האל האב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| נצרות | |
 |
|
| פורטל נצרות | |
| מושגים בנצרות | |
| השילוש הקדוש: האל האב · ישו · רוח הקודש | |
| זרמים עיקריים | |
| נצרות קתולית · נצרות אורתודוכסית נצרות פרוטסטנטית · נצרות אוריינטלית |
|
| היסטוריה של הנצרות | אישים מרכזיים |
| ועידת ניקיאה מלחמת האיקונין פילוג הכנסייה הנוצרית הפילוג המערבי הרפורמציה |
השליחים · פאולוס אתנסיוס · אוגוסטינוס אבות הנצרות תומס מאקווינס לותר · קלווין |
| התאולוגיה הנוצרית | |
| כריסטולוגיה · הקרדו · השילוש הקדוש לוגוס · התגלמות · ההריון הטהור צליבת, תחיית ועליית ישו · הביאה השנייה החטא הקדמון · כפרה · חסד · גאולה |
|
| חגים מרכזיים | הפולחן הנוצרי |
| פסחא · חג המולד חג העלייה · פנטקוסט התענית הגדולה חג הבשורה חג ההתגלות |
הסקרמנטים טבילה · וידוי סעודת האדון (מיסה) צלב · איקונין תפילה · קדושים |
| כתבים נוצריים | ההייררכיה הכנסייתית |
| הברית הישנה הברית החדשה הבשורות הספרים החיצוניים |
אפיפיור · פטריארך חשמן · מיטרופוליטן ארכיבישוף · בישוף כומר · דיאקון · נזיר |
| ראו גם | |
| מונותאיזם | נצרות ואנטישמיות | אדריכלות כנסיות | |
בדתות רבות, אחר מהתארים המוענקים לאלוהים הוא אב. ברבות מהדתות פוליתאיסטיות האל העליון מתואר כ"אביהם של האלים ובני האדם". ביהדות אלוהים מכונה "אבינו" משום שהוא היוצר, קובע החוקים והמגן (בדומה לתפקידו המסורתי של אב במשפחה). בדומה לכך, בנצרות ניתן לאלוהים תואר זה מסיבות אלו, אך גם משום אבהותו על ישו, מבשר הדת. באופן כללי, כשתואר "אב" מיוחס לאל בכתבים דתיים, זה משום שהוא היוצר של ברואיו, כוח עליון, פטריארך ומגן.
תוכן עניינים |
[עריכה] האל האב בדתות פוליתאיסטיות
בדתות פוליטאיסטיות רבות, אל אחד או יותר נחשב למנהיג ולאחר שאר האלים והאנושות. בניגוד לדתות מונותאיסטיות, לאל האב בדתות בעלות אלים רבים, מיוחסות גם תכונות אבהיות לא חיוביות. לדוגמה, במיתולוגיה היוונית זאוס היה אביהם של אלים ומספר בני אדם, כתוצאה מיחסים מחוץ לנישואים.
[עריכה] האב האל במונותאיזם
בשתיים מהדתות המונותאיסטיות העיקריות, יהדות ונצרות, האל מכונה "אבינו" בשל מעורבותו הפעילה בחייהם של בני האדם, בדומה לדרך בה אב מתעניין במעשי ילדיו. לפיכך, מאמינים מונותאיסטים כי ביכולתם לפנות לאל באמצעות תפילה, אם כדי להלל אותו, או כדי להשפיע על התנהלותו. המתפללים מצפים כי האב יענה לבקשות ילדיו, בין השאר על ידי הענשת אלו שאינם מתנהגים כשורה, בדומה לדרך בה אב מעניש את ילדיו השובבים, כדי להחזיר את הסדר ואת הצדק למאמינים בו.
| ותשכחו דבר הנחומים המדבר אליהם כמו אל בנים, לאמר מוסר ה', בני, אל תמאס ואל תקוץ בתוכחתו; כי את אשר יאהב ה' יוכיח, יכאב את בן ירצה. אם סובלים אתם מוסר, דעו כי כאב עם בניו, כן מתנהג אלוהים עמכם; כי איה הבן אשר אביו לא ייסרנו? אך אם תהיו באין מוסא, אשר היה מנת כולם, אז ממזרים אתם ולא בנים. | ||
| -- הברית החדשה - האגרת אל העברים, פרק 12, פס 5-8, תרגום דעליטש | ||
באסלאם, האל אינו לובש דמות אב. תפישת היחסים כבין אב לבן נאסרת בקוראן.
| היהודים והנוצרים אמרו, אנו בני אלוהים ואהוביו. אמור, אם כן, מדוע העניש אתכם על חטאיכם? אינכם אלא בשר ודם מאשר ברא. הוא סולח לאשר יחפוץ ומעניש את אשר יחפוץ, ולאלוהים מלכות השמים והארץ ואשר ביניהם, וסוף כולם לשוב אליו. | ||
| -- הקוראן - סורה 5, איה 18. תרגום אורי רובין, הוצאת אוניברסיטת ת"א | ||
[עריכה] ביהדות
ביהדות, לעתים אלוהים מכונה "אבינו" או "אבינו מלכנו". אלוהים נחשב ל"אב" משום שיצר את העולם והוא קובע החוקים. בראיה היהודית, אלוהים מקיים מערכת יחסים הדומה לזו שבין אב ובניו עם עמו, על ידי הענקת התנ"ך, השבת למנוחה ועוד. לאל היהודי מיוחס גם התפקיד האבהי של הגנה, הוא מכונה כאביהם של העניים, האלמנות והיתומים, כמגינם ומבטיח כי צדק יעשה עמם. הוא גם מכונה אביהם של המלכים, כמורה המסייע להם לשפוט על שבטי ישראל.
