חיל התותחנים הישראלי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| חיל התותחנים (חת"מ) |
|---|
 |
| "תחכום ועוצמה" |
|
| לבוש |
| יחידות עיקריות |
|
| ראו גם |
חיל התותחנים הישראלי הוא החיל בצה"ל האחראי על הפעלת מערכות ארטילריה לטווח בינוני וארוך.
חיל התותחנים מכונה "עמוד האש" ההולך לפני המחנה. במסגרת הקרב המשולב, תפקידו של חיל התותחנים הוא להיות אחראי על ריכוז עוצמת האש ביבשה. הוא מחזיק בעוצמת אש רבה, והוא נחשב לאחד מחיילות השדה הטכנולוגיים ביותר. יעוד החיל מוגדר כ"השמדת ושיתוק כוחות אויב על ידי הפעלת מאמץ האש בקרב היבשה".
לחיל שתי משימות יסוד:
א. סיוע אש קרוב לכוחות המתמרנים במקום, בזמן ובעוצמה הנדרשים.
ב. שיתוק והשמדת מטרות אויב לעומק שדה הקרב היבשתי.
חיל התותחנים (חת"ם) הינו חיל המהווה חלק חשוב בזרוע היבשה של צה"ל. חת"ם הוא חיל מגוון מאוד כאשר החלק הארי בו הוא המערך הקני -ירי ארטילרי תלול מסלול.
כומתת החיל היא בצבע טורקיז עם סמל חיל התותחנים.
תוכן עניינים |
[עריכה] מבנה החיל
החיל מורכב כיום משלושה אגדים (עוצבה בסדר גודל חטיבתי) ארטילריים סדירים.
- "עוצבת עמוד האש" המורכבת מהגדודים הסדירים "דרקון" ו"רשף" וכן מגדודי מילואים נוספים.
- "עוצבת גולן" הכוללת את הגדודים "נמר", "קרן", ואת "רעם" שהוא גדוד רקטות ה-MLRS, וגדודי מילואים נוספים.
- "עוצבת קלע דוד" שבתוכו יחידת מיתר - יחידה המפעילה נשק שפרטיו אסורים בפרסום.
|
|
|
|
|
בנוסף, קיימים בחיל:
- מערכי איכון שונים אשר מבוססים לרוב על מכ"מ.
- מערכים מסווגים שונים.
- מקתמ"ר - מפקדת חיל התותחנים הראשית.
- ביסל"ת- בית הספר לתותחנות שדה בבסיס "שבטה", בה"ד 9, הממוקם ליד חורבות שבטה בנגב, קרוב למעבר הגבול ניצנה.
- מרכז חת"מ - מערך האימונים של חיל התותחנים למערך הסדיר ולמערך המילואים, אשר ממוקם במל"י - המרכז הלאומי לאימוני היבשה, ובמחנה עמנואל (ג'וליס).
בחיל התותחנים קיימים מינוחים שונים עבור כוחות, בהקבלות לכלל צה"ל. הכיתה ב"צבא הירוק" נקרא צוות בתותחנים ומפקד הצוות הוא מפק"צ ולא מ"כ (מפקד כיתה), המחלקה ב"צבא הירוק" נקראת פלגַה בתותחנים, ומפקדה נקרא מפל"ג (מפקד פלגה), ולא מ"מ (מפקד מחלקה). הפלוגה נקראת סוללה, ועל כן מפקדה הוא מסו"ל - מפקד סוללת תותחים. החטיבה ב"צבא הירוק" הוא האגד בתותחנים מכאן שמח"ט (מפקד חטיבה) הוא מפקד האגד בחיל התותחנים.
| ח"יר | תותחנים |
|---|---|
| כיתה (מ"כ) | צוות (מפק"צ) |
| מחלקה (מ"מ) | פלגה (מפל"ג) |
| פלוגה (מ"פ) | סוללה (מסו"ל) |
| חטיבה (מח"ט) | אגד (מפקד אגד) |
[עריכה] מערך וציוד
[עריכה] המערך הקני
מערך המורכב מתותחים, נייחים או ניידים, המהווה את מרבית כוחו של החייל. סוג החימוש אותו יורים התותחים הם פגזים, ישנם מספר סוגי פגזים:
- פגזים נפיצים- פגזים המפזרים רסיסי מתכת בעת הפגיעה, בדומה לרימון. משמשים בעיקר נגד חי"ר ומטרות "רכות" כגון אתרי לוגיסטיקה.
