מחנה ריכוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

מחנה ריכוז הוא מתקן כליאה רחב ידיים, שנועד לאסירים פוליטיים, קבוצות אתניות או קבוצות דתיות, הנכלאים ללא כל הליך משפטי. לעתים משמש מחנה הריכוז גם לעבודות כפייה (מחנה עבודה), ובמקרים קיצוניים - להשמדה של האסירים (מחנה השמדה). במיוחד נודעו לשמצה מחנות הריכוז שהקים המשטר הנאצי, בגרמניה ובמדינות שכבשה במלחמת העולם השנייה. לראשונה נעשה שימוש במונח "מחנה ריכוז" ביחס למחנות שהפעילה בריטניה בדרום אפריקה במהלך מלחמת הבורים (1899-1902). מחנות הגולאג בברית המועצות נחשבים גם הם כמחנות ריכוז, למרות שתאורטית אוכלוסייתם הגיעה אחרי הליך משפטי. במהלך מלחמת העולם השנייה כלאה ארצות הברית אזרחים ממוצא יפני במחנות, אולם בשל רגישות המונח "מחנה ריכוז" יש המעדיפים להשתמש במונחים אלטרנטיביים. למידע נוסף ראו כליאת היפנים בארצות הברית. מאוחר יותר הוקמו מחנות ריכוז לאויבי המשטר בסין, צפון קוריאה, ובמדינות יגוסלביה לשעבר בתקופת המלחמות הפנימיות.

[עריכה] גרמניה

במחנה הריכוז בוכנוואלד

המשטר הנאצי הפעיל מחנות ריכוז משני סוגים: מחנות עבודה ומחנות השמדה. פעמים רבות, גם אסירים במחנות עבודה הורעבו והועבדו בפרך עד למותם. על-פי ההערכה, עשרה מיליון אנשים מצאו את מותם במחנות הריכוז הגרמניים, שישה מיליון מתוכם ב-15 המחנות הגדולים.

מחנות ריכוז הוקמו בגרמניה זמן קצר לאחר עליית הנאצים לשלטון. מחנה הריכוז הראשון היה דכאו, שהוקם ליד מינכן, מיד לאחר עליית היטלר לשלטון ב–1933. בעקבותיו הוקמו מחנות נוספים, כמו בוכנוואלד ומאטהאוזן. הם נועדו לכליאת מתנגדי פוליטיים וקבוצות חברתיות שהוגדרו כבלתי רצויות: אסירים פליליים, הומוסקסואלים, חסרי בית ועוד. מחנות הריכוז נועדו לשבירתם של הכלואים בהם ולעתים אף לחיסולם. המחנות הפכו להיות חלק ממערכת האס אס, ומלקות ואפילו עונש מוות היו בהם דבר שבשגרה.

טרם מלחמת העולם השנייה נכלאו במחנות הריכוז מעל לרבע מיליון אסירים. בכמה מחנות הוקמו מפעלים לעבודות כפייה ומעבדות לניסויים בבני-אדם, שבהן נבדקו אפשרויות של עיקור המוני או של מידת סבילותו של האדם לקור ולמחלות. לאחר פוגרום "ליל הבדולח" החל לראשונה מעצר המוני של יהודים ושילוחם למחנות ריכוז.

במהלך מלחמת העולם השנייה הוקמו על ידי הנאצים מאות מחנות ריכוז בשטחי הכיבוש, כמכשיר לדיכוי העמים הנכבשים, וכדרך לנצל את התושבים לעבודות כפייה לצרכי כלכלת המלחמה הנאצית.