[עריכה] מגדר האל במונותאיזם
למרות שמרבית הדתות המונותאיסטיות מחשיבות את אלוהים כרוח, שלפיכך אין לה מגדר, לאל האב מוענקים תפקידי מגדר גבריים. הוא נחשב לדומיננטי (לא כנוע), מלא עוצמה (לא חלש), אבהי (לא אמהי), קר רוח (לא רגשני) ששיקוליו הם רמים מכדי שיוכלו בניו להבין אותם. האל מיוחס בדרך כלל בצורה הגברית "הוא".
[עריכה] האל האב בנצרות
בנצרות האל מכונה "אב" במובן שונה מאוד מדתות מונוטאיסטיות קודמות אליו, מלבד היותו היוצר את העולם והמספק לברואיו. בנצרות האל מכונה אב גם בשל קשרו לבנו היחיד - ישו, מערכת יחסים אינטימית ובלעדית זו, חורגת מזו הקיימת ביהדות.
| הכל נמסר לי מאת אבי ואין מכיר את הבן, בלתי האב; ואין מכיר את האב, בלתי הבן ואשר יחפוץ הבן לגלותו לו | ||
| -- הברית החדשה - מתי, פרק 11, פס' 27, תרגום דליטש | ||
כך, מאמינים הנוצרים כי הם יכולים להשתתף במערכת היחסים הנצחית בין אב לבנו, באמצעות ישו, שירש חלק מתכונותיו האלוהיות של האל ואף מוגדר כיורשו[1] נוצרים מאמינים מכנים עצמם "ילדיו המאומצים" של האל.
| ובמלאת העת, שלח האלוהים את בנו, אשר נולד מאשה וניתן תחת יד התורה, לפדות את אשר היו תחת יד התורה, למען נקבל את משפט הבנים. ויען כי בנים אתם, שלח האלוהים בלבבכם את רוח בנו הקורא אבא, אבינו. לכן אינך עוד עבד, כי אם בן; ואם בן אתה, הנך גם יורש האלוהים על ידי המשיח. | ||
| -- הברית החדשה - אגרת פולוס השליח אל הגלטים, פרק 4, פס' 4-7, תרגום דעליטש | ||
הנוצרים מאמינים כי יחסו של האל כלפי האנושות היא כשל אב כלפי בניו. לכן, מכונים לעתים בני האנוש "ילדיו של אלוהים". הברית החדשה אומרת כי רעיון המשפחה, מקורו ביחס האל לברואיו:
| על כן אכרעה על ברכי לאבי אדוננו ישוע [האל] המשיח, אשר נקרא על שמו כל בית אבות שבשמים ושבארץ. | ||
| -- הברית החדשה - אגרת פולוס השליח אל-האפסיים, פרק 3, פס' 14-15, תרגום דעליטש | ||
הביטויים "האל האב" "בנו של האל" ו"אלוהים אבינו" מופיעים לעתים קרובות בברית החדשה. ביטויים נוצריים הקיימים כיום "האל רוח הקודש" ו"האל הבן" אינם מופיעים בברית החדשה או בכתבים נוצריים מוקדמים.
[עריכה] בשילוש הקדוש
לנוצרים המאמינים בשילוש הקדוש (המהווים כיום את מרבית המאמינים), האל האב אינו נפרד מהאל הבן (שישו הוא התגלמותו) ורוח הקודש. שלושה יצורים נפרדים אלו, מהווים אל אחד, אך כל אחד מהם מהווה אל בעצמו, בעל כוח אלוהי משלו ורצון עצמאי. לנוצרים אחרים דעות אחרות הנוגע לשילוש, ישנם אנשים הקובעים כי האל, הבן ורוח הקודש הם גופים נבדלים לחלוטין (טריטאיזם), או כהתגלמויות שונות של גוף אחד (מודליזם). מרבית הנוצרים רואים באל האב כיעד הבלעדי לתפילות, שלעתים מוצעות בשם ישו המשיח. תפילת האדון למשל מתחילה בפניה "אבינו שבשמים". בתאולוגיה של הנצרות המזרחית-אורתודוכסית האל האב הוא ה"מקור" של הבן ורוח הקודש. בתאולוגיה נוצרית מערבית לכל אחד משלושת הגופים יש מקור ואופי אלוהי משלו. המטיף ג'ון מדמשק כתב על היחס בין האל האב לשילוש הקדוש: "כל מה שיש לבן [ישו] מאביו, גם לרוח הקודש יש זאת, ובכלל זאת את עצם קיומו. אם האב אינו קיים, כך גם הבן ורוח הקודש; אם לאב אין משהו, גם לבן ולרוח הקודש אין זאת. יתר כל כן, בגלל האב, כלומר, מאחר שהאב קיים, גם הבן ורוח הקודש קיימים; ובגלל האב, לבן ולרוח הקודש יש את כל [המאפיינים] שיש להם."
[עריכה] הערות שוליים
- ^
.האלוהים אשר דיבר מקדם פעמים רבות ובפנים שונים אל אבותינו ביד הנביאים, דיבר אלינו באחרית הימים האלה ביד בנו אשר נתנו ליורש כל וגם עשה בידו את העולמות, והוא זהר כבודו וצלם ישותו ונושא כל בדבר גבורתו, ואחרי עשותו בנפשו טהרת חטאותינו ישב לימין הגדולה המרומים ויגדל מאוד מן המלאכים, כאשר השם אשר נחלו יקר הוא משלהם, כי אל מי מן המלאכים אמר מעולם, בני אתה, אני היום ילדתיך? ועוד: אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן? -- הברית החדשה - האגרת אל העברים, פרק 1, פס' 1-5. תרגום דעליטש