- פגזי עשן- מכילים 4 גופיפים המפזרים עשן (בפגזים הישנים היו 3 גופיפים). משמשים להסתרת כוחות וסימון.
- פגזי תאורה- מכילים גופי תאורה המאירים אזור מסוים. משמשים להארה וסינוור.
- פגזי מצרר- מתפצלים למספר רב של פצצות קטנות המתפזרות על פני אזור נרחב. משמשים כנגד מטרות פזורות ושיריון קל.
הפגזים נטענים בסדן התותח ונורים על ידי שריפת חומר נפץ הודף (בראשי תיבות חנ"ה) המוכנס לקנה. ירי של פגזים נעשה בדרך כלל בכינון עקיף , כלומר ירי בצורה קשתית (לטווח של עשרות ק"מ), למרות שניתן לבצע גם ירי בכינון ישיר בדומה לירי שיריון.
התותח שבשימוש בצה"ל בסדיר מאז אמצע שנות ה-90 הוא ה-M-109AL הקרוי "דוהר", שהוא שיפור ישראלי ל"רוכב", הקיים במילואים. זהו תותח מתנייע מסוג הוביצר בקליבר של 155 מ"מ. בשירות המילואים ישנם גם תותחים נגררים מדגם M-71 ("חתרן") של סולתם. לאחרונה עוברים גדודי מילואים הסבה לתותח ה"דורס" פיתוח של ה"רוכב". בניגוד לתותח ה"רוכב" בו הכינון והצידוד (כיוון הקנה ) נעשה באמצעות כוונת אופטית בתותחי ה"דוהר" וה"דורס" החליפו מערכות ממוחשבות את הכוונת. צוות התומ"ת מונה כ-7 חיילים: מפקד צוות (מפק"צ), נהג הכלי, טען, מכניס חנ"ה וסוגר סדן, כוון, אחראי מערום קרקע ורץ קווי. בנוסף קיים צוות האלפא (נגמ"ש תחמושת הנלווה לתומ"ת): נהג אלפא ואחראי אלפא. מספר אנשי הצוות משתנה בהתאם למספר אנשי החוץ המסייעים בהכנת התחמושת. צוות מיומן עשוי להגיע לקצב אש מקסימאלי של כ-4 פגזים בדקה.
בעבר השתמשו בצה"ל בתותחים מתנייעים מדגם M7 Priest וכן בתומ"ת M-107 "רומח" בקליבר 175 מ"מ ותומ"ת M-110A2 "קרדום" בקליבר 203 מ"מ. תותחים אלה לקחו חלק חשוב במלחמת יום הכיפורים ומבצע שלום הגליל. הכלי M109 תוכנן בשנות ה-50 ולא נוח לשימוש ברמת הצוות.
בצבא ארצות הברית משתמשים כיום בדגם M-109A6 שמכונה "Paladin".
[עריכה] המערך הרקטי
מערך המורכב ממשגרי רקטות מונעות בדלק. מהווה כיום חלק משני וחשוב במערך התותחנים. הרקטות מיועדות לטווח ארוך יותר מאשר התותחים והן נושאות חימוש מצרר כנגד מטרות רכות, כגון סוללות ארטילריה ואתרי לוגיסטיקה.
משגרי הרקטות שבשימוש החיל כיום הם:
- ה"מנתץ", הוא ה MLRS M-270 האמריקני, המורכב על נגמ"שי בראדלי.
