מבצע מרבד הקסמים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| עליות לארץ ישראל והתיישבות בה |
|
מבצע מרבד הקסמים הינו כינוי למבצע העלאתם של יהודי תימן לארץ ישראל כחלק מעליות חיסול גלויות בשנים 1949 ו-1950.
המבצע כונה גם מבצע ביאת המשיח וכן מבצע על כנפי נשרים (מתוך הפסוק בספר שמות: "ואשא אתכם על כנפי נשרים, ואביא אתכם אלי").
עם הקמת המדינה התגוררו בתימן מעל ל־50,000 יהודים ומצבם לאחר מלחמת העצמאות הורע כשם שמצב היהודים הורע בכל מדינה ערבית אחרת לאחר קום המדינה.
בתחילת 1949 נרצח האימאם יחיא ובנו, ששלט תחתיו, התיר ליהודים לעזוב את המדינה לארץ ישראל.
לתימן נשלחו בשנה זו אנשים של הסוכנות היהודית על מנת לפקח על המבצע וכן לנסות ולמשוך מספר רב ככל האפשר של יהודים לעלייה לארץ ישראל. יהודים רבים התרכזו במחנה "גאולה" שהיה בעדן אשר קודם יישב רק כ־5000 יהודים שניסו בשנת 1948 לעלות לארץ ישראל אך נעצרו על ידי הבריטים. במחנה ישבו בסוף שנת 1949 מעל 10,000 איש אשר סבלו מתנאים קשים ומפגיעות מצד התושבים המוסלמים במדינה.
כאשר הבינו ראשי המדינה כי יש להוציא את יהודי תימן מן המדינה מהר ככל האפשר עלתה תדירות הטיסות מעדן לישראל.
בסופו של דבר עלו מתימן עצמה 47,000 יהודים. בנוסף עלו לארץ גם 1500 יהודים מעדן וכן מעל 500 יהודים מאריתראה וג'יבוטי. במדינה נותרו לאחר המבצע מספר אלפים של יהודים שרובם הועלו גם הם לישראל במבצע המשך שנמשך עד שנת 1954.
לאחר שני המבצעים נותרו בתימן כ־300 יהודים המהווים את השריד של קהילת תימן המפוארת.
