הבל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הבל הוא בנם השני של אדם וחוה אשר נרצח על ידי אחיו קין, מופיע בתנ"ך בספר בראשית פרק ד.
כאשר גירש אלוהים את האדם מגן-עדן, הוא שלח אותו לעבוד את האדמה אשר ממנה לוקח.
"וישלחהו ה' אלוהים מגן-עדן לעבוד את האדמה אשר לוקח משם". (בראשית ג, כג)
על רקע זה מסופר שהבל, בניגוד לקין אחיו היה רועה צאן ולא עובד אדמה.
כאשר הבל וקין הביאו קורבנות לאלוהים, הבל הביא ממבחר צאנו, בעוד שקין הביא מהפרי הממוצע שהצליח להוציא מהאדמה שהייתה מקוללת. אלוהים שעה אל קורבנו של הבל ולא אל קורבנו של קין, דבר שעורר את קנאתו של קין וחשף למעשה את העימות הנצחי בין רועי הצאן ועובדי האדמה, עימות שהוביל לרצח הבל. הרצח והמוות הראשונים המופיעים בהיסטוריה התנ"כית.
130 שנה מאוחר יותר, הולידו אדם וחוה את שת שהיה אבי אנוש
שמו של הבל מוזכר במדרש כשם שיש בו צניעות אך גם ריקנות שהובילה אותו לבחירת עבודת הצאן על פני עבודת האדמה.