- ה"מנפץ", משגר רקטות Lance לטווח ארוך, תוצרת ארצות הברית.
תורת ההפעלה של מערך זה שונה מהותית מהמקובל בשאר החיל: הכלים אינם פורסים בסוללות, אלא כל משגר הוא עצמאי בשטח, לרוב בעמדה מוסווית הרחוקה קילומטרים ממשגרים אחרים. משימות האש מתקבלות , המשגרים יוצאים מהסוואה ויורים, ואז מחליפים מיידית עמדות, במטרה להגביר את השרידות של הכלים.
מטרתו של מערך ה"מנתץ" היא שיתוק והשמדת יכולות האש של האויב על ידי ירי ארטילרי של רקטות מצרר על סוללות האויב, בהתאם למטרות המתקבלות מהאיכון. משימות המערך משותפות לחיל האוויר וכוחות חמ"מ (חימוש מונחה מדויק).
עקב העצמאות הגבוהה של הכלים והדרישה לעבודה ביחידות קטנות, קיים במערך המנתץ ריכוז גבוה יחסית של כלי שליטה ופיקוד (מפ"יקים), על בסיס נגמש"י "מוגף". לכל פלגה (מקביל למחלקה בחיל רגלים) ישנו מרכז פיקוד, ובנוסף לכל סוללה (פלוגה בחיל רגלים) ולכל גדוד. הצוות במרכזים אלו מבצע פעילויות כגון תיאום בטיחות אש (שכן שובלי הלהבה מהרקטות מגיעים לאורך עשרות מטרים, וגזי הפליטה רעילים), הקצאת משימות ובקרה לוגיסטית.
הירי של רקטות רגילות הוא סטטיסטי - הדיוק נמוך בהרבה מארטילריה קנית, ולכן נדרש ירי של מספר רקטות רב יחסית. בעיה זו מתוקנת בימינו על ידי שילוב פיתוח ישראלי הקרוי "רקטה מתוקנת מסלול" (רמ"מ), המאפשר דיוק גבוה המונע בזבוז רקטות.
השימוש המבצעי הראשון של צה"ל במערך ה"מנתץ", היה במהלך מלחמת לבנון השנייה. בעימות זה עשה צה"ל שימוש נרחב ב-M-270 כנגד משגרי הרקטות של החזבאללה. בעתות שגרה מוצבות יחידות המערך הרקטי של חיל התותחנים על הגבול הסורי.
[עריכה] מערך האיכון
חיל התותחנים מפעיל אף מיכשור מתקדם לאיכון וטיווח מטרות . האמצעים העיקריים לאיכון היא מערכת המכ"מ "נורית", ומערך התצפיות ארוכות הטווח (תא"ט). אמצעי הטיווח העיקרי הוא מערכת המכ"מ "שילם". בנוסף, האיכון מכיל מחלקה מטאורולוגית המספקת נתונים החשובים לדיוק הירי הארטילרי.
מנגנון האש האנטי-סוללתית (אש נ"ס) בצה"ל מסתמך על שיתוף פעולה הדוק בין מערך האיכון למערך ה"מנתץ". מטרות אויב מזוהות בזמן אמת על ידי מכמ"י איכון, ומוזנות ישירות בתור מטרות אש לביצוע למערך ה"מנתץ".
[עריכה] תפקידים נוספים
מגוון התפקידים בחיל התותחנים הינו רב. פרט לתפקיד איש צוות בתותח או המשגר, קיים גם תפקיד "המשנה הטכני", הפועל מחוץ לתותח במגוון תפקידים הכוללים מדידות וניהול אש הסוללה, במסגרת מרכז הפיקוד שבשטח.
