קונצ'רטו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הקונצ'רטו (רבים: קונצ'רטי), הינו ז'אנר מוזיקלי שתחילתו בתקופת הבארוק. הקונצ'רטו הוא יצירה לכלי סולו או מספר כלי סולו ולתזמורת. פירוש המילה "קונצ'רטו" הוא "תחרות", ואכן ביצירה מסוג קונצ'רטו יש מעין "תחרות" ודו-שיח בין הסולן לבין הטוטי (תזמורת). הקונצ'רטו הוא לרוב ז'אנר וירטואוזי אשר בא להעמיד את הסולן במרכז ולתת לו במה להפגנת יכולותיו הטכניות והמוזיקליות.
[עריכה] מקור הקונצ'רטו
המלה "קונצ'רטו" נגזרת מלטינית - "קונצנטוס". בתקופת הבארוק, המושג "קונצ'רטו" מתייחס לקבוצות קטנות של כלים, לעומת קבוצות גדולות. קבוצה קטנה של כלי סולו (הנקראת סולי, קונצ'רטינו, קונצ'רטנטה או קונצ'רטטו) משמיעה קולה כנגד קבוצה גדולה. הרבה מן הקונצ'רטי של באך והנדל כתובים לפי מתכונת זו. הנדל כתב 12 חיבורים מסוג "קונצ'רטו גרוסו", ובהם מיוצג ה"קונצ'רטינו" תמיד על ידי שני כינורות וצ'לו. גם ששת "הקונצ'רטים הברנדנבורגיים", אשר כתב באך לצירופים שונים של כלי נגינה, שייכים לסוג זה, אף כי לא נקראו במפורש בשם "קונצ'רטו גרוסו". בעוד המלחינים האיטלקים בבארוק ואף באך לרוב כתבו קונצ'רטו לכלי סולו ולתזמורת במבנה של שלושה פרקים (מהיר-איטי-מהיר), הנדל העדיף את המבנה בעל ארבעת הפרקים (איטי-מהיר-איטי-מהיר).
[עריכה] הקונצ'רטו מהתקופה הקלאסית ואילך
המבנה של 3 פרקים, אשר בא לקונצ'רטו בהשפעת ה"פתיחה" האיטלקית, מהווה קו טיפוסי לקונצ'רטו ה"מודרני". לעתים ניתן למצוא מספר שונה של פרקים(שניים, ארבעה, חמישה). שלושת הפרקים על פי מבנה ואופי:
- פרק ראשון- מהיר, לרוב במפעם "אלגרו". כתוב במבנה של "צורת סונטה" עם אקספוזיציה כפולה (אקספ' ראשונה בנגינת התזמורת בלבד ואקספ' שנייה עם כניסת הסולן).
- פרק שני- איטי, לרוב במפעם "אנדנטה" או "אדאג'ו", בעל אופי שירתי. כתוב על פי רוב במבנה התלת-חלקי של "צורת שיר", א-ב-א.
- פרק אחרון - עליז, מהיר, לרוב בצורת רונדו או וריאציות על הנושא הראשון.
בקונצ'רטו מקובלת, לרוב רק בפרק הראשון, קדנצה. הקדנצה היא קטע נגינה של הסולן בלבד ומטרתה לתת לסולן להפגין לראווה את יכולותיו הטכניות. הקדנצה לעתים כתובה מראש (על ידי מלחין היצירה, מלחין אחר, או אף על ידי הסולן עצמו) ולעתים מאולתרת. הקדנצה בנויה מהחומרים התמאטיים שמהם בנוי הפרק. לרוב, הקדנצה מופיעה בסיום החטיבה השנייה של הפרק, חטיבת הפיתוח.
[עריכה] קונצ'רטי מפורסמים לכלים שונים
- כינור - ברהמס אופוס 77 ברה מז'ור, מנדלסון אופוס 64 במי מינור, בטהובן אופוס 61 ברה מז'ור, פגניני - שני הקונצ'רטי הראשונים (רה מז'ור וסי מינור) מבין השישה שכתב, בְּרוּך אופוס 26 בסול מינור, לאלו - "הסימפוניה הספרדית" (נקראת סימפוניה אך למעשה מדובר בקונצ'רטו), ויואלדי - "ארבע העונות" - ארבעה קונצ'רטי על פי עונות השנה, חצ'טוריאן - קונצ'רטו ברה מינור, פרוקופייב - קונצ'רטו מס' 2 בסול מינור, צ'ייקובסקי - אופוס 35 ברה מז'ור, סיבליוס - קונצ'רטו ברה מינור, שוסטקוביץ' - אופוס 77 בלה מינור, ברג - הקונצ'רטו "לזכרו של מלאך", באך - שני הקונצ'רטי בלה מינור ובמי מז'ור, הנריק וייניאבסקי - קונצ'רטו מס' 2 ברה מינור, וייטאן - מס' 4 ברה מינור ומס' 5 בלה מינור, קבלבסקי - קונצ'רטו בדו מז'ור, וויליאם וולטון, בארטוק - קונצ'רטו מס' 2, קונצ'רטי מס' 3,4,5 (סול מז'ור, רה מז'ור, לה מז'ור בהתאמה) מאת מוצרט, קונצ'רטו בלה מינור מאת דבוז'אק, קונצ'רטו מס' 3 בסי מינור מאת סן-סאנס, קונצ'רטו בסי מינור מאת אלגר,ויוטי-קונצ'רטו לכינור ותזמורת מס' 22 בלה מינור.
