לטבית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לטבית (latviešu valoda) | |
---|---|
מדינות שבהן השפה מדוברת: | לטביה, ארצות הברית, גרמניה, רוסיה |
אזורים שבהם השפה מדוברת: | צפון אירופה (המדינות הבלטיות) |
סך כל הדוברים: | 2,000,000 |
מספר הדוברים שזו שפת אמם: | 1,400,400 |
דירוג: | לא בין המאה המדוברות ביותר |
סיווג משפחתי: | הודו אירופאית בלטו-סלאבית |
חומר נוסף: | ספר לימוד |
מעמד רשמי | |
השפה הרשמית במדינות: | לטביה, האיחוד האירופי |
גוף מפקח: | אינה מפוקחת על ידי אף גוף |
ראו גם: שפה - רשימת שפות |
לטבית הינה השפה הרשמית של לטביה. היא שייכת למשפחת השפות הבלטיות.
מאפיינים בולטים שלה:
- היעלמות התנועה בסיומת הנומינטיב: בליטאית -as בלטבית -s.
- טעם קבוע על ההברה הראשונה בעוד שבליטאית הטעם משתנה ממילה למילה.
- ניכרת השפעה חזקה יותר של השפה הגרמנית ושל השפות הפיניות (אסטונית, פינית) בתחביר ובאוצר המילים.
- מיעוט יחסי של צורות הפועל והבינוני (הפארטיקיפיום).
למרות דמיונן הרב, מוסכם כי לטבית היא שפה נפרדת ואינה ניב של ליטאית. ניבים ליטאיים של צפון ליטא נחשבים כמתקרבים ללטבית.
[עריכה] הקשרים פוליטיים
מאז התפרקות ברית המועצות והכרזת עצמאות לטביה, תושבים רוסים, המהווים מעל עשירית מאוכלוסיית המדינה הוגדרו בלטביה כ"לא-אזרחים" ו"מתנחלים של הכיבוש הסובייטי" וחוייבו לעבור מבחן בשפה לטבית כתנאי לקבלת אזרחות.
[עריכה] קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה | |
---|---|
![]() |
|