יוסף לפיד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יוסף (טומי) לפיד
תאריך לידה	27 בדצמבר 1931
ממשלות	30
כנסות	15, 16
סיעות	שינוי, חץ
תפקידים בולטים	יו"ר יד ושם סגן ראש הממשלה שר המשפטים מנכ"ל רשות השידור ראש האופוזיציה עורך וכתב בעיתון "מעריב"

יוסף (טומי) לפיד (נולד ב-27 בדצמבר 1931), סופר, עיתונאי, ראש מפלגת שינוי לשעבר, סגן ראש הממשלה ושר המשפטים בממשלתו השנייה של אריאל שרון.

תוכן עניינים 1 רקע ביוגרפי 2 משפחתו 3 פעילות ציבורית 4 פעילות פוליטית 5 פרסומים 6 קישורים חיצוניים

[עריכה] רקע ביוגרפי

יוסף לפיד נולד ב-27 בדצמבר 1931 בנובי סאד, יוגוסלביה, סמוך לגבול עם הונגריה בשם טומיסלב למפל. אביו וחלק גדול ממשפחתו נספו בשואה. הוא עבר את השואה בבודפשט, בירת הונגריה, והעיד על עצמו: "אני רואה את עצמי גם כנציג של ניצולי השואה בכנסת". כינויו טומי נגזר משמו המקורי טומיסלאב.

בשנת 1948 עלה ארצה. במאמר שפרסם 50 שנה לאחר מכן הציג את עמדתו על ההישג של קליטת העלייה: "עיצבנו מדינה דמוקרטית, חברה פלורליסטית ועם אחד - במקום שבו לא היה לנו לא את זה ולא את זה ולא את זה. כל חילוקי הדעות בנושא העלייה והקליטה הם עניין של מה בכך, לעומת ההישג האמיתי של כור ההיתוך".

בעל תואר בוגר במשפטים, תושב שכונת אפקה בתל אביב. שימש בעבר כיו"ר איגוד השחמט הישראלי.

[עריכה] משפחתו

יוסף לפיד נשוי לסופרת ומחזאית שולמית לפיד. אב לעיתונאי ומנחה הטלוויזיה יאיר ומירב. בתו הבכורה מיכל נהרגה בתאונת דרכים בשנת 1984.

[עריכה] פעילות ציבורית

לפיד מילא שלל תפקידים בתקשורת הישראלית לסוגיה:

• עיתונאי וחבר מערכת "מעריב"
• עורך ירחון הנשים "את"
• מנכ"ל רשות השידור
• מנהל הטלוויזיה הישראלית (בתקופת קיומו של ערוץ יחיד)
• יו"ר התאחדות הטלוויזיה בכבלים
• חבר פנל בתוכנית "פופוליטיקה", בלט בקולניותו ובאגרסיביות שלו.
• ממייסדי חברת התוכניות ICP
• דירקטור בחברת הכבלים מת"ב
• יו"ר מערכת מגזין הצרכנות "בדוק"
• עורך ומגיש של תוכנית הרדיו "השבוע שלי".

[עריכה] פעילות פוליטית

לאחר שהועמד על-ידי ח"כ אברהם פורז בראש מפלגת "שינוי", נבחר בבחירות 1999 לכנסת, תוך שהוא מוביל את המפלגה להצלחה והביא את מפלגתו ל-6 מנדטים. במידה רבה צמחו מפלגת "שינוי", ולפיד בראשה על רקע המסר של התנגדות לכפייה דתית, מה שהוביל להאשמתו בשנאה לחרדים ולדתיים.

בבחירות לכנסת ה-16 הזניק לפיד את שינוי להצלחה מטאורית, ומספר המנדטים יותר מהוכפלו מ-6 ל-15, תוך כדי הפיכת המפלגה לשלישית בגודלה בכנסת. "שינוי" הצטרפה לקואליציה בממשלתו השנייה של אריאל שרון, ולפיד מונה לשר המשפטים וסגן ראש הממשלה.
שינוי תמכה באופן מלא במדיניות הממשלה, לרבות בתוכנית ההתנתקות והמדיניות הכלכלית של שר האוצר בנימין נתניהו. ברם, בהצבעה שנערכה בכנסת ב-1 בדצמבר 2004 הצביעו שרי "שינוי", ולפיד בתוכם, נגד הצעת תקציב המדינה לשנת 2005, ובעקבות זאת פוטרו מהממשלה. לפיד הסביר את ההצבעה נגד התקציב, עקב הבטחת שרון להעביר מאות מיליוני דולרים לחרדים בתמורה להצבעתם.

