יהדות הונגריה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהדות הונגריה - מן הגדולות והמפוארות שבקהילות היהודים באירופה. היישוב היהודי רצוף בהונגריה מימי האימפריה הרומית. תחת שלטון האימפריה האוסטרו הונגרית שיגשגה הקהילה היהודית, וזכתה להתפתחות, הכרה, ומתן זכויות. בזמן השואה הוכרתה מרבית יהדות הונגריה, אם במשלוחם של למעלה מ-400,000 יהודים לאושוויץ על ידי הגרמנים, ואם במחנות ריכוז ומחנות עבודה, בצעדות המוות ובפרעות שנערכו על ידי הפשיסטים ההונגרים, וביניהם אנשי מפלגת צלב החץ. נסיון הירואי שעשו אנשי היישוב העברי בארץ ישראל לסייע לאחיהם בהונגריה במשלוח צנחנים, נכשל, אך הביא למיתוס הגבורה של חנה סנש. בזמן השלטון הקומוניסטי נאסר על הפעילות הציונית, והחינוך היהודי, וקיומם של טקסים דתיים נראה בעין צרה. אנשי הקהילה היהודית, אשר ניסתה להשתקם ממוראות השואה, היו נתונים לרדיפות ולגירושים. כיום חיים בהונגריה כמאה אלף יהודים, רובם בעיר הבירה בודפשט.
תוכן עניינים |
[עריכה] ימי הביניים
ימיו של היישוב היהודי בהונגריה תחילתם כבר בימי הרומאים, אשר שלטו בשטח שנקרא אז "פאנוניה" והביאו עמם את היהודים. מתקופה זו קיים בהונגריה יישוב יהודי רצוף עד ימינו.
הגעת המדיארים להונגריה במאה העשירית, ותחילתה של הממלכה הפיאודלית המדיארית בשטח שהיה נחלתם של שבטי ברברים, כהונים והקלטים, יצרה תמריץ אף להגעת היהודים, ואכן עקבות ראשונים לקיומם של יהודים בהונגריה מצויים במאה ה-11, כאשר לשטחי המדינה הגיעו יהודים מגרמניה ומצ'כיה (שנקראו אז בוהמיה ומורבייה). עד כדי כך הייתה קליטתם והתבססותם של היהודים גדולה, שכאשר נתן המלך אנדרה השני את הצו המכונה "בולת הזהב" בו הסדיר, בשנת 1222 את זכויות המלוכה אל מול האצולה, מצא אף מקום להסדיר את מעמדם של היהודים, והבולה כללה אף מספר הגבלות החלות על היהודים.
ככל יהודי אירופה היו יהודי הונגריה נתונים לפרעות ולגזירות, לעלילות דם ולרדיפות, אך גם לתקופות של פריחה, למתן זכויות ולשגשוג כלכלי. קהילות גדולות קמו בערים, ומרכזי לימוד תורה חשובים החלו לפעול בערים פרסבורג (כיום ברטיסלבה, בירת סלובקיה), בודה (כיום אחת משלוש הערים שהתאחדו לעיר בודפשט) ושטולויסנבורג (סקשפהרור, במרכז הונגריה). בסוף המאה ה-14 התפרסם הרב אייזיק מטירנא, מחברו של "ספר המנהגים".
