרים בעברית ודקדוק.
• פיוטים.

ועוד.

משיריו:

ואם תוליד לך בנים ובנות בכל עת יסרם, אכן בחנות

קנה להם בכל כחך ספרים ושים להם מלמד מנעורים

והענק תעניק לרב בהונך אשר תתן ושתעניק לבניך

ודע כי קרנך בהם תרומם ושלום לך יהיה עקב שלומם.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• Hai Ben Sherira באתר JewishEncyclopedia
• הערך האי גאון ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר דעת
• קטעים משיר מוסר השכל, באתר דעת