כלוריט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כלוריט
תכונות המינרל
הרכב כימי	(Mg,Fe)3(Si,Al)4O10 (OH)2·(Mg,Fe)3(OH)6
מערך קריסטלוגרפי	מונוקליני
צורת הגביש	גבישים בודדים בצורה טבלה או משושים הם נדירים, בדרך כלל מקבצים לוחיים או ב"קשקשים."
צבע	גוונים שונים של ירוק, ולעתים נדירות צהוב, אדום או לבן.
ברק	זגוגי ולעתים פנינתי
שקיפות	שקוף עד שקוף למחצה
פצילות	מושלמת בכיוון אחד ויוצרת לוחיות אופייניות.
שבירה	לוחית
קשיות	2 עד 2.5 בסולם מוס
משקל סגולי	3.4-2.6
שרטוט	ירוק חיוור עד אפור
מינרלים נלווים	קוורץ, קלציט, מגנטיט, סרפנטין, טלק, טופז ואחרים.
סוגים
	ראו בגוף הערך

כלוריט – קבוצה של מינרלים השייכת לקבוצת המינרלים הפילוסיליקטיים - (סיליקטים במבנה בצורת לוחיות). הכלוריטים הם גבישים מעורבים של ארבעה מינרלים שבהם מתחלפים ארבעת היסודות הבאים בסריג הסיליקטי: Ni, Fe, Mg ו-Mn.

• קלינוכלור - Mg₅Al)(AlSi₃)O₁₀(OH)₈)
• שמוזיט - Fe₅Al)(AlSi₃)O₁₀(OH)₈)
• נימיט - Ni₅Al)(AlSi₃)O₁₀(OH)₈)
• פניניט - Mn,Al)₆(Si,Al)₄O₁₀(OH)₈)

בנוסף מוכרים גם סוגים הכוללים אבץ, ליתיום, וסידן. התוצאה של טווח הרכבים נרחב זה היא הבדלים ניכרים בתכונות הפיזיות, האופטיות והשתברות קרני רנטגן בתוכם. באופן דומה, טווח ההרכבים הכימיים מאפשר למינרלים של קבוצת הכלוריט להתקיים תחת טווח נרחב של טמפרטורות ולחץ. זו הסיבה שמינרלי הכלוריט הם מינרלים נפוצים בתוך סלעים שעברו התמרה בטמפרטורה נמוכה או בינונית, בחלק מסלעי היסוד ובסלעים שנוצרו בעורקים הידרותרמליים.

תוכן עניינים 1 מבנה הכלוריט 2 תפוצה ושימושים 3 המינרלים בקבוצת הכלוריט 4 מקורות

[עריכה] מבנה הכלוריט

הנוסחה הכללית של קבוצת הכלוריט היא Mg,Fe)₃(Si,Al)₄O₁₀(OH)₂·(Mg,Fe)₃(OH)₆). נוסחה זו מדגישה את המבנה הבסיס של הקבוצה:

לוחות זעירים ברוחב של אנגסטרמים ספורים (האנגסטרם הוא החלק המאה מיליון של ס"מ וסימנו °A). כל לוח בנוי משלוש שכבות.

השכבה העליונה והתחתונה בנויות מטטרהדרונים של סיליקה (SiO₄). שלושה מתוך ארבעת אטומי החמצן שבסיליקה נמצאים במישור השכבה ומתחברים לאטומי חמצן של הטטרהדרונים האחרים באותה שכבה ויוצרים בכך רשת של משושים. אטום החמצן הרביעי בסיליקה מתקשר עם שכבת הביניים (כלומר "מצביע" למעלה בשכבה התחתונה ו"מצביע" למטה בשכבה העליונה).

שכבת הביניים הם אוקטהדרונים (גופים בעלי שמונה מישורים) שבמרכזם מגנזיום וברזל או אלומיניום המוקפים באטומים של חמצן או בקבוצת ההידרוקסיל (OH). אלומיניום מחליף לעתים את הצורן בטטרהדרונים. מבנה זה מכונה כריך (סנדוויץ') 2:1 כשנוהגים לסמן את שכבת הטטרהדרונים באות t ואת שכבת האוקטהדרונים באות o וכריך 2:1 הוא t-o-t. משום שהצורן הוא ארבע־ערכי בעוד שהאלומיניום הוא שלוש־ערכי נדרש פיצוי חשמלי, אלא שלא כמו בקבוצת הנציצים בעלת המבנה הדומה שבה הפיצוי הוא בא בצורת קטיון אשלגן המחבר בין הלוחיות, בקבוצת הכלוריט הקשר נעשה באמצעות Mg²⁺, Fe³⁺)(OH)₆). ליחידה Mg²⁺, Fe³⁺)(OH)₆) זו נוהגים להתייחס כאל השכבה דמוית הברוציט בשל דימיונה למינרל ברוציט (Mg(OH)₂) משום כך, מבנה הכלוריט הוא "t-o-t-ברוציט-t-o-t-ברוציט.

גבישי הכלוריט הם גמישים אבל לא אלסטיים.

