טולדו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טולדו (ספרדית: Toledo) היא עיר במרכז ספרד. עד לגירוש יהודי ספרד הייתה מרכז יהודי מפואר.
טולדו היא בירת הפרובינציה של טולדו ושל הקהילה האוטונומית קסטיליה-לה מנצ'ה שבספרד, נמצאת במרחק של כ 70 ק"מ ממדריד על גבעה לצד נהר הטחו. העיר, ששמרה על צורתה מימי הביניים, מוקפת חומה והעיר העתיקה בנויה מסמטאות צרות.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
טולדו הייתה קיימת כיישוב מבוצר עוד במאה השנייה לפני הספירה. בשנת 192 לפנה"ס נכבשה על ידי הרומאים. בתקופה הרומאית הייתה טולדו ידועה בתעשיית הנשק והברזל שלה. במאה החמישית, עם החלשותה של האימפריה הרומית נכבשה על ידי האלנים ובהמשך על ידי הויזיגותים, ששלטו ברוב חלקי חצי האי האיברי, והפכו את טולדו לבירת ספרד, עד לכיבוש המוסלמי במאה השמינית. תחת השלטון המוסלמי, נקראה טולדו טוליטולה. בתקופה זו זכתה טולדו לתור זהב וחיו בה בצוותא יהודים, מוסלמים ונוצרים.
בשנת 1085 כבש אלפונסו השישי מקסטיליה את טולדו וקבע בה את בירת המדינה.
גירוש יהודי ספרד בשנת 1492 הביא לנסיגה חברתית וכלכלית בחשיבות טולדו.
המאה ה-16 הביאה לפריחת העיר מחדש שעה שהמלך קרלוס הראשון של ספרד, שהיה גם שליט אוסטריה, קבע את מקום חצרו בטולדו. התפתחות האימפריה הספרדית ברחבי העולם החדש גרמה לכך שהעיר הייתה קטנה מדי לצורכי הבירוקרטיה המנהלית, ובשנת 1561 העתיק המלך פליפה השני את חצר המלכות למדריד. טולדו לא חזרה עוד לגדולתה.
[עריכה] היהודים בטולדו
עדויות על המצאות קהילה יהודית בטולדו נמצאות עוד מהמאה השישית. בשנת 589 נגזר על היהודים שלא ישאו במשרות שלטוניות בעיר ולא יקחו לעצמם נשים ועבדים מהנוצרים. בעקבות הגזרות של הנוצרים, סייעו יהודי טולידו למוסלמים לכבוש את העיר בשנת 715. תחת שלטון המוסלמים מצב היהודים הוטב והקהילה היהודית בטולידו שגשגה. היהודים למדו לדבר ערבית, ושנים רבות לאחר שטולידו עברה לידיים נוצריות, המשיכו היהודים להשתמש בערבית כשפתם. כך למשל, פנקסי הקהילה היהודית במאה ה-13 נכתבו בערבית.
עם הכיבוש הנוצרי בסוף המאה ה-11, החל תהליך של הפחתה במעמד היהודים למרות שבתחילה ניתן ליהודים שוויון זכויות לאלו של הנוצרים. היהודים סבלו מהתפרצות אנטישמיות מידי פעם וכבר בשנת 1108 הוגבלו זכויות היהודים. הרי"ף מזכיר (שו"ת אלפסי רי"ז) רדיפות בשנת 1090 ובשנת 1108 נרצחו בטולידו יהודים, וביניהם ר' שלמה בן פריצול שהיה שר החצרו של אלפונסו השישי מלך קסטיליה. יותר מאוחר, עלייתם של יהודים למעמד רם בחצרו של אלפונסו השמיני העירה את ההמון לפרוע שוב ביהודים. בשנת 1219 נקבע מס גולגולת על היהודים שבשנת 1290 הכניסה כמעט מחצית מההכנסות ממיסים בטולדו.
עם זאת, הקהילה היהודית בטולידו המשיכה להתקיים ולהיות קהילה חשובה ומפוארת. בטולידו נולדו רבי אברהם בן עזרא (בסביבות 1090) ורבי יהודה הלוי (1075) שחי בה עד הפרעות בשנת 1108. הראב"ד הראשון חי בטולדו במחצית השנייה של המאה ה-12. הרא"ש התיישב בטולידו בסביבות 1305 ויסד בה ישיבה גדולה. אחרי מותו ב-1328 המשיכו אותו בניו רבי יעקב בעל הטורים ורבי יהודה שישב על כיסא הרבנות של טולידו במקום אביו.
בשנת 1355 נערכו פרעות ביהודי טולדו, וכאלף יהודים נטבחו. בשנת 1391 התרחשו גזירות קנ"א, בהם נהרגו אלפי יהודים ובתי כנסת חוללו והפכו לכנסיות. שנאת הזר במקום, כולל עלילות דם, נמשכו עד לגירוש יהודי ספרד בשנת 1492.
טולדו היא אחת מערים שבהם שרידי הקהילה היהודית נותרו עד היום, ומזכירים את העבר המפואר. בעיר ניתן למצוא שני מבנים מרשימים של בתי כנסת, שנותרו שלמים. בנוסף קיימים בעיר עדיין רחובות ובניינים רבים, שהיו שייכים ליהודים, הקרויים בשמות עבריים או בעלי זיקה לעברית. שמות המשפחה היהודיים-ספרדים טולדנו ובן-טולילה נגזרים משם העיר בספרדית ובערבית.
אחד משני בתי הכנסת בטולדו שימש עד שנת 1948 ככנסייה. הוא הוחזר לבעלות הקהילה היהודית בעיסקה שביצעה מדינת ישראל, תמורת העברת חדר הסעודה האחרונה שבירושלים לבעלות הכנסייה הקתולית.
[עריכה] ערים תאומות
[עריכה] דמוגרפיה
| ההתפתחות הדמוגרפית של טולדו בין השנים 1991 ו-2004 | |||
| 1991 | 1996 | 2001 | 2004 |
| 59,000 | 66,006 | 68,382 | 73,485 |
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: טולדו |