[עריכה] הכיבוש התורכי ולאחריו
לאחר קרב מוהאץ' בשנת 1526 כבשו התורכים חלק ניכר מהונגריה. בשאר המדינה שלט בית הבסבורג מלכי אוסטריה, כאשר בטרנסילבניה קמה נסיכות הונגרית עצמאית. בהונגריה ההבסבורגית, הקתולית הקיצונית, הורע מאוד מצבם של היהודים, והם היו נתונים לרדיפות. כמשקל נגד לכך, בשטחי טרנסילבניה העצמאית, שהיו נתונים עם הונגריה ההבסבורגית בסכסוך שעיקרו היה דתי בין קתולים ופרוטסטנטים, ניתנו ליהודים זכויות. המנהיג גבור בתלן אשר שלט בטרנסילבניה באמצע המאה ה-17 העניק ליהודים פריוולגיה מלכותית בשנת 1623. מצבם של היהודים תחת השלטון התורכי, שהיה בעל סובלנות רבה בענייני דת, היה הטוב ביותר. היהודים יצרו קשר עם קהילות רבות סמוכות, מן הבלקן, שהיו אף הן תחת השלטון התורכי. בתקופה זו התפרסם הרב אפרים הכהן (1616 - 1678) רבה של בודה, אשר כתב ספר שאלות ותשובות בשם "שער אפרים". לאחר מאה וחמישים שנות שלטון תורכי כבש בית הבסבורג את הונגריה כולה באמצע המאה ה-18. עם התורכים הנסוגים עזבו רבים מן היהודים, וייסדו במדינות הבלקן קהילות של "יוצאי הונגריה". ככלל, ניתן לומר, כי גירושם של התורכים, ועמם רבים מן היהודים, מהווה קו שבר בתולדות יהודי הונגריה. מספרם של היהודים בתקופה שמייד לאחר עזיבת התורכים היה קטן, והם היו נתונים למגבלות כלכליות ומשפטיות, ולרדיפות. במהפכה של שנת 1848 אשר קראה למתן זכויות אזרח לכלל ההונגרים, היו היהודים פעילים מאד, והמורדים אף החליטו על מתן שוויון זכויות ליהודים. דיכויו של המרד הביא לנסיגה במעמד היהודים, והוטל עליהם קנס קיבוצי בשל השתתפותם במרידה
[עריכה] האימפריה האוסטרו הונגרית
[עריכה] אמנציפציה וזכויות אדם
שלטון בית הבסבורג בהונגריה, ראה במאה ה-18 הגירה של יהודים מן המזרח (מגליציה) ומן המערב צ'כיה ואוסטריה, שהיוו יחידה פוליטית אחת עם הונגריה. הקהילה שנוצרה הגיעה מ 81,000 יהודים בשנת 1787 עם כיבושה של בודפשט על ידי האוסטרים, לכדי 542,000 יהודים בשנת 1869. יהודים אלו, ככל יהודי אירופה, היו חשופים להתפתחות החברתית והאינטלקטואלית של זמנם - מחד השכלה, ואף התבוללות, ומאידך, התפתחות חיים יהודיים, שמירת מסורת ומצוות.
מתן האוטונומיה להונגרים, וייסוד האימפריה האוסטרו הונגרית אשר בבסיסה ההכרה בצורך ההונגרי לקיום חיים לאומיים, הביאו אף למתן אמנציפציה ליהודים. מנהיגי הליברלים הלאומיים ההונגרים פרנץ דאק ו גיולה אנדרשי ראו בחיוב את שילוב היהודים בחברה, ואחד מן המעשים הראשונים של הממלכה ההונגרית החדשה שנוסדה בשנת 1867 הייתה חקיקת חוק אמנציפציה, הנותן ליהודים זכויות שוות לכל אזרחי הארץ. בשנת 1895 הוכרה הדת היהודית כאחת מן הדתות במדינה, וזכתה למעמד שווה לדת הקתולית ולדת הפרוטסטנטית.
[עריכה] חרדים וניאולוגים
ההשכלה והרפורמה, אשר התפתחו ביהדות העולם בשנים אלו לא פסחו על הונגריה. בשנת 1868 הביא כינוס של קונגרס לקביעת הארגון הציבורי של יהודי הונגריה לפיצול בין החרדים, ובין יהודים בעלי נטייה להשכלה ולהשתלבות בחברה שמסביבם. לאחר קונגרס זה הוקמה קהילה חרדית נפרדת, שזכתה להכרת השלטונות. החרדים שמרו את מורשתו של החתם סופר, שהכריז כי "חדש אסור מן התורה". הקהילה התחלקה לשלוש קבוצות - החרדים, הניאולוגים זרם המקביל בעיקרו לקונסרבטיבים, ואנשי ה"סטטוס קוו", שמיקמו עצמם באמצע.