- ויולה - קונצ'רטי מאת וולטון, שטאמיץ, הופמייסטר, י.כ.באך, בארטוק, "Der Schwanendreher" מאת הינדמית.
- צ'לו - קונצ'רטו בסי במול מז'ור מאת בוקריני, קונצ'רטי בדו מז'ור וברה מז'ור מאת היידן, קונצ'רטו בסי מינור אופוס 104 מאת דבוז'אק, קונצ'רטו בלה מינור מאת שומאן, קונצ'רטו ברה מינור מאת לאלו, קונצ'רטו מס' 1 בלה מינור מאת סן-סאנס, קונצ'רטו במי במול מז'ור מאת שוסטקוביץ', קונצ'רטו מאת פופר, קונצ'רטו במי מינור מאת אלגר.
- קונטרבאס - קונצ'רטו מאת בּוֹטֶּזִינִי.
- חליל - קונצ'רטו מאת מוצרט.
- חלילית - קונצ'רטו לחלילית סופרנינו (או פיקולו) בדו מז'ור מאת ויואלדי.
- אבוב - קונצ'רטו ברה מינור מאת אלסנדרו מרצ'לו, קונצ'רטו מאת מוצרט, קונצ'רטי מאת קוואנץ.
- קלרנית - קונצ'רטי מאת מוצרט (לה מז'ור), פרנטישק קרומר (מי במול מז'ור) קארל מריה פון ובר (פה מינור ומי במול מז'ור), וקארל נילסן.
- בסון - קונצ'רטו בסי במול מז'ור מאת מוצרט.
- חצוצרה - קונצ'רטי מאת היידן ומאת הוּמל
- קרן יער - ארבעה קונצ'רטי מאת מוצרט.
- טרומבון - קונצ'רטו מאת ואגנזייל.
- פסנתר - 27 קונצ'רטי מאת מוצרט, שני הקונצ'רטי (ברה מינור ובסי במול מז'ור) מאת ברהמס, קונצ'רטי מאת ג'ון פילד, קונצ'רטו אופוס 16 בלה מינור מאת גריג, הקונצ'רטו בלה מינור אופוס 54 מאת שומאן, שני הקונצ'רטי מאת ליסט, שני הקונצ'רטי מאת שופן (במי מינור ובפה מינור), שני הקונצ'רטי מאת מנדלסון, קונצ'רטו מס' 1 מאת צ'ייקובסקי, קונצ'רטו מס' 2 מאת סן-סאנס, קונצ'רטו מס' 3 מאת בארטוק, קונצ'רטו מס' 3 מאת פרוקופייב, שני הקונצ'רטי מאת שוסטקוביץ', ארבעת הקונצ'רטי מאת רחמנינוב, "הקונצ'רטו הוורשאי" מאת אדינסל, חמשת הקונצ'רטי מאת בטהובן, שני הקונצ'רטי מאת ראוול (האחד ברה מז'ור ליד שמאל בלבד, האחר בסול מז'ור).
- צ'מבלו - קונצ'רטי ברה מינור ובסול מינור מאת באך, קונצ'רטו בלה מינור מאת קרל פיליפ עמנואל באך, קונצ'רטו שָאמְפֶּטְר מאת פולנק.
- גיטרה - "קונסיירטו דה אראנחואס" מאת חואקין רודריגו.
- מנדולינה - קונצ'רטי שונים מאת ויואלדי.
- נבל - קונצ'רטו מאת בואלדייה (Boildieu), קונצ'רטו מאת הנדל, קונצ'רטו מאת גלייר.
- הרכבים שונים - קונצ'רטי לשני כינורות ולתזמורת מאת באך וויואלדי, קונצ'רטו לכינור, צ'לו פסנתר ותזמורת מאת בטהובן, קונצ'רטו לחליל, נבל ולתזמורת מאת מוצרט, קונצ'רטו לכינור, צ'לו ותזמורת מאת ברהמס, קונצ'רטו לקלרנית, ויולה ותזמורת מאת מקס ברוך, קונצ'רטו לשני פסנתרים ותזמורת מאת מוצרט, קונצ'רטו לפסנתר פטישים, צ'מבלו ותזמורת מאת קרל פיליפ עמנואל באך.
- סימפוניה קונצרטנטית (באיטלקית: סינפוניה קונצ'רטנטה) - בשם זה כינו לעתים במאה השמונה-עשרה קונצ'רטי לשני סולנים ויותר. הדוגמאות המוכרות ביותר הן הסימפוניה הקונצרטנטית של היידן, לאבוב, בסון, כינור וצ'לו, והסימפוניה הקונצרטנטית של מוצרט, לכינור, ויולה ותזמורת.
- קול - גלייר - קונצ'רטו לסופראן קולורטורה.
- תזמורת - כמה יצירות קיימות בשם קונצ'רטו לתזמורת, שהוא לכאורה אוקסימורון; המפורסם ביותר הוא ללא ספק הקונצ'רטו לתזמורת מאת בארטוק. המלחין הסביר כי הוא בחר לקרוא ליצירה בשם זה בשל הכתיבה ה'סולנית' והווירטואוזית לכלי התזמורת.
