זלמן אברהם וקסמן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זלמן אברהם וקסמן (Selman Abraham Waksman) (22 ביולי 1888 – 16 באוגוסט 1973). ביוכימאי אמריקאי יהודי יליד אוקראינה, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה לשנת 1952 על גילוי הסטרפטומיצין.
וקסמן נולד בעיר פרילוקי באוקראינה וסיים לימודי תיכון בשנת 1910 באודסה שבאוקראינה. הוא היגר לארצות הברית ושם סיים תואר ראשון באוניברסיטת רטגרס בשנת 1915 בחקלאות.
הוא חקר בתחום החיידקים שוכני האדמה בתחנת הניסיונות החקלאית של ניו ג'רסי והשלים לימודי תואר שני בשנת 1916, באותה שנה אף הוענקה לו אזרחות אמריקאית והוא מונה לעמית מחקר באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, שם אף סיים לימודי דוקטורט בביוכימיה בשנת 1918.
הוא שב לאוניברסיטת רטגרס בניו ג'רסי כמרצה במחלקה לביוכימיה ומיקרוביולוגיה. בעת עבודתו ברטגרס גילה וקסמן כמה תרופות אנטיביוטיות, כולל אנטינומיצין, קלבצין, סטרפטוטריצין, סטרפטומיצין, גריסין, נאומיצין, פרדיצין, קנדיצידין, קנדידין ועוד. שתיים מתרופות אלה, סטרפטומיצין ונאומיצין, מצאו שימוש נרחב כטיפול במחלות דלקתיות שונות. סטרפטומיצין הייתה התרופה הראשונה לטיפול במחלת השחפת. וקסמן הוא זה שטבע את המונח אנטיביוטיקה.
אף שווקסמן היה זה שחקר את הסטרפטומיצין מאז היותו סטודנט לתואר ראשון, הזכויות לגילוי התרופה האנטיביוטית נתבעו על ידי סטודנט מחקר של וקסמן בשם אלברט שץ. מחלוקת זו הובילה לתביעה משפטית שבה זכה שץ לפיצוי נכבד וכן להכרזה רשמית כי הוא חולק עם וקסמן בזכויות על גילוי הסטרפטומיצין. שץ בא ותבע זכויות על גילוי התרופה כיוון שכסטודנט מחקר היה אחראי לביצוע הניסויים במעבדה על הסטרפטומיצין כטיפול בשחפת, תוך נטילת סיכון אישי רב, כל זאת במעבדה של וקסמן ותחת פיקוחו של וקסמן.
התעורר אף ויכוח בשאלה אם לא היה ראוי כי שץ יחלוק אף בפרס נובל שהוענק לווקסמן בשנת 1952. אולם מנימוקי הפרס הובן כי זה הוענק לווקסמן לא רק בזכות גילוי הסטרפטומיצין אלא בעבור גילוי תרופות אנטיביוטיות רבות אחרות.
בשנת 1951 הקים וקסמן קרן על שמו, קרן וקסמן למיקרוביולוגיה, ובה השקיע מחצית מכספי התמלוגים שקיבל על פיתוחיו. מכספי הקרן הוקם מכון למיקרוביולוגיה שאף הוא נושא את שמו של וקסמן.
וקסמן נפטר בשנת 1973.
