מעטפת נפץ
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מעטפת נפץ היא מעטפת דואר הנראית תמימה, שבתוכה נמצא חומר נפץ, המתפוצץ עם פתיחתה והורג או פוצע את מקבל המעטפה. במשלוח מעטפת נפץ כמעט ואין סיכון לשולח, העושה זאת באנונימיות, אך היא עלולה שלא לפגוע במטרתה, במקרה שלא הנמען פותח את המעטפה, אלא מישהו אחר עושה זאת למענו. וריאציה של מעטפת נפץ היא חבילת הנפץ, המאפשרת משלוח כמות גדולה יותר של חומר נפץ, אך מעוררת חשד רב יותר.
לשם הכנת מעטפת נפץ מרדדים חומר נפץ, מחברים אותו בעזרת חוטים אל מרעום עם סוללה זעירה ומסליקים את כל המנגנון במעטפה, עם פתיחת המעטפה משתחרר קפיץ שסוגר את מעגל הזרם וגורם להתפוצצות.
את השיטה הפעיל לראשונה בתחילת המאה ה-20 מרטין אקנברג, כימאי שבדי אשר שלח את מעטפות הנפץ לאנשי עסקים שבדים.
מקרים נוספים של שימוש במעטפת נפץ:
- בשנת 1947 שלח הלח"י מעטפת נפץ לאישים בכירים בלונדון, וב1948 שלח חבילת נפץ (ספר מחזותיו של שייקספיר שבו הוטמן חומר נפץ) לרוי פאראן, רוצחו של הנער אלכסנדר רובוביץ', אך זו התפוצצה בידיו של אחיו והרגה אותו.
- מדינת ישראל השתמשה בפעולה מעין זו ב-1956,בפעולה לחיסול מוסטפה חאפז, מפקד יחידת הפדאיון בעזה, וצאלח מוסטפה אשר הפעיל יחידת פדאיון מירדן[1].
- בשנת 1963 נהרגו 4 טכנאים שעסקו בפיתוח טילים במצרים, ממעטפות נפץ שנשלחו על-ידי "המוסד", כחלק ממאבקו בפרויקט הטילים המצרי, על-פי מידע שסיפק סוכן המוסד וולפגנג לוץ.
- בינואר 1972 נשלחו 14 מעטפות נפץ לאזרחים ישראלים אשר נבחרו ככל הנראה באקראי. פעולה זו זרעה חרדה גדולה בישראל.
- בספטמבר 1972, דוקטור עמי שחורי, נספח החקלאות בשגרירות ישראל בלונדון נהרג כשפתח מעטפת נפץ שנמענה אליו. את המעטפה שלח ארגון הטרור ספטמבר השחור.
- לפרסום רב זכה טד קצ'ינסקי, הידוע יותר בכינויו היונבומר, שבמשך 18 שנה שלח מעטפות נפץ בארצות הברית, הרג שלושה אנשים ופצע 29.
בשנים האחרונות אנו עדים להשתכללות השיטה על ידי משלוח מעטפות אשר מכילות חיידקי גחלת (או חומר דומה, להפחדה בלבד).
בישראל השב"כ ודואר ישראל בודקים את המעטפות לפני הגיען ליעדן.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- כתבה על מצוד אחר שולח מעטפות נפץ, ב-NRG
- מאמר על יצור הנשק בלח"י
- זיהוי וטיפול בפגיעות מחומרי לחימה כימיים וביולוגיים
[עריכה] לקריאה נוספת
- איתן הבר, זאב שיף, לקסיקון לבטחון ישראל, הוצאת זמורה, 1976.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ "זה היה סודי ביותר", יוסף ארגמן, משרד הבטחון - הוצאה לאור, 1990, פרק 1