החרדים ההונגרים הקימו קהילות ובתי מדרש שזכו לתהילה ברחבי העולם היהודי. המתנגדים, שישבו בעיקר בפרסבורג, הושפעו מבית מדרשו של החת"ם סופר, והגיעו לרמה גבוהה ביצירת ספרות תורנית ובתי מדרש. החסידים פעלו במיוחד בחלקים הצפון מזרחיים של המדינה, והכו שם שורשים.
[עריכה] אנטישמיות
שיעורם של היהודים בין המובילים בחיי הכלכלה, המיסחר, המשפטים והתרבות עלה במהירות לקראת סוף המאה ה-19. בעוד ששיעורם בכלל האוכלוסייה עמד על כארבעה אחוז, היו כמחצית מן הסוחרים, הרופאים ועורכי הדין יהודים. מעמדם של היהודים התחזק לאחר מתן האמנציפציה, והקיסר פרנץ יוזף (אשר כונה על ידי היהודים "הקיר"ה" - הקיסר ירום הודו) נטה להם חסד.
בנסיבות אלו הופיעה האנטישמיות המודרנית בהונגריה בשנות השמונים של המאה התשע עשרה. תנועה פוליטית אנטישמית הוקמה על ידי חבר פרלמנט בשם ויקטור אישטוצי. בשנת 1882 אירעה עלילת דם, במהלכה נטען כי ילדה בכפר בשם טיסה אסלר נחטפה על ידי יהודים, ונרצחה לצורכי פולחנם הדתי. 15 יהודים הובאו למשפט בקשר לרצח, וזוכו מן ההאשמות. לטובת היהודים התערבו מנהיגים פוליטיים הונגרים רבים, ביניהם לאיוש קושוט וקלמן טיסה. המשפט גרם למהומות אנטישמיות ואף לפוגרומים בפרשבורג (כיום ברטיסלבה) ובערים אחרות והממשלה נאלצה להכריז על משטר צבאי ולשלוח פלוגות צבא לאזורים שבהם התגוררה אוכלוסייה יהודית. ראש הממשלה, טיסה, הכריז שכל עוד הוא מכהן בתפקידו לא ירשה פגיעה ביהודים חפים מפשע.
הציונות לא נקלטה בהונגריה אלא בקרב שכבה קטנה מאוד של משכילים. בנימין זאב הרצל הינו אמנם יליד בודפשט, אך הזדהותם הלאומית של המשכילים ההונגרים הייתה עם העם ההונגרי, ואילו החרדים, בהשפעת החת"ם סופר, התנגדו לציונות מטעמים דתיים.
[עריכה] בין מלחמות העולם
במלחמת העולם הראשונה גילו היהודים נאמנות, ורבים נלחמו ואף נהרגו בשורות הצבא האוסטרו הונגרית. הסופר והמשורר אביגדור המאירי מתאר בספריו "השיגעון הגדול" ו"הגיהנום של מטה" את מלחמתם של היהודים במסגרת הצבא ההונגרי. הונגריה נחלה במלחמה תבוסה, והממלכה הדואלית האוסטרו הונגרית פורקה.
בשנת 1919 אירעה תקופה קצרה של שלטון קומוניסטי בהונגריה, בראשו עמד עיתונאי יהודי בשם בלה קון. שלטון זה ארך אך 133 ימים בטרם הובס על ידי הרומנים אשר פלשו לבודפשט על מנת להכריתו, ועל ידי "הצבא הלבן" שהוקם על ידי לאומנים הונגרים בדרומה של המדינה. כיבושה של בודפשט על ידי הרומנים, ומצעדו של הצבא הלבן צפונה אל בודפשט, לוו ב"טרור לבן" שכוון אל הקומוניסטים, אך בראש ובראשונה אל היהודים. כשלושת אלפים יהודים נהרגו בפרעות אלו.
לאחר גירושם של הקומוניסטים עלה לשלטון בהונגריה האדמירל מיקלוש הורטי שהיה בעל נטיות אנטישמיות, החל מצר את צעדי היהודים, ואף חוקק חוק המגביל את מספר היהודים במוסדות להשכלה גבוהה (נומרוס קלאוזוס) עוד בשנת 1920. בשלב זה עוד נהנו יהודי הונגריה משוויון הזכויות שהיה להם במהלך קיום האימפריה האוסטרו הונגרית, אך המגמה האנטי יהודית של השלטונות הביאה לאווירה שהרעה מאוד את מצבם של היהודים, וגרמה להפחתה במעמדם, שהלכה והחריפה, עד לנטילת זכויות מלאה.
