לודוויג ארהארד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לודוויג ארהארד (4 בפברואר 1897 - 5 במאי 1977) היה פוליטיקאי גרמני שכיהן כקאנצלר מערב גרמניה.
[עריכה] חיים מוקדמים
ארהארד נולד בפירת שבגרמניה. אחרי סיום בית הספר הוא עבד כמוכר בחנות הבגדים של אביו.
ארהארד התגייס לחיל התותחנים של הצבא הגרמני בשנת 1916 ונלחם במלחמת העולם הראשונה, הוא נפצע באופן חמור בקרב איפר בשנת 1918. כתוצאה מפציעתו הוא לא היה מסוגל עוד לעבוד בחנותו של אביו ולכן הוא התחיל ללמוד כלכלה בנירנברג ובפרנקפורט, הוא קיבל תואר דוקטורט בשנת 1925 מידיו של פרנץ אופנהיימר.
במהלך שהותו בפרנקפורט הוא נשא לאישה את לואיז שאוסטר ובשנת 1925 חזר לפירת ועבד כמנהל בחנות המשפחתית. אחרי שלוש שנים הוא התחיל לעבוד כעוזר במכון למחקר כלכלי של תעשיית הלבוש הגרמנית (גרמנית: Institut für Wirtschaftsbeobachtung der deutschen). יותר מאוחר הוא קודם לתפקיד של סגן מנהל במכון.
כתוצאה מפציעותיו במלחמה ארהארד היה פטור משירות צבאי במהלך מלחמת העולם השנייה. במהלך המלחמה הוא עבד על הרעיונות לתקופת השלום שאחרי המלחמה, דבר שהנאצים לא ראו בעין יפה. הוא איבד את עבודתו בשנת 1942 אבל המשיך לעסוק בנושא באופן פרטי. בשנת 1944 הוא כתב מחקר בשם "כלכלת מלחמה וחוב" (גרמנית: Kriegsfinanzierung und Schuldenkonsolidierung) שנבנה על ההנחה שגרמניה תפסיד במלחמה, הוא שלח את מחקרו אל קרל פרידריך גרדלר, אחד מן האישים הבולטים בהתנגדות הגרמנית לנאצים.
[עריכה] אחרי המלחמה
ארהארד הועסק כיועץ כלכלי על ידי רשויות הכיבוש האמריקאית בבוואריה שגם מינו אותו לשר הכלכלי בממשלתו של וילהלם הוגנר. אחרי איחוד אזורי הכיבוש של בעלות הברית המערביות ארהארד הפך ליו"ר של וועדת המומחים שהכינה את הרפורמה במטבע בשנת 1947.
בשנת 1948 ארהארד נבחר למנהל הכלכלה של אזור הכיבוש המערבי, אחרי הכנסת המרק הגרמני לשימוש ארהארד ביטל את השליטה על המחירים והיצור שקבעה ממשלת הכיבוש.
בשנת 1949 הוא התמודד מטעם מחוז הבחירה של באדן-וירטמברג על מושב בבונדסטאג. הוא נבחר ובשנת 1950 הצטרף למפלגת האיחוד הנוצרי-דמוקרטי, הוא מונה לשר הכלכלה בממשלתו הראשונה של קונרד אדנאואר. רעיונותיו בדבר מדינת רווחה הפכו לחלק ממצע מפלגתו.
ארהארד נבחר לקאנצלר עם התפטרותו של אדנאואר בשנת 1963, בשנת 1966 הוא נבחר לכהונה נוספת.
ממשלתו נפלה ב-26 באוקטובר, 1966 כתוצאה מהגשת התפטרותם של שרי המפלגה החופשית-דמוקרטית במחאה על הצעת התקציב של הממשלה, ארהארד התפטר בראשון בדצבמבר, קורט גאורג קיסינגר ירש אותו כקאנצלר גרמניה.
ארהארד המשיך את פעילותו הפוליטית ונשאר חבר הבונדסטאג עד יום מותו בשנת 1977.
הקודם: קונרד אדנאואר |
קאנצלר גרמניה 1963-1966 |
הבא: קורט גאורג קיסינגר |
האימפריה הגרמנית: הנסיך אוטו פון ביסמרק | הרוזן לאו פון קפריבי | הנסיך כלודוויג צו הוהנלוהה-שילינגספירסט | הנסיך ברנרד פון בילוב | תיאובלד פון בתמן-הולווג | גיאורג מיכאליס | הרוזן גיאורג פון הרטלינג | הנסיך מקסימיליאן מבאדן | פרידריך אברט
רפובליקת ווימאר: פיליפ שיידמן | גוסטב באואר | הרמן מילר | קונסטנטין פרנבאך | יוזף וירת | וילהלם קונו | גוסטב שטרזמן | וילהלם מרקס | האנס לותר | וילהלם מרקס | הרמן מילר | היינריך ברינינג | פרנץ פון פאפן | קורט פון שלייכר גרמניה הנאצית: אדולף היטלר | יוזף גבלס | לוץ שוורין פון קרוסיגק הרפובליקה הפדרלית של גרמניה: קונרד אדנאואר | לודוויג ארהארד | קורט גאורג קיסינגר | וילי ברנדט | הלמוט שמידט | הלמוט קוהל | גרהרד שרדר | אנגלה מרקל |
![]() |