ליסיסטרטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

ליסיסטרטה הוא מחזה שכתב המחזאי האתונאי אריסטופאנס בשנת 411 לפנה"ס.

[עריכה] עלילת המחזה

פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך.

ליסיסטרטה היא אשה אתונאית שמזמינה נשים מאתונה ומערי האויב למפגש סודי עם שחר ליד שער האקרופוליס, כשהן מגיעות היא מציעה להן להסכים להימנע מיחסי מין עם בעליהן או אהוביהן, אלא אם אלה יסכימו לשים קץ למלחמה. הנשים מהססות לצעד זה, אבל בעזרת הספרטנית (למפיתו), מצליחה ליסיסטרטה להשיג את הסכמתן. בטקס, שבו זובחות הנשים כדי יין, הן נשבעות לשבות ממין עד שיעשה שלום. הנשים הזרות חוזרות לעריהן כדי לארגן את הנשים האחרות לאותה מטרה.

באותו הזמן גדוד של נשים זקנות כובש את האקרופוליס, שבו נשמר אוצר המדינה. אחר כך קבוצת זקנים עולה לאקרופוליס עם גזעי עץ וקדרות פחמים עוממים, כדי לשרוף את השער ולגרש את הנשים בעזרת העשן, אבל לפני שהם משיגים את מטרתן הנשים הזקנות שנושאות כדי מים. ולאחר ויכוחים ואיומים שופכות הנשים את המים על הזקנים ומכבות את האש.

באותו הרגע מגיע מזכיר מדינה זקן (פרובולוס) והוא מתרגז על זה שנמנע ממנו להיכנס לאקרופוליס ולקחת כסף כדי לקנות עץ למשוטים. הוא מביע את סלידתו מהתנהגות הנשים, ובעימות עם ליסיסטרטה הוא מצווה על השוטרים לאסור אותה ועוד כמה זקנות שיצאו להגנתה, אבל השוטרים נוצחו ונמלטו.

מכאן ואילך נערך עימות מילולי, ליסיסטרטה טוענת שהגברים נכשלו בניהול ענייני העיר ובמיוחד במדיניות המלחמה רצופת הכשלונות, וכעת צריך להעביר את השלטון לידי הנשים שתנהלנה את ענייני העיר באותה חוכמה שבה הן מנהלות את משק הבית. בתגובה מנסה המזכיר לבטל את תפקיד הנשים ומנסה להציגן כטפילות שיושבות בבית ואינן תורמות לבטחון העיר. ליסיסטרטה עונה להערתו ואומרת שהנשים תרמו לביטחון העיר כפליים מהגברים בכך שהן ילדו בנים שנשלחו למלחמה. לאחר ויכוחים רבים פקעה סבלנותן של הנשים והן מלבישות את המזכיר בבגדי אשה ומציידות אותו בסל צמר ובכישור והעימות מסתיים בניצחון לליסיסטרטה.

אבל עד מהרה תוצאות ההתנזרות מתחילות להניב פרי בכך שהנשים הצעירות מנסות לחמוק כדי למצוא את בעליהן, ואחת אחרי השנייה הן מנסות להתגנב בתירוצים שונים ומשונים. ליסיסטרטה מודאגת מהמצב אבל לא מוותרת. היא ממציאה נבואה, שאוסרת על הנשים את ההזדווגות, ואומרת אותה לנשים, ומתוך סמכותה של הנבואה הן מוותרות ושבות בצייתנות אל האקרופוליס.

נדמה שהגברים מתכוונים להיכנע לדרישת הנשים, מופיע (קינסיאס) בעלה של האתונאית (מירינה) יחד עם עבד שנושא את תינוקם, (קינסיאס) מופיע עם זקפה קשה ובתחבולות ובשקרים מבקש להיפגש עם אשתו ולספק את יצרו. (מירינה) מתיעצת עם (ליסיסטרטה) וזאת אומרת לה שתרד אליו ותגרה אותו אך שלא תתן לו את מבוקשו. ואכן, (מירינה) יורדת אל בעלה, מכינה אותו למשגל, אבל דוחה את המעשה בתירוצים שונים, עד שסבלנותו פוקעת. ברגע שהוא חושב שהנה היא באה לשכב לצדו, היא מתחמקת בחזרה לאקרופוליס, הבעל המתוסכל פוצח בשיר שנפתח במלים "אוי, את מי אזיין?".

גם מספרטה מגיע כרוז, גם הוא עם זיקפה קשה (נראה כמו זין מהלך) ומזה אנו לומדים ששביתת הנשים הצליחה גם בספרטה, כי הגברים מוכנים לשלוח משלחת לשם שיחות שלום.

הספרטנים המתוסכלים מוכנים לחתום על הסכם שלום עם אתונה כדי שהנשים יחזרו לשכב איתם, הם מנסים לזרז את ההסכם כדי להגיע לפורקן. (ליסיסטרטה) מוזמנת לשמש כבורר.

היא מזמינה את "ההתפייסות" שאותה מגלמה אישה צעירה יפה ועירומה, והיא מובילה את שתי המשלחות למקומן, ליסיסטרטה נוזפת בשני הצדדים על זה שהם בגדו במורשת הלאומית והדתית המשותפת והתכחשותם לעזרה שספרטה גמלה בעבר לאתונה, ואתונה לספרטה. בזמן הדיבור עיני השגרירים היו נעוצות בגופה של "ההתפייסות", ששמשה להם כמפה, וכל צד מבקש את את החלקים החשובים בעיניו (הספרטנים את ישבנה, והאתונאים את שדיה) (הם מציירים על גופה את שטחי המריבה) המו"מ נגמר ללא קושי, ומושג השלום.

בסוף כולם חוגגים בשירים וריקודים את הסכם השלום וסוף המלחמה.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• Lysistrata המחזה בשלמותו (אנגלית)