לוקה מארנציו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לוקה מארנציו Luca Marenzio‏ (18 באוקטובר 1553? - 22 באוגוסט 1599), מלחין איטלקי מתקופת הרנסאנס המאוחר. הוא היה אחד ממלחיני המדריגלים הנודעים ביותר ואלה שכתב הם אולי הדוגמאות המעולות ביותר לצורה זו בשלב התפתחותה האחרון, לפני התמורה שחולל בה קלאודיו מונטוורדי בראשית תקופת הבארוק.

[עריכה] חייו

מארנציו נולד בקוקאליו, סמוך לברשה, ומת ברומא. התאריך שהוצע להולדתו מסתמך על הצהרה שמסר אביו על גילו בשנים, והאפשרות, שנקרא על שם הקדוש, שיום חגו חל ב-18 באוקטובר.

אחרי הכשרה מוקדמת בברשה ואולי כמה שנים במנטואה, עבר לרומא, שם העסיק אותו קרדינל כריסטופורו מאדרוצו עד שנת 1578, כנראה כזמר; אחרי מות הקרדינל שירת בחצר הקרדינל לואיג'י ד'אסטה, ובשנים אלה החל לבסס לו שם כמלחין. עד שנת 1581 כבר הייתה המוזיקה שלו נודעת ברבים ופופולרית מאוד, כפי שאפשר ללמוד מן התדירות הגבוהה שבה הודפסו מחדש ספרי המדריגלים שלו ומהופעתם, שנעשתה שכיחה יותר ויותר, של המדריגלים שחיבר באנתולוגיות. בשנת 1587 עבר לפלורנץ, שם התקבל לעבוד בשירות פרדיננדו הראשון דה מדיצ'י למשך שנתיים. בשינת 1589 חזר לרומא, שם עשה את רוב שנותיו האחרונות, פרט לנסיעה לפולין בין 1596 ל-1597, תקופה שבה עבד בחצר זיגיסמונד השלישי בוורשה. לפי כמה מקורות, הביקור בפולין עשה שמות בבריאותו, והוא מת בשנת 1599, זמן קצר אחרי שובו מפולין.

[עריכה] מוזיקה

אף כי מארנציו כתב כמות מסוימת של מוזיקת קודש שצורת מוטטים ומדריגלי ספיריטואלי (מדריגלים המבוססים על טקסטים דתיים), רוב יצירתו, ואותו חלק ממנה ששרד כל השנים, הוא מכלול המדריגלים העצום שלו. במהלך שני העשורים של קריירת ההלחנה שלו חלו בהם שינויים בסגנון, טכניקה וצליל.

מארנציו חיבר לפחות חמישה-עשר קבצים של מוזיקה, בעיקר מדריגלים אבל גם קנצונטות ווילאנלות (צורות א-קאפלה חילוניות, הנושאות דמיון רב למדריגלים, אבל בדרך כלל קלות מהם באופיין, במידת מה). קרוב ל-500 חיבורים מוזיקליים שרדו מיצירתו. מבחינה סגנונית, ניכרת במהלך חייו נטייה ברורה להתגברות הכובד והחומרה בצלילו, אבל בכל התקופות היה מוכשר לעבור מהלך נפש אחד לאחר במסגרת יצירה יחידה, לעתים תוך פסקה יחידה; נדיר למצוא חוסר אחדות במוזיקה, משום שהוא עוקב בנאמנות אחר הטקסטים של השירים המבוצעים. במהלך העשור האחרון לחייו, לא רק כתב מוזיקה רצינית יותר, אפילו קודרת באופיה, אלא גם ערך ניסויים בכרומטיות נועזת, שרק קרלו ג'זואלדו התנסה בשכמותה ואף מעבר לכך. במדריגל אחד (O voi che sospirate a miglior note) הוא מתקדם במודולציות במעגל שלם של קווינטות במסגרת פסוק יחיד, תוך שימוש באנהרמוניה בתוך אקורדים יחידים (לדוגמה, דו דיאז ורה במול בו זמנית), בלתי ניתן לשירה אם אין מקפידים על איזון שווה במידה זו או אחרת של קירוב.

אופייני עוד יותר לסגנונו, ומאפיין מגדיר של המדריגל כסוגה, הוא השימוש שלו בציורי-מילים: הטכניקה של שיקוף מילה מסוימת, פסוק, רמז או מהתלה בחומר המושר. דוגמה מתבקשת לכך תהיה מוזיקה לפסוק "שוקעים בים", שתורכב מסדרת צלילים יורדים, או ליווי המילה "ייסורים" באקורד דיסוננטי, מלווה בפתרון בלתי מספק.

[עריכה] השפעה

למארנציו הייתה השפעה כבירה על מלחינים באיטליה ובשאר אירופה. כדוגמה לכך, כאשר ניקולאס יונג פרסם את "מוזיקה טראנסאלפינה" שלו באנגליה בשנת 1588, הקובץ הראשון של מדריגלים איטלקיים שיצא לאור בארץ זו, היה המספר השני בגודלו של מדריגלים בקובץ מפרי עטו של מארנציו (אחרי אלפונסו פראבוסקו האב); בקובץ השני של מדריגלים איטלקיים שיצא באנגליה, היו למארנציו יותר מדריגלים מלכל אחד אחר.