טחו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טָחוֹ (Tajo בספרדית, Tejo (טֶז'וּ) בפורטוגזית, Tagus בלטינית) הוא הנהר הארוך ביותר בחצי האי האיברי: אורכו 1,007 קילומטרים, מתוכם 785 בספרד, 44 לאורך הגבול עם פורטוגל ו-178 בפורטוגל עצמה. ראשיתו בהרים שבפרובינציית טרואל באראגון. הוא זורם מערבה ועובר דרך הערים ארנחואס וטולדו בספרד, וסנטרם וליסבון בפורטוגל. בליסבון הוא נשפך לאוקיינוס האטלנטי.
כמו נהרות אחרים בחצי האי, פני המים של טחו משתנים לאורך השנה, ולעתים גורמים להצפות. ההצפה הכבדה ביותר התרחשה ב-1755 בעקבות רעידת האדמה שפקדה את ליסבון.
שטח אגן הניקוז שלו כ-80,000 קמ"ר, מתוכם 55,000 קמ"ר בספרד ו-25,000 קמ"ר בפורטוגל; בכך הוא השני בחצי האי האיברי אחרי אברו.