ניהול האש בסוללה מתבצע מהמפי"ק (מרכזת פיקוד ירי קדמי), המפי"ק נמצא בתוך נגמ"ש מוגף (שידרוג של נגמ"ש M-113) חישובי הירי מבצעים על ידי מחשב הקרוי "ערמון", נתוני הירי הסופיים מועברים לתותחים או למשגרים בצורה קווית או בצורה אלחוטית. כיום בחיל התותחנים ישנם שלושה גדודים - "קרן", "נמר" ו-"רשף" אשר הוסבו למערכת שו"ב (שליטה ובקרה) חדשה הקרויה "שדר חם" אשר מחליפה את מערכות השו"ב בחת"מ.
[עריכה] היסטוריה
[עריכה] תחילת דרכה של הארטילריה הישראלית
חיל התותחנים הישראלי הוקם ב-12 במרץ 1948. מפקדו הראשון היה אל"מ שמואל אדמון (1920 -1972). ההגנה ניסתה לעשות מספר ניסיונות לקנות תותחים. עם פרוץ מלחמת העצמאות היו בידי כוחות היישוב היהודי רק כ-5 תותחי שדה. שני תותחי השדה הראשונים נקנו מחיילים בריטיים, תותחי ה"נפוליונצ'יק" 65 מ"מ, שהביאו לנסיגה הסורית בקרב על הדגניות ולנסיגה המצרית בקרב על בארות יצחק. במהלך המלחמה נעשו רכישות רבות, כולל רכישה אחת מפורסמת של תותחים ממקסיקו, תותחי "קוקרצ'ה" 75 מ"מ מיושנים, שהשתתפו עוד במלחמת שיחרור המקסיקנית בתחילת המאה ה-19. במבצע יואב, המבצע לשיחרור באר שבע שבו לקח החיל חלק ניכר, השתתפו כבר 126 תותחי שדה. תותחים רבים נקנו במהלך מלחמת השיחרור ופותחו מרגמות "ביתיות". הגדודים הראשונים שהוקמו היו גדודי מרגמות שנלחמו בצפון, בירושלים וכן מול המצרים. הסוללות הצטרפו לחטיבות כדי שיוכלו לתת להם סיוע ישיר.
[עריכה] ממלחמת העצמאות, למבצע קדש ועד ששת הימים: המעבר ללוחמה ניידת
בהתאם למבנה צה"ל הוצבו גדודי התותחנים כחלק מחטיבות החי"ר. ב-1954 נקנו תותחי ה 155 מ"מ הראשונים, תותחי ה"קלקיליה" ולקראת מלחמת קדש נקנו התותחים המתנייעים (תומ"ת) הראשונים, אכאלאס 105 מ"מ.
במבצע קדש הורגשה בעיית העבירות והמהירות של המערך הנייח של חיל התותחנים, לאחר שהיה קושי גדול להשיג את מהירות ההתקדמות של השריון וגדלה ההבנה בצורך לעבור לתומ"תים.
בשנים שלאחר מלחמת קדש פותחה תורת לחימה בחיל המותאמת ללחימה ניידת ושולבה עם תורת חיל השריון הישראלי. נקנו תומ"תים מסוג Priest 105 מ"מ, ופותחו בצה"ל תומ"תי הM-50, שהיוו את רוב תותחי צה"ל עד שנות ה-70. בשנות ה-50 נקנו טילי הנ"ט (נגד טנקים) הראשונים, אבל מערך הטילים הגיע לצה"ל עם הקמתה של יחידת טילי קרקע קרקע (טק"ק) ראשונה בצה"ל ב-1962. היו אלו טילי "לוז" שהוסבו לחיל הים ומשמשים אותו עד היום בשם "גבריאל". היחידה התפרקה לאחר כמה שנים עם העברת מערך הנ"ט לחי"ר.
