חומצה לקטית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חומצה לקטית (באנגלית: Lactic acid) היא תרכובת אורגנית קטנה בעלת חשיבות רבה בביולוגיה.
מקור שמה של החומצה במילה הלטינית Lac, "חלב". החומצה התגלתה לראשונה בחלב. למרות הדימיון בשם ללקטוז, אין מדובר בנגזרת של סוכר זה (בלקטוז 12 אטומי פחמן ובחומצה לקטית - שלושה בלבד). למרות זאת קיים ביניהם קשר: חיידקים המצויים בחלב הופכים את סוכר החלב, לקטוז, לחומצה לקטית בתהליך תסיסה (ראו להלן). שמה הטריוויאלי של חומצה לקטית הוא חומצת חלב.
חומצה לקטית היא חומצה הידרוקסיקרבוקסילית: היא מכילה קבוצת קרבוקסיל (COOH) לצד קבוצת הידרוקסיל (OH). היא זהה לחומצה פרופנואית, חומצה קרבוקסילית בעלת שלושה אטומי פחמן, רק שבחומצה לקטית מוחלף אחד אטומי המימן בקבוצת הידרוקסיל. שמה הכימי הוא חומצה הידרוקסיפרופנואית (Hydroxypropanoic acid) ונוסחתה: CH3CHOHCOOH.
כשהחומצה מאבדת אטום מימן שמקורו בקבוצת הקרבוקסיל מתקבל יון לקטט (Lactate) בעל מטען שלילי: -CH3CHOHCOO.
לקטט הוא התוצר הסופי של אחד מתהליכי התסיסה הידועים והחשובים ביותר. לקטט נוצר בתא בתנאים של מחסור בחמצן כתוצאה מחיזור (מסירת אלקטרונים ופרוטונים ל-) פירובט. פירובט, תוצר הגליקוליזה (תהליך פירוק הגלוקוז בתא), נבדל מלקטט בשני אטומי מימן הנמצאים באחרון והנעדרים בראשון (בפירובט קיימת קבוצת קרבוניל במקום קבוצת הידרוקסיל).