[עריכה] שואת יהודי הונגריה
[עריכה] מעמדם של היהודים לקראת פרוץ מלחמת העולם השנייה
המניע העיקרי לפעולות הממשל ההונגרי של הורטי היה השבת שטחים שאבדו להונגריה בחוזה טריאנון בשנת 1920, בו נלקחו מהונגריה שני שלישים משיטחה לטובת צ'כוסלובקיה, רומניה ויוגוסלביה. מטרה זו הביאה את ההונגרים לברית עם גורמים כאיטליה וגרמניה שאף הן ראו עצמן מקופחות מבחינה טריטוריאלית, ורצו להביא לרביזיה בגבולות שנקבעו לאחר מלחמת העולם הראשונה. עלייתם לשלטון של הפשיסטים באיטליה ושל הנאצים בגרמניה, אך קירבה בין המשטרים. עם עלייתו לשלטון בתחילת שנות השלושים של הלאומן הימני גיולה גומבוש, אשר קיבל את תפקיד ראש הממשלה לאחר ממשל שמרני ומאוזן במשך כעשור של הרוזן בתלן, החלה התקרבות של ממש בין הונגריה וגרמניה, הן מבחינת השאיפות המדיניות, והן מבחינה אידאולוגית. בהונגריה נוסדו מפלגות פשיסטיות ואנטישמיות, אשר התאחדו בשנת 1938 לתנועה בשם צלב החץ בראשות קצין הצבא בדימוס פרנץ סלשי.
הקירבה בין הונגריה וגרמניה הביאה להונגרים רווחים טריטוריאליים. ב"בוררויות" בינלאומיות שערכו שרי החוץ של גרמניה ואיטליה, יואכים פון ריבנטרופ וגלאצו צ'אנו קיבלה הונגריה בשנים 1938 ו-1940 שטחים נרחבים מצ'כוסלובקיה המקוצצת והמבותרת שלאחר הסכם מינכן ומרומניה.
בהונגריה שלאחר חוזה טריאנון היה מספרם של היהודים כארבע מאות אלף. בהונגריה המורחבת שלאחר 1938 היה מספרם כ 725,000. כן היו כמאה אלף נוצרים שמוצאם מיהודים שהתבוללו.
[עריכה] שלושת "חוקי היהודים"
במאי 1938 בהשפעת ההתקרבות לגרמנים, נחקק "החוק היהודי" הראשון. יורשו של גומבוש בראשות ממשלת הונגריה, קלמן קרני, ניסה לפייס את האנטישמים והנאצים בחקיקת "החוק היהודי הראשון" אשר קבע מכסות המגבילות את מספר היהודים ל-20% במקצועות שונים, ואף אסר על השחיטה הכשרה.
החוק היהודי הראשון לא השביע את רצון הרדיקלים, והורטי מינה את ראש הממשלה בלה אימרדי, שמרן, שהיה בעל דעות אנטישמיות ברורות. אימרדי אסר על פעילות המפלגות הפשיסטיות מחד, אך מאידך יזם חקיקת חוק יהודי שני, שהיה בעל הוראות מחמירות יותר מן הראשון. הורטי נאלץ לפטרו בפברואר 1939 (בין היתר משום שנתגלה כי אימרדי עצמו הינו ממוצא יהודי), ומינה במקומו את פאל טלקי, אשר אישר את חקיקת החוק היהודי. הוראות "החוק היהודי השני" הגדירו יהודי כאדם שאחד מהוריו, או שניים מהורי הוריו הינם יהודים. הייתה זו הפעם הראשונה שההתייחסות אל היהודים בהונגריה לא הייתה לפי ההצהרה על דתו של האדם, כי אם לפי מוצאו. גישה זו התאימה יותר לרוח שנשבה מגרמניה, והיא צעד מכריע בדרך לאסונם של יהודי הונגריה הממשמש ובא.
