ישמעאל (ספר)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישמעאל הוא ספרו השני והמפורסם ביותר של הסופר האמריקאי דניאל קווין. הספר יצא לאור בשנת 1992 והפך לרב מכר. הוא מציג נקודת מבט אלטרנטיבית להיסטוריה האנושית, ומציע דרך לשינוי אורח חייו של האדם המודרני, שבסיסה אימוץ צורת חשיבתם של הציידים לקטים.
הספר זכה בפרס טרנר ששיוויו 500,000 דולרים, הוא הראשון בטרילוגיה הכוללת את הספרים סיפורו של B ו-ישמעאל שלי שתורגמו אף הם לעברית.
תוכן עניינים |
[עריכה] תקציר עלילת הספר
 |
פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך. |
הספר נפתח במודעה בעיתון אותו קורא גיבור הסיפור אלן לומקס. תוכן המודעה הינו: "מורה מחפש תלמיד. חייב להיות בעל תשוקה כנה להציל את העולם. לפנות אישית."
הגיבור עונה למודעה לאחר שנתקף בפרץ רגשות נוסטלגי, עדות להיותו חלק מדור ילדי הפרחים שהיו בעלי אותה תשוקה להציל את העולם מכליון.
ה"מורה" המדובר הוא בעצם גורילה בשם ישמעאל שניחנת באינטליגנציה רבה וביכולת תקשורת ייחודית באמצעות טלפטיה.
הגורילה שנראה כי מוחזקת ברצונה בחדר גדול בבניין משרדים, מספרת את סיפורה, שעיקרו סיפור השבי שלה. דרכו מבין הגיבור כמטאפורה את השבי בו נתון הוא עצמו והמין האנושי בכללותו.
עם התקדמות הסיפור מקבל הגיבור את ישמעאל כמורהו ועוסק בפתרון השאלה העיקרית של הספר: "איך הדברים הפכו כפי שהם", עבור האדם ועבור כדור הארץ.
דרך סיפורה של הגורילה, מבין הגיבור כי האנושות שבוייה בהנחה תרבותית שגויה, המניע אותה לכבוש ולהרוס את העולם, ולפגוע בשאר האורגניזמים החולקים את העולם איתה.
ישמעאל מספר כי על פני כדור הארץ קיימות שני תרבויות אנושיות בעלות ערכים שונים ומנוגדים. הלקחנים- התרבות האנושית "המתורבתת" שצמחה לאחר המהפכה החקלאית (99% מכל בני האדם), והעוזבים - התרבות האנושית הפרימיטיבית שמאמינה שהאדם חלק ממכלול הטבע ולא נוצר כדי לשלוט בו. הם לוקחים את שצריכים למחייתם בלבד, ואת היתר עוזבים.
ההנחה היא שלכל אחת מהתרבויות יש "סיפור"-תסריט המקשר את האדם העולם והאלים, וכי כל תרבות חיה את הסיפור (גם אם הוא מיתולוגי) כך שהוא הופך למציאות.
הסיפור של התרבות הלקחנית הוא שהאדם נוצר לשלוט בעולם ובדרך זו להופכו לגן-עדן, מאחר ומחשבה זו יסודה במיתוס (האדם הניח את עצמו בפסגת האבולוציה)- לעולם לא יהיה ניתן להגיע למצב גן העדן, ועל כן ימשיך האדם לעד במסע כיבושיו.
ישמעאל טוען כי התרבות הלקחנית מתעלמת מחוק אותו אוכפים כל בעלי החיים, חוק התחרות המוגבלת, ופועלת ב-3 דרכים כדי לכלכל את עצמה: 1. היא משמידה את המתחרים שלה. 2. היא הורסת את מקורות המזון של המתחרים שלה, כדי לפנות מקום למזונה שלה. 3. היא מונעת ממתחריה גישה לאוכל.
ישמעאל גורס כי סיפורי הבריאה: הגירוש מגן עדן בעקבות חטא עץ הדעת וסיפור קין והבל, שאומצו על ידי תרבות הלקחנים, נכתבו בעצם בידי העוזבים כדי לתאר את נפילתם בידי הלקחנים. כך מוסבר למה עץ החיים מוסתר מידי האדם ולמה הוא נענש כאשר מבקש את הדעת לעצמו. העוזבים שמשולים להבל, מרגישים כי הלקחנים (קין) מבקשים לקחת את אדמותיהם כדי שיוכלו להפכם מאדמות ציד ולקט לאדמות חקלאיות.
המהפכה החקלאית של הלקחנים, היא עמדתם כנגד סיפור העוזבים. הלקחנים מבקשים את תפקיד האלוהים, הם מיישמים שיטות אגירה כך שיהיו חסינים בפני זעם האלים הגדול ביותר- רעב!
כך מבחינה מיתולוגית, מופרדים הלקחנים- שיודעים טוב ורע, מהעוזבים- שחייהם בידי האלוהים. אולם, גורס ישמעאל, התפתחות אבולוציונית לא יכולה להתרחש רחוק מידי האלוהים, ועל כן הבריאה (ואיתה האפשרות להתפתח מעבר למציאות הנוכחית) בעצם הגיע לקיצה.
יותר מזה, על מנת לגלם את סיפורם החדש, הלקחנים מחליפים את הבריאה בכיליון.
אז איך בעצם ניתן להציל את כדור הארץ? (לפי ישמעאל)
מטרה ראשונית במעלה, היא למנוע מקין להמשיך ולרצוח את הבל.
עלינו להגן על "העוזבים" שעוד נותרו, לא משום היותם בני אדם, אלא משום שבכוחם להראות לנו את הדרך האלטרנטיבית לחיים על פני כדור הארץ.
עלינו לזנוח את הרעיון שאנו יודעים טוב ורע, ולחדול מלקבוע את גורל חייהם של יתר הברואים.
[עריכה] פרשנות ישמעאל לסיפור גן העדן
ישמעאל גורס כי הסיפור נכתב בידי צאצאי שם ואומץ בידי המסורות העבריות והנוצריות.
מותו של הבל, מסמל את אובדן שטחי הנוודות החופשיים לשטחי החקלאות ובידודם מיתר העמים שעסקו ברעיית צאן.
ישמעאל טוען כי משמעתו של עץ הדעת, היה עבור הלקחנים, האחריות לקבוע איזה בעלי חיים ראויים לחיים ואילו למיתה. אחריות זו הייתה הכרחית כדי לממש את חיי החקלאות.
[עריכה] ישמעאל בתרבות
סרט הקולנוע "אינסטינקט", בכיכובו של אנטוני הופקינס נעשה בהשראת הספר.
האלבום Yield של להקת פרל ג'אם נכתב בהשראת הספר.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- התנועה להתעוררות, תנועה הפועלת בהשראת דניאל קווין וספריו
- אתר הבית של מחבר הספר
