שמות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ערך זה עוסק בספר שמות. לערך העוסק בפרשת שמות, ראו פרשת שמות.

ספר שמות הוא הספר השני בתורה. נקרא כך בגלל שהמילה השנייה בספר היא "שמות" - "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה, את יעקב, איש וביתו באו". הוא נקרא גם ספר הגאולה.

בתרגומים היווניים (תרגום השבעים) נקרא הספר אקסודוס: οδος = דרך, εξ = החוצה, על-שם האירוע הגדול המתואר בו - יציאת עם ישראל ממצרים. שם זה נשמר בתרגומים ללטינית ובשל כך נקבע כשמו בשפות הרבות אליהם תורגם מלטינית.

ספר שמות מספר על שעבודם של בני ישראל במצרים, יציאתם ממנה ונדודיהם במדבר. בתוך נדודי בני ישראל במדבר משולבים סיפורים ואירועים שונים, ששיאם הוא מעמד מתן תורה על הר סיני. עוד מסופר בו על מלחמת ישראל בעמלק והוא כולל גם מצוות שונות.

[עריכה] עם ישראל במצרים (פרקים א-טו)

בתחילת הספר מובא קישור אסוציאטיבי עם סוף ספר בראשית, על-ידי מניית בני ישראל היורדים למצרים. אח"כ מספר הכתוב על השינוי הדרסטי ביחס של המצרים לבני ישראל – משליטי הארץ הם הופכים לעבדים, שחייהם שווים כקליפת השום. מתוך עם העבדים צומח מנהיג ושמו משה, הגדל בבית פרעה, מלך מצרים.

משה יוצא ורואה את שעבוד אחיו, וכאשר הוא מבחין במצרי המכה איש עברי – הוא הורג אותו. הדבר נודע לפרעה ומשה בורח למדיין, מדינה סמוכה. במדיין הוא מסייע לבנות הכהן המקומי להתגבר על רועים בריונים וכתשורה הוא מקבל ממנו את אחת מבנותיו לאישה ועובד אצלו כרועה צאן. משה יוצא למדבר ושם רואה מחזה פלאי: שיח בוער באש, אך הוא לא נאכל (=מתכלה). כאן מתגלה אליו האל ומצווה עליו ללכת אל פרעה ולומר לו שישלח את בני ישראל ממצרים.

משה הולך לפרעה ביחד עם אחיו הגדול, אהרן, ומצווה עליו להוציא את עמו ממצרים. פרעה מסרב ומקשה את תנאי העבודה של בני ישראל. בשעה זו משה כבר בגיל 80, האל שולח אותו שוב והפעם בלוויית אזהרה חמורה – אם לא ישלח את בני ישראל, יבואו עליו מכות קשות.

פרעה מקשה את לבו ואז האל מנחית עליו ועל עמו מכות חזקות: היאור נהפך לדם ואין למצרים מים לשתות. הארץ מתמלאת בצפרדעים. הכינים פולשות לבתי המצרים. חיות טורפות באות על ארץ מצרים. מחלת הדבר מפילה את מקניהם. שחין ואבעבועות פורחים על עורם של המצרים. ברד כבד ובתוכו אש מתלקחת יורד עליהם והורס את יבולם. ארבה כבד תוקף את היבולים שנשארו. חושך גמור שנמשך 3 ימים פוקד את הארץ. ולבסוף – כל בכורי המצרים נהרגים במכה האחרונה. בכל המכות בני ישראל, שישבו בחבל הארץ גושן, הופלו לטובה ולא סבלו כלל.

