הידרוקסיל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הידרוקסיל (Hydroxyl) הינה קבוצה פונקציונלית (בכימיה אורגנית), וכן יון דו-אטומי (בכימיה אי-אורגנית; כאן נקראת הקבוצה הידרוקסיד, Hydroxide).
קבוצת ההידרוקסיל ויון ההידרוקסיד מורכבים מאטום אחד של חמצן ואטום אחד של מימן, וכן יש להם אלקטרון עודף, המקנה ליון מטען חשמלי שלילי: -OH.
שמה של הקבוצה מורכב מהשורשים היווניים הידרו ("מים") ואוקסי ("חמצן").
[עריכה] הידרוקסיל
קבוצת ההידרוקסיל מסוגלת ליצור קשרי מימן עם אטומי מימן במולקולות אחרות (ובעיקר: עם מים), עובדה המקנה קוטביות מסוימת לכל התרכובות בהן קיימת קבוצת הידרוקסיל.
התרכובות האורגניות הפשוטות ביותר המכילות קבוצת הידרוקסיל הן הכהלים. כוהל יכול להכיל יותר מקבוצת הידרוקסיל אחת; דיולים מכילים שתי קבוצות, טריולים - שלוש, וכן הלאה.
נגזרות של כהלים מכילות גם הן קבוצת הידרוקסיל. אנולים, למשל, מכילים קבוצת הידרוקסיל הצמודה לקשר קוולנטי כפול בין שני אטומי פחמן.
קיימות כמה נגזרות לקבוצת ההידרוקסיל עצמה: קבוצת אלדהיד (מסומלת CHO ולעולם לא COH, בכדי להבדילה מאטום פחמן הקשור לקבוצת הידרוקסיל) וקבוצת קרבוקסיל (COOH; שמה מורכב מהמילים קרבוניל והידרוקסיל).
כהלים מתנהגים לעתים כחומצות ולעתים כבסיסים. במסגרת היותם בסיסים הם מסוגלים להגיב עם חומצות קרבוקסיליות לקבלת מלחים אורגניים הקרויים אסטרים, והמכילים את הקבוצה הפונקציונלית COO.
פחמימות מכילות קבוצות הידרוקסיל רבות; כמעט לכל אטום פחמן בסוכרים קשורה קבוצת הידרוקסיל. קיומה או היעדרה של קבוצת הידרוקסיל באחד אטומי הפחמן של הסוכר ריבוז, המהווה מרכיב בכל הנוקלאוטידים, יוצר את אחד ההבדלים העיקריים בין DNA ו-RNA.
השיירים של שלוש חומצות אמינו (סרין, תראונין וטירוזין) מסתיימים בקבוצת הידרוקסיל, דבר ההופך אותן לחומצות אמינו קוטביות; לעובדה זו חשיבות רבה בקיפול חלבונים ובעיצוב המבנה התלת-ממדי שלהם.
[עריכה] הידרוקסיד
נוכחות של יוני הידרוקסיד בתמיסה מימית נקראת בסיסיות. ערך ה-pOH של תמיסה, המהווה מדד לבסיסיותה, הינו למעשה ההיפך מערך ה-pH, המודד חומציות. ניתן לחשב את ה-pOH אם מחסירים את ה-pH מ-14. תמיסה בעלת pH=2, למשל, הינה בעלת pOH=12.
תרכובת של מתכת עם יון הידרוקסיד הינה תמיד בסיס. הידרוקסידים של המתכות האלקליות, ובמיוחד נתרן הידרוקסידי (NaOH) ואשלגן הידרוקסידי (KOH) הינם בסיסים חזקים מאוד, המסוגלים לאכל כמעט כל חומר. כשהידרוקסיד מגיב עם חומצה מתקבל מלח; כמה מהמלחים הידועים ביותר נוצרים בתגובות כאלו, ביניהם מלח בישול, הנוצר כשנתרן הידרוקסידי מגיב עם מימן כלורי.