[עריכה] הסיוע במלחמת ששת הימים
לאחר שעבר החיל לתורה הדוגלת בניידות הוא היה מוכן היטב להתקדמות המהירה בסיני ב 1967. לגדודי התומ"תים כבר לא הייתה בעיה להדביק את קצב השיריון וההתקדמות הייתה מדהימה ביחס לאיטיות שנראתה 11 שנים קודם במבצע קדש. במלחמה הזאת נראה בעיקר תומ"ת ה-Priest 105 מ"מ. החיל השתתף בקרבות רבים במהלך המלחמה,כאשר הבולטים ביניהם: הקרב על אום כתף , הקרבות בירושלים והקרבות בצפון הארץ .השימוש המקורי בתותחים בקרב על אום כתף שינה את תפיסת צה"ל לגבי החיל.
[עריכה] מלחמת ההתשה
לאחר מלחמת ששת הימים החלה "המלחמה שלאחר המלחמה", מלחמה של תותחים מול תותחים. סוללות התותחים, שהיו פרוסות על תעלת סואץ, בגבול ירדן ובגבול סוריה ספגו הפגזות כבדות באופן קבוע. החיל ספג אבדות רבות. לאורך תעלת סואץ הוקם ציר במיוחד לצורכי תנועת החיל, שכונה "ציר החת"ם". בשנים אלו נראה שימוש הראשון בתותחי M-50 155 מ"מ ,שהפכו לעמוד השידרה של גדודי החיל, בתותח "רועם" 155 מ"מ ובתותח הכבד "רומח" M-107 בקוטר 175 מ"מ.
[עריכה] מלחמת יום כיפור
במלחמת יום הכיפורים מצאה עצמה מדינת ישראל, ובכללה חיל התותחנים , במצב של רבים מול מעטים. מעט סוללות הארטילריה, שישבו ברמת הגולן, בקו בר לב שבתעלה ובגבול לבנון, לא השתוו לכמות קני הארטילריה של האויב. בימים הראשונים סוללות התותחנים נלחמו תחת הפגזות כבדות. במיוחד זכורות ההפגזות בציר חת"מ שבתעלת סואץ משם נלחמו גדודי התותחנים במלחמת ההתשה. במהלך המלחמה אזלה לצה"ל התחמושת של פגזי 175 מ"מ ולכן הוחלט להחליף את הקנים של תומ"תי ה"רומח" M-107 לקנים בקליבר 203 מ"מ. התותחים המוסבים זכו לשם "קרדום" ונטלו חלק חשוב בהמשך הלחימה. עם המעבר לשלב ההתקפה שימש חיל התותחנים כחלק חשוב מהיוזמה הישראלית. שני תותחי M-107 הצליחו לירות לעבר דמשק הסורית במבצע מיוחד והוציאו את נמל התעופה הבינלאומי של דמשק מכלל פעולה. יש אומרים כי לפעולה הייתה השלכה מורלית חשובה לתפנית במלחמה.
[עריכה] מלחמת שלום הגליל
לקראת מלחמת שלום הגליל עבר חיל התותחנים שינויים רבים. צה"ל רכש עבור החיל תומ"תים בקליבר 155 מ"מ מדגם M109 האמריקאי, שהותאמו ושודרגו לצרכי צה"ל. דגם זה קיבל את השם "רוכב" 155 מ"מ והם קיימים עד היום במערך המילואים של צה"ל. כמו כן נקנו נגמ"שים לצורך ניוד גמיש יותר של תחמושת ארטילרית (אלפ"א - אמצעי לנשיאת פגזים ארטילריים) שמשמשים עד היום את חיל התותחנים ונקנו סוגים שונים של מטל"רים. המבצע תוכנן מראש ולחיל התותחנים יועד בו חלק משמעותי. בשלב הראשון של המבצע נורו אלפי פגזים אל עבר יעדים בלבנון. הפגזות אלו היו אות הפתיחה של מבצע שלום הגליל. התותחנים המשיכו עם הכוח המסתער וליוו את כל הכוחות במהלך המלחמה. במלחמה אף הנחיתו פלגת תותחים מגדוד "רשף" דרך הים יחד עם כוח צנחנים. בהמשך המלחמה שימשו התומ"תים בלחימה בתוך העיר ביירות על-ידי ירי בכינון ישיר לתוך חלונות של בניינים שקני הטנקים לא יכלו להגיע אליהם. בסיכום המלחמה אמר הרמטכ"ל דאז רב-אלוף רפאל איתן את דבריו המפורסמים: "חיל התותחנים נכנס לתודעה - הוא בתודעה ... במלחמה הזאת אף אחד לא זז בלי התותחנים".