פרעה משחרר את בני ישראל, אח"כ מתחרט ורודף אחריהם. הם מגיעים לים סוף ושם האל חוצה את הים, הם עוברים בתוכו ויוצאים ממנו ואילו המצרים הרודפים אחריהם טובעים בתוכו, בעוד האל סוגר את הים עליהם. במהלך ההכנות ליציאת מצרים, האל מעביר לבני ישראל, על ידי משה, את מצוות חג הפסח, שנקראת על שום שהאל פסח (=דילג) על בתי בני ישראל והרג רק את הבכורות בבתי המצרים. מצווה נוספת הקשורה למכה זו היא 'פדיון בכור': הבנים הבכורים באדם ובבהמה קדושים לאל - את האדם פודים, ואילו הבהמה קדושה וניתנת לכהנים. גם איסור אכילת חמץ בפסח נאמר באותו הקשר, וטעמו הוא החיפזון של בני ישראל ביציאתם ממצרים, שבגללו לא הספיקו להחמיץ את הבצק.
מייד כשעברו בני ישראל את הים, הם פצחו בשירה הידועה בשם 'שירת הים'.

[עריכה] הנדודים במדבר וקבלת התורה (פרקים טז-כ)

מייד עם כניסתם למדבר סיני, מתלוננים בני ישראל על חוסר במים. האל עושה להם נס ופותר את הבעיה. בנוסף, הוא מוריד להם אוכל פלאי בשם מן, שניתן להם בכל בוקר. כשמגיעים בני ישראל לרפידים, שוב העם צמא ומשה מצטווה להכות את הסלע ולהוציא מים.

בהמשך הנדודים, תוקף את עם ישראל שבט נוודים ששמו עמלק, אולם ישראל מביסים אותו. בני ישראל מגיעים להר סיני ושם מקבלים את התורה - מערכת המצוות - במעמד מיוחד בו האל עצמו אומר להם את עשרת הדיברות, תמצית של אוסף המצוות.

[עריכה] מערכת המצוות (פרקים כא-כד)

משה מוסר לבני ישראל את מערכת מצוות התורה שעליהם לקיים. במצוות אלו כלולים דיני עבדות, כיבוד הורים, דיני גניבה, נזיקין, שמירה על החלש, דיני משפט ושמיטה.

[עריכה] מצוות בניית המשכן (פרקים כה-לא)

משה מצטווה על ידי האל לבנות משכן, שבו האל ישכון. הוא מקבל ממנו את המידות המדויקות למשכן ולכליו: ארון, כפורת, כרובים, שולחן, כלי השולחן, מנורה, מזבח ולבגדי כהונה הכוללים את החושן (לוח בעל 12 משבצות ובתוכם אבני חן), אפוד, מעיל, כתונת משובצת, מצנפת ואבנט.

האל מפרט למשה לא רק את מידותיהם של כל חלקי המשכן, אלא אף את החומרים ממנו הם צריכים להיעשות. אח"כ הוא מסביר לו את הדרך להקדשת הכהנים לעבודת המשכן, פרטי הקרבת הקרבנות ודרכי ההיטהרות שלהם לפני כניסתם לעבודת המשכן. משה גם בוחר את אנשי המקצוע שאמורים להכין את המשכן וכליו, והם בצלאל ואהליאב.

[עריכה] חטא העגל (פרקים לב-לד)

משה מקבל על הר סיני את לוחות הברית, עליהם חקוקים עשרת הדברים, בינתיים העם מחכה למשה בתחתית ההר וחושש שמא הוא מת. הם יוצרים בעזרת אהרן עגל זהב, שתפקידו להחליף את משה(לפי פסוק א'). האל כועס עליהם ושולח את משה אליהם. משה יורד, רואה את פולחן עגל הזהב ומנתץ את לוחות הברית. הוא מצווה על שבט לוי (הנאמנים לו) להרוג את אלו שעבדו לעגל ובסופו של דבר נהרגים כ-3000 איש. משה עולה להר סיני חזרה, והאל כותב לו שוב את עשרת הדברים על לוחות אחרים.

[עריכה] בניית המשכן וכליו (פרקים לה-מ)

משה מקהיל את העם ומבקש מהם לתרום זהב וכסף לצורך בניית המשכן. הכסף נאסף ובניית המשכן מתחילה על ידי בצלאל ואהליאב, בדיוק כפי שפורט למשה קודם. הפרק האחרון בספר מתאר את בניית המשכן עצמו והכנסת הכלים לתוכו.