האר"י

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

רבי יצחק לוריא (1534 - 1572) כונה האר"י (ראשי תיבות של : אשכנזי רבי יצחק, האלקי רבי יצחק, האדון רבי יצחק, אדוננו רבי יצחק) - גדול מקובלי צפת במאה ה-16 והוגה שיטה חדשה בקבלה. השפעתו על המיסטיקה היהודית היא עצומה, וממנו ואילך זכתה הקבלה שלו, הקבלה הלוריאנית, להשפעה רבה בכל רחבי העולם היהודי. תלמידיו נקראו אחריו גורי האר"י.

תוכן עניינים 1 חייו 2 תלמידיו 3 תורתו 4 השפעתו על עולם הקבלה 5 ספרים שנכתבו על האר"י 6 קישורים חיצוניים 7 ראו גם

[עריכה] חייו

נולד בירושלים לאב אשכנזי ולאם ספרדייה. אך רוב ימיו חי בבית דודו במצרים ולמד תורת הנגלה מפי רבי בצלאל אשכנזי בעל השיטה מקובצת, ובעיקר למד סתרי תורה (על פי המסורת למד מפיו של אליהו הנביא). תולדות חייו מרתקים ואפופים מסתורין וקדושה החל מרגע לידתו לאביו שלמה, אשר התבשר על ידי אליהו הנביא - שאף נוכח בבואו בבריתו של אברהם אבינו - כי בנו זה יעשה לגדול בישראל.

לפי מסורות שמסרו תלמידיו, עד גיל 36 חי בבית דודו רבי מרדכי פרנסיס שהיה ממונה על המכס במצרים והיה סמוך על שולחנו במצרים, שם הקדיש את עיתותיו להגייה ליד הנילוס בספר הזוהר, עד נגלה אליו שוב אליהו הנביא והורה לו לעלות לארץ ישראל ולחיות בצפת וללמד את הרב חיים ויטל את כל אשר הוא יודע כי לשם כך הגיע לעולם וזה כל יעודו בחייו. מצד שני בגניזה בקאהיר נמצאו תעודות מהן עולה כי האר"י התפרנס ממסחר בפלפלים. האר"י הגיע לצפת בשנת 1570 (שנת ה'ש"ל) ובמשך שנתיים חי שם עד שבתאריך ה' באב ה'של"ב (שנת 1572) הוא נפטר והוא בן 38. יש מהחוקרים האומרים שכתב יחד עם הרב בצלאל אשכנזי את פירוש "שיטה מקובצת" על מסכת מנחות, אך הפירוש אבד עוד כשהיה בכתב יד.

מכתבי האר"י עצמו נשארו בידינו מספר פיוטים לשבת (אזמר בשבחין, אסדר לסעודתא ובני היכלא - נדפסו ברוב הסידורים) וכמה מאמרים העוסקים בעיקר בפרשנות לזוהר (נדפסו בספר שער מאמרי רשב"י). שאר תורתו נכתבה על ידי תלמידיו.

[עריכה] תלמידיו

האר"י כתב מעט דברים בקבלה, בעיקר פירושים על ספר הזוהר. עיקר תורתו ידועה לנו מכתבי תלמידיו. שלושת תלמידיו הגדולים היו ר' חיים ויטל, ר' יוסף בן טבול ור' משה יונה, אך בדרך כלל מקובל לראות ברבי חיים ויטל את גדול תלמידיו. בין הספרים שבהם פרסם ר' חיים ויטל את תורת רבו יש למנות את "ספר עץ חיים", את אוצרות חיים, אדם ישר, מבוא שערים.

בין תלמידיו הנוספים היו רבי משה נג'ארה, רבי יוסף ארזין, הרב יהודה רומנו. גם רבי ישראל סרוק כתב חיבורים שבהם פירש את קבלת האר"י.

[עריכה] תורתו

תורתו של האר"י הופצה באיחור מה,כיון שהרח"ו לא הפיץ את כתביו.מסופר שכשרח"ו נפל למשכב, מסרו את כתביו ל"סופרים זריזים" כדי שיעתיקו במהרה את כתביו. מכאן שיבושים רבים ואי דיוקים בכתבי היד. למעשה המפיץ הראשון של תורתו(אם כי בשנוי מהרח"ו) היה רבי ישראל סרוק, שהפיץ את רעיונותיו באיטליה. יש לציין שקיימים מספר נוסחים לתיאור "העולמות העליונים" והשתלשלות הבריאה.למשל, אצל רבי ישראל סרוק מופיע עולם המלבוש, וצרופי האלפא-ביתא הקשורים בו, שנשמטו אצל הרח"ו. אצל התלמיד ר יוסף אבן טבול, מופיעים המושגים "גדלות" ו"קטנות" , בסדר שונה מאצל ויטל. עקב כך, מקובלי ירושלים, ובעיקר הרש"ש אסרו על עצמם ועל אחרים ללמוד מכתבי "חברים", אלא רק מכתבי ויטל המקוריים. וכמו שהעיד על עצמו הרש"ש שאם נתקל בכתבי חברים הוא מדלג. כיום, המגמה אצל המקובלים היא לימוד שיטת ויטל, והרחבת הענינים אצל השאר. הספר הראשון שנדפס היה "עמק המלך" לרבי נפתלי בכרך. (שמבוסס על קבלת סרוק). ספרים שמשקפים את תורתו ומסכמים אותה :(אם כי באינטרפטציה שונה בין מחבר לחברו)