לאחר שהצטרפותה של הונגריה למלחמה לצידה של גרמניה הייתה לעובדה מוגמרת, וחיילים הונגרים לחמו לצד הגרמנים בברית המועצות באוגוסט 1941 נחקק "החוק היהודי השלישי" אשר נועד למנוע נישואי תערובת בין יהודים ונוצרים. שוויון הזכויות שקיבלה הקהילה היהודית בשנת 1895 בוטל, ותהליך סימונם של היהודים כגזע נחות שדמו מותר הושלם. כן הופקעו אחוזות חקלאיות של היהודים, בנימוק כי היהודים הם גזע זר, שאינו קשור לאדמה ההונגרית.
[עריכה] תחילת מלחמת העולם השנייה
בשנים הראשונות של מלחמת העולם השנייה, היה מצבם של יהודי הונגריה טוב ממצבם של היהודים בשטחי הכיבוש הגרמני. אמנם זכויותיהם נשללו, אך חייהם לא היו בסכנה, והם יכלו לחיות באשליה של יציבות. הגזרה הגרועה ביותר שהושתה עליהם הייתה "שירות עבודה". לאחר שנשללו זכויותיהם בחוק, נאסר עליהם לשרת בצבא, והיהודים שבגיל הגיוס גויסו ל"גדודי עבודה" שלמעשה היו יחידות לעבודות כפייה בתנאים קשים ביותר, בחזיתות השונות בהן נלחם הצבא ההונגרי. כארבעים ושניים אלף יהודים מצאו את מותם בגדודים אלו עד לסוף מלחמת העולם.
בשנת 1943, הוקמה בהונגריה "ועדת העזרה וההצלה" בראשותו של ישראל קסטנר. אנשי הוועד היו בקשרים עם מנהיגים יהודים בסלובקיה, שהייתה בעלת ברית של גרמניה ונטלה חלק בהשמדת היהודים, ועם ועד שליחי היישוב, ששכן באיסטנבול שבתורכיה הנייטרלית, הקרובה גאוגרפית לשטחי הכיבוש וההשפעה של גרמניה. לאור קשרים אלו ידעו אנשי הוועד על השואה המתרחשת בפולין וברוסיה. ידיעה זו התחזקה בהגיע פליטים יהודים מפולין להונגריה ולאור דיווחים מפי אנשי צבא הונגרים ששרתו ביחידות הצבא ההונגרי, שנטלו חלק בפלישה הנאצית לברית המועצות. אנשי הוועד ניסו להפיץ את המידע בקרב יהודי הונגריה, אך אלו לא האמינו להם. באותה עת, בזמן שהשואה התחוללה סביבה, הייתה עדיין יהדות הונגריה מחוץ למעגל ההשמדה.
[עריכה] הכיבוש הגרמני
[עריכה] צעדים ראשונים לקראת ההשמדה
עם התקדמות הצבא האדום במלחמתו כנגד הנאצים, ולאחר התבוסות הגרמניות בקרב סטלינגרד ובקרב קורסק, אשר הביאו אף למותם של מאות אלפי הונגרים שלחמו בחזיתות אלו, הגיע העוצר ההונגרי, האדמירל הורטי, למסקנה כי האינטרס ההונגרי מחייב את עזיבת בריתו עם היטלר, והחל במגעים ליציאתה של הונגריה מן המלחמה. צעדים אלו הביאו במרץ 1944 לכיבושה של הונגריה על ידי הגרמנים, ולתחילתה של התקופה הנוראית ביותר בתולדות יהדות הונגריה.
ראש הממשלה ההונגרי דומה סטויאי היה עושה דברם של הנאצים. השליטים האמיתיים בהונגריה בתקופה זו היו מיופה הכח הגרמני אדמונד וזנמייר ואנשי האס אס. על אף שההשמדה בפועל בוצעה על ידי הגרמנים, וביוזמתם, הרי שלאנשי הז'נדרמריה ההונגרית אשר פעלו לריכוז היהודים במחנות ולביצוע הוראות הגרמנים, אחריות רבה לגורל אזרחי ארצם היהודים.
