העלייה החמישית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| עליות לארץ ישראל והתיישבות בה |
|
העלייה החמישית הוא כינוי לגל ההגירה היהודי החמישי לארץ ישראל. העולים הגיעו מאירופה ומאסיה, בין השנים 1929 ל-1939.
ראשיתה של העלייה לאחר הפרעות ב-1929 ובעקבות ההתאוששות מהמשבר הכלכלי שפקד את הארץ ב1927 בימי העלייה הרביעית, סיום העלייה עם תחילת מלחמת העולם השנייה.
העלייה שהחלה כעלייה חלוצית בממדים צנועים, קיבלה אופי של עלייה המונית בשנים 1933 - 1935 בעקבות הרדיפה הגזענית בגרמניה. המאורעות ב1936 החלישו את זרם העלייה אך בשנים 1938-1939 הוסיפו לעלות רבבות עולים, חלקם באורח בלתי חוקי.
תוכן עניינים |
[עריכה] גורמי העלייה החמישית
- עליית היטלר ומפלגתו לשלטון, גרמה לזעזוע גדול בחיי היהודים בגרמניה ובשכנותיה במזרח אירופה, שלא הורשו לחזור ולהיות מובילי הכלכלה. היהודים בגרמניה הנאצית סבלו גל של אנטישמיות גלויה ותוקפנית, ורבים החליטו לעלות לארץ ישראל. באוגוסט 1933 נחתם הסכם ההעברה בין הסוכנות היהודית לשלטון הנאצי שתוכנו: המרת רכושם של היהודים הנאלצים לעזוב את גרמניה (לפי החוק הגרמני באותה תקופה אם יהודי היה עוזב את גרמניה רכושו היה מוחרם על ידי השלטונות), בסחורות גרמניות שתיוצאנה לארץ ישראל וארצות שכנות. ההסכם ששירת את שני הצדדים נתן יד להמשך העלייה.
- החלפת הנציב הבריטי - הנציב הבריטי החדש, ארתור ווקופ, היה פרו-ציוני ונתן היתרי עליה רבים, עודד את הכלכלה היהודית ואת היישוב הציוני באופן כללי.
- הפריחה הכלכלית בארץ - הסכם ההעברה עם גרמניה, וסכומי הכסף הגדולים שהביא, היווה מנוף ונקודת מוצא לשיקום המשק הישראלי לאחר המשבר הכלכלי שפקד את הארץ בסוף שנות ה-20.
- סגירת שערי ארצות הברית - בשנת 1924 ארצות הברית החליטה לצמצם את ההגירה אלייה ועוד בתקופת העלייה החמישית שעריה נותרים סגורים לרוב המהגרים למרות שהיא יודעת את מצבם הקשה של היהודים באירופה.
- האנטישמיות בעולם גוברת- עוד ועוד משטרים במדינות רבות (בעיקר מדינות אירופיות והמדינות שתחת שליטתם) מאמצים לעצמם מדיניות אנטישמיות שתומכת בפוגרומים שמעודדת פרעות, רדיפות והגבלות כלכליות וחברתיות ביהודים.
[עריכה] אופיה החברתי
בעיקרה, עליית המעמד הבינוני: בעלי מקצועות חופשיים, סוחרים ותעשיינים. שיעור החלוצים היה קטן מבעליות קודמות, ושיעור בעלי ההון והידע המקצועי גדול יותר. פניית העולים לעיר הייתה לגטימית ומקומות בעלי אופי כפרי נהיו לבעלי אופי עירוני. חלק מהעולים הקימו את "ישובי המעמד הבינוני" כגון: נהריה.
[עריכה] העלייה מגרמניה
על אף שהעולים מגרמניה היוו כ 21% מכלל העולים, תרומתם הייתה רבה והם היו אלה שקבעו את אופייה. העולים הגרמנים שינו את הדפוסים המקובלים בתחומים רבים, ויצרו טיפוס חדש של מעמד בורגני-עירוני בארץ ישראל. העולים הגיעו כשברשותם הון פרטי, אותו השקיעו בפיתוח כלכלת הארץ. אופיים החברתי- תרבותי השתרש בארץ, ומספר העוסקים במקצועות חופשיים ובעלי ההשכלה בקרבם היה רב. העולים גילו חריצות ונכונות לעסוק בכל עבודה שתנתן להן. הם שינו את פני הבנייה העירונית, פתחו בתי קפה וחנויות מעוצבות. הם יזמו הקמת מפעלי תרבות (כמו התזמורת הפלהרמונית) שתרמו לפיתוח התרבות בארץ. בעלי ההשכלה שולבו באוניברסיטאות בארץ ובכך תרמו לפתוח ההשכלה.
[עריכה] עליית הנוער
בשנים 1934-1939, עלו ארצה כ-5,000 נערים ונערות (מגרמניה ואוסטריה) במסגרת מפעל הצלה וחינוך שאותו הגתה רחה פראייר ויישמה הנרייטה סולד. רוב בני הנוער נקלטו בקיבוצים ובמושבי עובדים, ולאחר תקופת הכשרה הצטרפו לקבוצות השומר הצעיר, הנוער העובד והלומד ובני עקיבא בהקמת יישובים חדשים.
[עריכה] העלייה והישגיה
בשל היקפה הגדול של העלייה, תרומתה לגידול היישוב והתעצמותו הכלכלית והארגונית הייתה רבה. 280,000 העולים העלו את מספר אנשי היישוב ל-475,000 כ-31.2% מהאוכלוסייה הכללית בארץ.