עם פרישת מפלגת "שינוי" מהקואליציה מונה לפיד לתפקיד ראש האופוזיציה בכנסת, למרות התנגדות שאר סיעות האופוזיציה למינוייו ליו"ר האופוזיציה וניסו להדיחו מהתפקיד עוד לפני שנכנס לכהן בתפקיד זה. ניסיונוות הדחה של לפיד לא צלחו בעקבות אי הסכמה של סיעות האופוזיציה למועמד מוסכם לתפקיד יו"ר האופוזיציה במקום לפיד.
לפיד שימש יו"ר האופוזיציה כשנה עד לפרישת סיעת "העבודה-מימד" מהממשלה בעקבות החלטתו של יו"ר מפלגת העבודה הנבחר, ח"כ עמיר פרץ, שהחליף את לפיד בתפקיד ראש האופוזיציה.

מאז פרישתה מהקואליציה, החלה שינוי להתדרדר בסקרים. הדרדרות זו החריפה בעקבות הקמת מפלגת קדימה בראשות אריאל שרון. ב-12 בינואר 2006 נערכו פריימריס בשינוי, בהן הצליח רון לוינטל לזכות במקום השני על חשבון אברהם פורז. לפיד זעם על התוצאות למרות שהוא בעצמו נבחר למקום הראשון ברשימה, ובתקשורת נפוצו שמועות על כוונתו לפצל את המפלגה או לפרוש ממנה. בעקבות אירועים אלה קרסה שינוי כליל כאשר ח"כי שינוי חיפשו לעצמם מפלגות אחרות ובסקרים המפלגה לא עברה את אחוז החסימה. ב-25 בינואר כינס לפיד מסיבת עיתונאים ובה הודיע על התפטרותו מתפקיד היו"ר ופרישתו מ"שינוי". [1]

לאחר פרישתו ממפלגת "שינוי" והנהגתה החליט לפרוש מהחיים הפוליטים ולא עמד בראש תנועת חץ-מפלגתם של פורשי "שינוי". בראש חץ עמד חברו הטוב, ח"כ אברהם פורז, ולפיד תמך בתנועה באופן פומבי ושימש כ"אב הרוחני" של התנועה. לפיד הוצב במקום האחרון ברשימה לאות כבוד. עם זאת, המפלגה לא עברה את אחוז החסימה ופורז לא נכנס לכנסת.

לאחר פרישתו מהפוליטיקה שב לפיד לעסוק בעיתונות, והוא מפרסם מאמרים ומופיע בכנסים תקשורתיים כעיתונאי. ביולי 2006 נבחר לכהן כיו"ר מועצת "יד ושם", כשהוא מחליף בתפקיד זה את שבח וייס.

[עריכה] פרסומים

• אנשים חשובים מאוד: לקט ראיונות שהתפרסמו ב"מעריב" בשנות השישים.
• מדריך לפיד לאירופה: מחלוצי מדריכי הטיולים בשפה העברית, שזכה לפופולריות רבה.
• קפה למיטה.
• אדם בגילי.
• בעל חי.
• פפריקה: ספר בישול.
• השבוע שלי.
• עוד אני מדבר (1998): אוסף שיחות נוסף מפינת הרדיו של לפיד.
• שיעורים בתקשורת.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: יוסף לפיד

• יוסף לפיד באתר הכנסת
• יוסי מור ודבורה וינשטיין, ראיון עם ח"כ יוסף לפיד באתר עמותת י"ש, מאי 2003
• יוסף (טומי) לפיד, באתר Nfc
• ליבוביץ-דר שרה, אגודת נפגעי לפיד באתר עיתון הארץ, אפריל 1998
• דוידה חיימוביץ', הפה הגדול של טומי לפיד, באתר MSN