סיווג ישן חילק את קבוצת הכלוריט לשתי תת־קבוצות: האורתוכלוריטים והלפטוכלוריטים. כיום כמעט שלא נעשה שימוש במונחים אלו והקידומת "אורתו" מטעה במידת מה שכן המבנה הגבישי של קבוצת הכלוריט הוא מונוקליני ולא אורתורומבי.

כמו־כן יש המסווגים את קבוצת הכלוריט כחלק מקבוצת מינרלי החרסית אבל משום שגודל הגביש של המינרלים בקבוצה ותכונותיהם אינם תואמים את המאפיינים המגדירים מינרלי חרסית נוהגים בדרך כלל לסווג את קבוצת הכלוריט כקבוצה נפרדת בקבוצת הפילוסיליקטים.

[עריכה] תפוצה ושימושים

הכלוריט נפוץ בסלעי יסוד כתוצר של פרוק של מינרלים מאפיים מלנוקרטיים (בעלי גוון כהה) כמו פירוקסן, אמפיבול וביוטיט. הכלוריט הוא מינרל נפוץ במרבצים של בצרים הידרותרמליים ומופיע יחד עם אפידוט סריציט, אדולריה ומינרלים סולפידיים. בסביבה זו עשוי הכלוריט להיות תוצר של התמרה של מינרלי ברזל-מגנזיום קיימים, או שהוא תוצר של מטאסומטיזם (התמרה בהשפעה הידרותרמלית) באמצעות הוספת ברזל, מגנזיום או רכיבים נוספים לתוך מסת הסלע.

כלוריט הוא גם מינרל נפוץ בסלעים מותמרים, בעיקר בצפחות. קיומו מרמז בדרך כלל על תהליך התמרה של ירידת טמפרטורה ולחץ, והוא סמן לסלע מותמר מסוג שיסט ירוק (בזלת שבתהליך ההתמרה הפך הפירוקסן שבה לכלוריט). בתוך סלעים אולטרה מאפיים, נוצר בהתמרה כלוריט מסוג קלינוכלור יחד עם טלק. ניסויים הראו שכלוריט יכול להיות יציב בפרידוטיט שבמעטפת כדור הארץ מעל לשכבת הליתוספרה של האוקיינוסים שחדרה לעומק באזורי הפחתה, וכלוריט אף יכול להימצא בחלק המעטפת שממנו נוצר המגמה הבונה את קשת האיים. בישראל ניתן למצוא כלוריט בסלעים מותמרים כדוגמת הצפחות שבנחל רודד, כמינרל משני בסלעים מגמתיים באזור אילת. ובאואוליתים של בצר הברזל מתקופת הקרטיקון ברכס מנרה.

אין לכלוריט ערך כלכלי, להפך, לעתים קרובות מוצאים כלוריט ככלאיים או כציפוי על מינרלים כדוגמת קוורץ, טופז או קלציט. מספיקה כמות מעטה של כלוריט על מנת לצבוע את הגבישים של המינרלים בצבע ירוק עז, תופעה שעלולה להוריד מערכם של המינרלים.

[עריכה] המינרלים בקבוצת הכלוריט

אמזיט	Mg2Al(AlSiO5)(OH)4
באיליכלור	Zn,Fe+2,Al,Mg)6(Al,Si)4O10(O,OH)8 )
שמוזיט	Fe,Mg)5Al(Si3Al)O10(OH)8)
קלינוכלור	Mg,Fe2+)5Al(Si3Al)O10(OH)8)
קוקאיט	LiAl4(Si3Al)O10(OH)8
דונבאסיט	Al2[Al2.33][Si3AlO10](OH)8
גוניריט	Mn,Mg)5(Fe+3)2Si3O10(OH)8)
נימיט	Ni,Mg,Al)6(Si,Al)4O10(OH)8)
אודיניט	Fe,Mg,Al,Fe,Ti,Mn)2.4(Al,Si)2O5OH4)
אורתושמוזיט	Fe+2,Mg,Fe+3)5Al(Si3Al)O10(O,OH)8)
פניניט	Mn5Al)(Si3Al)O10(OH)8)
ריפידוליט	Mg,Fe,Al)6(Al,Si)4O10(OH)8)
סודואיט	Mg2(Al,Fe)3Si3AlO10(OH)8
תורינגיט	Fe2+, Fe3+, Mg)6[(OH)8 (Al, Si)4O10]

קלינוכלור, פניניט ושמוזיט הם הסוגים הנפוצים ביותר. תוארו גם תת־סוגים נוספים.

מקור השם "כלוריט" מהמילה היוונית "כלורוס" שפירושה "ירוק", הצבע הנפוץ של המינרל.

[עריכה] מקורות

ערך זה הוא תרגום של הערך Chlorite group מוויקיפדיה באנגלית שהסתמך על המקורות הבאים:

המידע על תפוצת המינרל בישראל נלקח מהספר "לוחות הגדרה למינרלים יוצרי סלעים" מאת יעקב ק. בן־תור.

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כלוריט