מייד לאחר הכיבוש הגרמני סומנו היהודים בטלאי צהוב, רכושם הוחרם, וננקטו צעדים להפרדתם מן האוכלוסייה הכללית לשם השמדתם. היהודים נצטוו לעבור לגטאות שהוקמו בכל עריה של הונגריה. עד לאמצע חודש מאי 1944 רוכזו כחצי מליון יהודים מערי השדה בהונגריה בגטאות. ריכוזם של יהודי בודפשט נדחה לשלב האחרון. פעולות אלו רוכזו על ידי אדולף אייכמן.
[עריכה] רכבת ההצלה
לאחר הכיבוש הגרמני יצרו אנשי ועד העזרה וההצלה מגע עם אייכמן, שהגיע להונגריה על מנת לארגן את השמדת יהודיה, ועם קורט בכר, ראש המחלקה הכלכלית של האס אס. במגעים אלו העלו אייכמן ואנשיו את ההצעה להעברת יהודי הונגריה אל מחוץ לשטח הכיבוש הגרמני תמורת עשרת אלפים משאיות וסחורות (תוכנית שכונתה "סחורה תמורת דם"). אחד מחברי ועד ההצלה, יואל ברנד, טס לאיסטנבול כדי להעביר את ההצעה לבריטים. הבריטים, בהוראת הלורד מוין, השר הבריטי לעניני המזרח התיכון שמושבו הקבוע היה בקהיר, שמו את ברנד במעצר, וההצעה שהביא כלל לא עלתה לדיון.
לאחר כשלון שליחותו של ברנד המשיכו אנשי ועד ההצלה לעמוד בקשר עם אייכמן ואנשיו, כשהנושא ונותן העיקרי מביניהם הוא קסטנר. כתוצאה מכך התירו הנאצים את יציאתה מהונגריה של רכבת ובה 1,684 יהודים שנבחרו על ידי קסטנר ועל ידי אוטו קומוי, יושב ראש ועד ההצלה. ברכבת היו בני משפחתו של קסטנר, חבריו, בעלי הון (ששילמו כאלפיים דולר עבור כל אדם) וחברי תנועות נוער שונות. קסטנר סבר כי רכבת זו תהווה תקדים ולאחריה תצאנה רכבות נוספות, אך תקוותו לא התגשמה. במקום להגיע לארץ נייטרלית הגיעה הרכבת למחנה ברגן בלזן.
המשא ומתן על תוכנית ה"סחורה תמורת דם" המשיך להתנהל בין קורט בכר לבין נציגי הג'וינט והסוכנות היהודית, ובמהלכו שוחררו 318 מאנשי הרכבת באוגוסט 1944 ונשלחו לשווייץ, ובדצמבר נשלחו לשווייץ גם יתר 1,366 אנשי הרכבת.
פעילותו של קסטנר הייתה שנויה במחלוקת קשה לאחר השואה, ובמשפט דיבה מפורסם שהתנהל במדינת ישראל קבע שופט בית המשפט המחוזי, בנימין הלוי, כי קסטנר "מכר את נפשו לשטן" וכי סייע לגרמנים בהשמדת יהודי הונגריה. שמו של קסטנר טוהר על ידי בית המשפט העליון בערעור שהגיש על פסק הדין, אך בעת מתן הערעור כבר לא היה קסטנר בין החיים, שכן נרצח על ידי צעירים שהושפעו מחומרת ההאשמות שעלו כנגדו במשפט הדיבה.
[עריכה] הצנחנים הארץ ישראלים
בשנת 1943 אירגן הצבא הבריטי קבוצת צנחנים, אנשי היישוב העברי בארץ ישראל, אשר תפקידם יהיה שליחים לקהילות היהודיות במקומות בהם יצנחו, וכן סוכנים בריטיים, שיאתרו ויצילו שבויי מלחמה בריטים שנמלטו.