[עריכה] חיל התותחנים בשנות ה-80 וה-90: מבצע דין וחשבון וענבי זעם
עם תום מבצע שלום הגליל ועד לנסיגה בשנת 2000 - תקופה של נוכחות צה"לית בדרום לבנון - לקח חיל התותחנים חלק משמעותי בשגרת הלחימה ובהגנה על גבולה הצפוני של מדינת ישראל, מתוך מוצבי קבע על קו הגבול ובעומק רצועת הביטחון. לוחמי התותחנים השתתפו בקרבות ארטילריים, לעתים יומיומיים, בהם ניסו לפגוע במרגמות ובמשגרי רקטות של החיזבאללה וארגונים לבנוניים אחרים, אחרי שאלה ביצעו ירי לעבר מוצבי צה"ל ברצועה. יזכרו במיוחד שני מבצעים יזומים בעקבות התחממות הגזרה הצפונית בהם עיקר הפעילות הצה"לית כללה ירי ארטילרי של אלפי פגזים ופעילות של ח"א ("דין וחשבון" בשנת 1993, ו"ענבי זעם" בשנת 1996).
[עריכה] שנות האלפיים
עם יציאת ישראל מלבנון, עיקר התפקוד המבצעי של החיל, ביעודו המקורי, היה השבת אש במקרה הצורך, בגבול הצפון אל מול ירי או נסיונות חדירה של החיזבאללה, כולל בזמן מבצע חומת מגן בו התבצעה פעילות ענפה כנגד ירי חוזר ונשנה של החיזבאללה. בתקופת מבצע חומת מגן סוללת תותחים פגעה והרגה 6 מחבלים של חיזבאללה.
חיל התותחנים משתתף עד היום באופן פעיל בלחימה ובשגרה ביהודה ,שמרון ועזה בתפקידים שונים, שלא קשורים לארטילריה דווקא.
בעקבות ירי רקטות קסאם גם אחרי ביצוע תוכנית ההתנתקות פרש צה"ל סוללת תותחים (של "דוהר" M-109) ליד קיבוץ נחל עוז. ב-27 בספטמבר 2005, בצעה הסוללה ירי פגזים אל תוך רצועת עזה. היה זה הירי הראשון של התותחנים לעבר הרצועה לאחר 38 שנים של אי פעילות החיל באזור. לקראת סוף אוקטובר פרש צה"ל סוללת תותחים נוספים, ליד קיבוץ ניר יצחק שחולשת על דרום הרצועה.
במלחמת לבנון השנייה (2006) היה חיל התותחנים מוקד האש השני בעוצמתו אחרי חיל האוויר. עיקר פעילות התותחנים התרכזה בסיוע לחילות היבשה במתקפה ובמגננה, זיהוי שיגורי קטיושות והשמדת קנים, ויצירת לחץ על החיזבאללה על ידי הפגזות מסביב לכפרים. במהלך במלחמה ירו לוחמי החיל עשרות אלפי פגזים אל עבר כוחות חיזבאללה.