זרימת העולים הייתה לכיוון הערים הגדולות, ההתפתחות העירונית תרמה להתפתחות ענפי התעשייה והמסחר.
העלייה החמישית גם הביאה להישגים בתחום האמנות, התרבות, הפנאי והחינוך. בתל אביב נפתחו מסעדות ובתי קפה רבים, דבר שלא היה נהוג עד אז. הגרמנים גם החיו מחדש את תיאטרון הבימה והקימו את התזמורת הפילהרמונית. כמו כן, רמת הלימודים בטכניון בחיפה עלתה שכן הגיעו בעלי מקצועות חופשיים רבים, ובהם פרופסורים. נוסף לכך הורחבה האוניברסיטה העברית בירושלים, ורמת הרפואה עלתה.
[עריכה] התפתחות הכלכלה
- בעלי הון שעלו מארצות מזרח אירופה וגרמניה, הביאו ידע רב בנוסף למימון הכרחי. על ידי פתיחת מפעלים חדשים וקידום ההשקעה בעיר, התעצם כוחה התעשייתי של ארץ ישראל. נפתחו מפעלי תעשייה רבים בתל אביב ובחיפה בעיקר. הכלכלה שגשגה עד כדי מצב שבו היהודים הפיקו יותר מ-50 אחוזים מהתוצרת בא"י למרות שהם היוו רק שליש מתושביה. שכבת בעלי ההון גדלה גם היא, והגיעה לכרבע מכלל האוכלוסייה היהודית.
- נפתח נמל תל אביב. בעקבות המרד הערבי הגדול שאירע באותן שנים (כתגובה לעלייה היהודית הגוברת ולהתעצמות הציונות בארץ), נסגר נמל יפו. הבריטים אישרו ליהודים לפתוח את נמל תל אביב, שהפך לנמל חשוב והועסקו בו פועלים יהודים רבים.
- הוקם צינור נפט מעיראק לחיפה, ונבנו בתי זיקוק.
[עריכה] התיישבות חקלאית
לעומת התפתחות עירונית גדולה, נראה כי נחלש כוחה של ההתיישבות החקלאית ורכישת הקרקעות לכך. אולם, התרחבות שטח המטעים, גילוי מקורות מים חדשים והרחבת השוק ששימש להפצת התוצרת החקלאית, תרמו להמשך התיישבות זו. בהתיישבות החקלאית נטלו חלק גם יהודי גרמניה, שמעולם לא עסקו קודם לכן בחקלאות. רצונם היה להכות שורשים בארץ החדשה ולשנות את אורח חייהם.
מפעלי התיישבות חשובים היו:
- התיישבות עמק חפר - יהושע חנקין רכש קרקעות בעמק חפר. היישובים בעמק חפר התבססו על גידול הדרים בעיקר, והיו בחלקם מושבים ובחלקם קיבוצים. היישובים יצרו רצף טריטוריאלי בשרון.
- התיישבות האלף - התיישבות האלף הייתה תוכנית לעבות 11 מושבות קיימות בחגורה נוספת של 1,000 משפחות פועלים סביבן, על מנת להגן עליהן. התוכנית לא צלחה, ועקב בעיות מימון התיישבו רק 430 משפחות.
- ישובי חומה ומגדל - בעקבות המרד הערבי והשמועות על כוונת הבריטים לחלק את הארץ לפי היישובים (מסקנות ועדת פיל) היה צורך להקים יישובים במקומות מרוחקים, או על מנת ליצור רצף טריטוריאלי, או על מנת לייהד אזורים - כל זה בכדי לקבוע עובדות בשטח ולגרום לכך שהבריטים יתקשו לחלק את הארץ ולגרום לכך שאזורים אלו ייכנסו לשטח המדינה היהודית שעתידה לקום. יישובי חומה ומגדל הוקמו בין-לילה בעזרת חומרים שהוכנו מראש, הם כללו חומה, מגדל שמירה, עמדות שמירה, מספר צריפים וגדר תיל. היישובים עסקו בחקלאות, והיו מעין בסיסים צבאיים המשמשים חקלאות. ישובי חומה ומגדל אוכלסו בעיקר על ידי בני נוער ועולים לא חוקיים.
[עריכה] השתלבות מפלגות הפועלים בהנהגת התנועה הציונית
הצטרפות המפלגה להנהגת התנועה הציונית ולהנהלת הסוכנות היהודית ולקיחת תפקידים מרכזיים בה. כך העלו את חשיבות העבודה וקישרוה להגשמת החזון הציוני.
[עריכה] ראשית ההעפלה
בניגוד לחוקיה השרירותיים של ממשלת המנדט, שנועדו למנוע עלייה לארץ, עלו עולים רבים בדרך בלתי-חוקית (=בלתי-ליגאלית). זאת התאפשרה בשיטות אחדות:
- כניסת תיירים לארץ והשארתם גם לאחר התקופה המותרת להם.
- נישואים פיקטיביים עם נתינים ארץ-ישראלים.
- כניסה בלתי חוקית - בדרכי הים והיבשה. שיא ההעפלה היה בשנים 1937-1938 למרות שהתחילה ב-1934 על ידי התנועה הרוויזיוניסטית והסתימה עם קום המדינה.
[עריכה] ראו גם
- אנשי העלייה החמישית שיש עליהם ערך בוויקיפדיה.