מלכתחילה הייתה השליחות בעייתית, שכן בשלב בו הוצנחו הצנחנים פעל כבר מנגנון ההשמדה הגרמני במלוא המרץ, ופעולת הצנחנים הייתה למעשה חסרת תועלת, ורובם נתפסו מייד עם הגיעם לשטח האויב. בין הלוחמים שהוצנחו הייתה חנה סנש. ב-15 במרץ 1944 צנחו חנה סנש וחבריה בקרואטיה, ליד הגבול ההונגרי, שם הצטרפו לקבוצת פרטיזנים מקומית. ביוני 1944 חצתה את הגבול להונגריה, נתפסה על ידי חיילים הונגרים. היא נשלחה לכלא בבודפסט, שם נחקרה בעינויים.
היא הועמדה לדין באשמת ריגול ובגידה במולדת (שהרי נולדה בהונגריה), אך עוד קודם שהסתיים משפטה הוצאה להורג, ב-7 בנובמבר 1944, בהיותה בת 23.
על אף שפעולת הצנחנים לא הביאה להצלת יהודים, כיום רואים בפעולתם חשיבות רבה בשל מיתוס הגבורה שהותירו אחריהם, ובשל היות שליחותם עדות לקשר שבין היישוב היהודי בארץ ישראל, והקהילות שנספו בשואה, ועדות לסולידריות היהודית ולשותפות הגורל אף בתקופה קשה זו.
[עריכה] ההשמדה
ביום 15 במאי 1944 החלו הגירושים מהגטאות בערי השדה למחנה ההשמדה אושוויץ. הריכוז בגטאות היה נורא לכשעצמו, והיהודים סבלו שם מחוסר במזון, בתנאי תברואה וטיפול רפואי. אך הגטאות התקיימו שבועות ספורים בלבד (ראו: גטו קולוז'וואר). התקדמותו של הצבא האדום אל עבר גבולות הונגריה הביאה את הגרמנים להאיץ את השמדת היהודים בכל השטחים שעוד נותרו בידם. בתוך שבועות ספורים בלבד גורשו לאושוויץ כ־450,000 יהודים. עם סיום המשלוחים, ביולי 1944, לא היו עוד יהודים בהונגריה מחוץ לבודפשט.
רוב היהודים נרצחו במחנה אושוויץ מייד עם הגיעם למחנה, בתאי הגזים בבירקנאו. יתר היהודים, שהיו בדרך כלל הצעירים שהיו כשירים לעבודה, נשלחו לעבודת פרך במחנות ריכוז שונים, וחלקם הגדול מצא שם את מותו, ברעב ובעינויים.
ביולי הגיע העוצר הורטי למסקנה, כי על מנת לשמור על סיכוייה של הונגריה לכרות ברית עם בעלות הברית ולצאת מבריתה עם גרמניה הנאצית, יש להפסיק את השמדת היהודים. על הורטי הופעל לחץ בינלאומי מצד ממשלות וארגונים, אשר הביא להכרזה ב־7 ביולי על הפסקת המשלוחים. אלו הופסקו בפועל אך יומיים לאחר מכן.
בשלב זה היו כמאה וחמישים אלף יהודים בבודפשט בין החיים, אך רובה של יהדות הונגריה הושמד באושוויץ. לאחר הפסקת המשלוחים הציע הורטי למעצמות המערב כי שארית הפליטה תישלח למדינות שתסכמנה לקבלן. המשא ומתן על הצעה זו נמשך מספר שבועות, אך טורפד על ידי הגרמנים. בתקופה זו שבין יולי לספטמבר 1944, חדלה ההשמדה לשבועות מספר.
[עריכה] ממשלת צלב החץ
כאשר עמד הורטי על סף ההודעה כי הונגריה פורשת מן המלחמה לצד גרמניה, ותומכת בצדן של בעלות הברית, הדיחו הנאצים את הורטי ב-15 באוקטובר 1944, ומינו את הפשיסט האנטישמי פרנץ סלשי, ראש מפלגת צלב החץ לראש הממשלה, ולמעשה לשליט הבלעדי במדינה.