[עריכה] קציני תותחנים ראשיים לדורותיהם
| שם | תקופת כהונה כמפקד החיל | הערות |
| אלוף משנה יהודה גדעון | 1948 | - |
| אלוף משנה שמואל אדמון | 1948 - 1953 | - |
| אלוף מאיר אילן | 1949 - 1952 | - |
| אלוף משנה דן חירם | 1957 - 1961 | - |
| אלוף משנה ישראל בן אמיתי | 1961 - 1967 | - |
| תת אלוף ברוך ברוכין | 1967 - 1971 | - |
| אלוף אריה לוי | 1971 - 1973 | - |
| אלוף נתי שרוני | 1973 - 1976 | - |
| תת אלוף אברהם בר דוד | 1976 - 1980 | - |
| תת אלוף אריה מזרחי | 1980 - 1983 | - |
| תת אלוף עודד טירה | 1983 - 1986 | כיום יו"ר התאחדות התעשיינים. |
| תת אלוף שמואל רשף | 1986 - 1989 | - |
| תת אלוף דורון קדמיאל | 1989 - 1993 | - |
| תת אלוף שוקה דורפמן | 1993 - 1995 | כיום (2006) מנכ"ל רשות העתיקות. |
| אלוף דן הראל | 1995 - 1998 | אלוף פיקוד הדרום בתקופת אינתיפאדת אל אקצה ותוכנית ההתנתקות וכיום נספח של צה"ל בוושינגטון |
| תת אלוף אלי יפה | 1998 - 2001 | בתו, הילה, משמשת כיום כסגנית ענף הכשרת הלוחם, בשבטה. |
| תת אלוף דני כסיף | 2001 - 2005 | - |
| תת אלוף לורנס מועלם | 2005 - | הקתמ"ר במלחמת לבנון השנייה |
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תמונות מבית התותחן |
- חיל התותחנים - האתר הרשמי
- חיל התותחנים באתר הרשמי של צה"ל
- סקירה על חיל התותחנים, בפורום "מתגייסים וסדירים" בפרש
 |
||
|---|---|---|
| זרועות, פיקודים ואגפים | ||
| זרועות: | זרוע היבשה | זרוע האוויר והחלל | זרוע הים | |
| פיקודים: | פיקוד הצפון | פיקוד המרכז | פיקוד הדרום | פיקוד העורף | |
| אגפים: | המטה הכללי | אגף המבצעים | אגף התכנון | אגף המודיעין | אגף משאבי אנוש | אגף התקשוב | אגף הלוגיסטיקה, הרפואה והמרכזים | |
| יועצים ונספחים למטכ"ל: | היועץ הכספי לרמטכ"ל | יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים | הרבנות הצבאית | הפרקליטות הצבאית | בית הדין הצבאי לערעורים | מתאם פעולות הממשלה בשטחים | המכללות הצבאיות | |
| חילות צה"ל | ||
| חילות השדה: | חיל הרגלים | חיל השריון | חיל התותחנים | חיל ההנדסה הקרבית | חיל מודיעין השדה | |
| חילות תומכי לחימה: | חיל החימוש | חיל רפואה | חיל המודיעין | חיל התקשוב | |
| חילות עורפיים: | חיל החינוך והנוער | חיל השלישות | חיל הלוגיסטיקה | חיל המשטרה הצבאית | החיל הכללי | |
| ראו גם | ||
| מידע נוסף: | פורטל צה"ל | אמצעי לחימה | מילואים | יחידות מובחרות | מבצעים | מדים | דרגות | עיטורים | ביטחון ישראל – מונחים | |
 |
||
|---|---|---|
| מטה זרוע היבשה: | חטיבת התכנון וההתעצמות | חטיבת היבשה | חטיבת כוח אדם/מפקדת קצין השלישות הראשי | החטיבה הטכנולוגית ליבשה | |
| חילות השדה: | חיל הרגלים | חיל השריון | חיל ההנדסה | חיל התותחנים | חיל מודיעין השדה | |
| חילות תומכי לחימה: | חיל התקשוב | חיל החימוש | חיל הלוגיסטיקה | |
| מרכז אימונים: | המרכז הלאומי לאימונים ביבשה | |
| בתי ספר לפיקוד: | בית הספר לקצינים ע"ש רא"ל חיים לסקוב | בית הספר להכשרת מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים | המכללה לפיקוד טקטי | |