• קל"ח פתחי חכמה - של רמח"ל.
• לשם שבו ואחלמה - רבי שלמה אלישיב.
• תלמוד עשר ספירות - של רבי יהודה לייב הלוי אשלג בעל פירוש הסולם על הזוהר.
• ויקהל משה- רבי משה בן מנחם פראג.

תורת הצמצום הלוריאנית: המטרה המשיחית במושגים לוריאניים: תורתו של האר"י מובאת בעיקרה בספר עץ חיים (נכתב על ידי תלמידו המובהק רבי חיים ויטאל-שעליו אמר האר"י שהוא היחידי שבאמת הבין את שיטתו - ומשום זה נקרא הספר "עץ חיים" על שם מחברו), כמו כן לוקטו דברי תורתו של האר"י בסדרה של שמונה ספרים הידועה בשם "שמונה שערים" המסודרים כהסבר על תורת הגלגולים ופירוש על התורה ומאמרי חז"ל וכמו כן פירוש על התפילות ועל הכוונות שיש בכל מצוה.

[עריכה] השפעתו על עולם הקבלה

האר"י השפיע בצורה כה ניכרת על עולם הקבלה עד שמחלקים את תורת הקבלה לשנים: לפני האר"י (ובכלל זה קבלת הרמ"ק שהיה מרבותיו), ואחרי תקופת האר"י (ובכלל זה תורת החסידות).
ההבדל העיקרי שבין התפיסות הקבליות שקדמו לאר"י לאלה שבאו לאחריו נובעת בתפיסת המציאות של העולם ומשמעותה של הבריאה. בעוד התפיסה הקבלית שקדמה לאר"י האמינה שמעשה הבריאה היה אקט של שלמות אלוהית והגאולה הארצית היא זו שתחזיר את המציאות לאותה שלמות אלוהית הרי שהאר"י האמין שמעשה הבריאה תחילתו דווקא בקלקול בתוכנית האלוהית שהוא מכנה "שבירת הכלים".
לפי תפיסה זו המציאות הגשמית לא יכלה לקלוט את כל הטוב האלוהי הכלים נשברו והטוב האלוהי התפזר בכל העולם, כעת הטוב האלוהי מפוזר בכל העולם כשהוא חבוי בתוך טומאה. האר"י טען שכל יהודי מאמין יכול בעזרת התפילה המצוות ומעשים טובים לגלות מחדש את אותם ניצוצות אלוהיים שהתפזרו בעולם ולהעלותם בחזרה לקדושה ושלמות.
תפיסה זו קבעה באופן מובהק את מקומו של היהודי המאמין שתוך התוכנית האלוהית, תפקידו כעת הוא "לעזור" למעשה הבריאה ולטוב האלוהי לנצח את אותה טומאה ובכך להביא גאולה לעולם. חשוב לציין שגם לפני האר"י היו שהאמינו שזהו תפקידו של המאמין אך גם גישות אחרות היו קיימות כגון זו שהתוכנית האלוהית קבועה מראש והמאמין מבטיח את מקומו בימות הגאולה או בעולם הבא. אחרי פרסומה של תורת האר"י התקבעה תפיסה זו ביהדות והיא השלטת עד היום.

[עריכה] ספרים שנכתבו על האר"י

• "שבחי האר"י"
• "שלחן אריא"ל" (ראשי תבות אדוננו רבי יצחק אשכנזי לוריא) - לקט חידושים בהלכה מתוך עץ חיים ושמונה שערים
• "האר"י הקדוש"

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: אסדר לסעודתא

• שבחי האר"י במאגר הספרים הסרוקים של בית הספרים הלאומי
• הערך על האר"י באנציקלופדיה היהודית של אתר דעת
• מאמרים של פרופ' יהודה ליבס על האר"י וממשיכיו

[עריכה] ראו גם

• קבלה
• מושגי יסוד בקבלה