עם עלייתו של סלשי לשלטון תמה הגנת השלטונות ליהודי בודפשט. כנופיות צלב החץ השתוללו ברחובות בודפשט. אלפי יהודים נרצחו ברחוב והושלכו אל נהר הדנובה אשר האדים מדם. עשרות אלפים נשלחו למסעות מוות ולעבודת כפייה. כמאה אלף מן היהודים שנותרו רוכזו בגטו בחודש דצמבר 1944 בתנאים קשים. אם כי את עיקרה של שואת יהודי הונגריה ביצעו הגרמנים ועושי דברם בהונגריה בתקופה שקדמה לשלטונו, אחראי סלשי לרציחתם במקום המצאם, באכזריות שאינה פחותה מאכזריות הנאצים, של אלפי יהודים.
בתקופה זו החלו הרוסים במצור על בודפשט, ועמדו בפני כיבושה, וכיבוש הארץ כולה. קצב הרציחות הואט באמצעות פעולות הרואיות של דיפלומטים ממדינות נייטרליות, ובמיוחד ראול ולנברג הנציג השבדי, וקרל לוץ הנציג השוויצי. במשך תקופה של שלושה חודשים הנפיק ולנברג אלפי דרכונים, התחקה אחר שיירות של אסירים והתעמת עם השומרים הגרמנים וההונגרים (ביניהם גם אדולף אייכמן). בטענה כי היהודים הללו היו תחת הפיקוח של שבדיה, הבטיח את שחרורם. הוא אף דאג להחביא כחמישה-עשר אלף יהודים בשלושים ואחד בתי מחסה. ההערכות השונות מדברות על 20,000 עד 100,000 יהודים שניצלו בזכותו. כפי הנראה שילם ולנברג על פעילותו זו בחייו, כאשר נעצר על ידי הרוסים לאחר כיבוש העיר, וגורלו אינו ידוע. בנוסף, ראוי לציין את פעילותה של שרה שלקהאזי, נזירה הונגרייה שהסתירה יהודים במוסדות של המסדר שאליו השתייכה. ב־27 בדצמבר 1944 נתפסה על ידי אנשי צלב החץ, כנראה בעקבות הלשנה, והיא והאנשים שהסתירה נורו על גדות הדנובה.
אירועי השואה הביאו לרציחתם של 564,500 איש מיהודי הונגריה.
[עריכה] לאחר השואה
לאחר השואה נותרו בהונגריה כ-145,000 יהודים. התנועה הציונית גברה מאד, ורבים החלו עולים למדינת ישראל. בין העולים אישים שהיו לאחר מכן למרכזיים בחיי הרוח, התרבות והפוליטיקה ישראליים כאפרים קישון, משה זנבר והקריקטוריסט זאב.
השלטון הקומוניסטי שעלה בהונגריה בסוף שנות הארבעים היקשה מאוד על הקהילה היהודית. החינוך היהודי נאסר (פרט לבית מדרש לרבנים שהמשיך לפעול בבודפשט), כן נאסרה הפעילות הציונית. המוסדות הניאולוגים, האורתודוכסים ומוסדות ה"סטטוס קוו" אוחדו לקהילה אחת. רבים התקשו להסתגל למשטר הכלכלי החדש. המרד בהונגריה, 1956 הביא להמלטותם של אלפי יהודים לאוסטריה.
הרפורמה הדמוקרטית בהונגריה בשנות התשעים הביאה להתעוררותה של הקהילה היהודית, הוקמו מוסדות יהודיים כתנועות נוער, בתי חב"ד וויצ"ו. חידוש הקשרים הדיפלומטיים עם מדינת ישראל סייע אף הוא בהתעוררות הקהילה. כיום חיים בהונגריה כמאה אלף יהודים, רובם בעיר הבירה בודפשט.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הקהילה היהודית בבודפשט, מאת א. פירסט - מתוך אתר www.daat.ac.il
- קהילת בודפשט באתר בית התפוצות
- המוזיאון למורשת יהדות הונגריה
- שואת יהודי הונגריה
- י"צ מושקוביץ, החינוך היהודי בהונגריה, אתר דעת
- בית הכנסת הגדול ברח' דוהאני
- י"צ מושקוביץ, החינוך היהודי בהונגריה, באתר "דעת"
