נשיקה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נשיקה היא מחווה של אהבה, אהדה, קרבה או הערצה, שביטויה הוא מגע של השפתיים, לעתים תוך יניקה קלה.
החיבור המקיף ביותר על הנשיקה נקרא: "האופוס פוליהיסטוריקום דה אוסקוליס (opus polyhistoricum de osculis), בן 1,040 העמודים, שנכתב על ידי מרטין ואן קמפה (1642-1683), ובו הוא מונה 20 סוגי נשיקות. סוגים אלו כוללים נשיקות של מאמינים לצלמיות קודש נוצריות, נישוק כף רגלו של האפיפיור, נשיקות אוהבים, נשיקות הערצה, נשיקות ניאוף, נשיקות צביעות, התפייסות ועוד.
בפועל הסוגים רבים עוד יותר, מבטאים קשת רחבה של רגשות ומתייחסים לחלקים נוספים של הגוף.
הנשיקה אינה פעולה מולדת, באזורים שונים בעולם איננה בשימוש כלל או שאין לה משמעות ארוטית או טקסית חשובה. כך בחברות אסייתיות שונות, בפולינזיה ובדרום הסהרה. ב־800 השנים האחרונות פחתו משמעויותיה הטקסיות, וגברו אלו הארוטיות.
תוכן עניינים |
[עריכה] ההיסטוריה של הנשיקה
[עריכה] בתנ"ך
מגילת שיר השירים מתחילה במילים: "שיר השירים אשר לשלמה. ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דודיך מיין", ומפרש רש"י: "לפי שיש מקומות שנושקין על גב היד ועל הכתף, אך אני מתאוה ושוקקת להיותו נוהג עמי כמנהג הראשון, כחתן אל כלה פה אל פה".
[עריכה] בימי הביניים
בכנסיות ימי הביניים נהוגות היו נשיקות בין המאמינים כדי לבטא קרבה תחת כנפי האל. מנהיגי הכנסייה לא ראו בעין יפה את הנשיקות בין גברים ונשים שהתפללו יחד, ופעלו גם להפריד את הגברים והנשים בתפילות. עם זאת עדיין היה נהוג לנשק צלמיות או להפריח נשיקות באוויר. הפרוטסטנטים הוציאו במאה ה־16 את הנשיקה בכנסייה אל מחוץ לחוק, וגם בכנסייה הקתולית הלכה לחיצת היד והחליפה את הנשיקה כמחוות קרבה טקסית.
[עריכה] במאה ה־18
[עריכה] נשיקה צרפתית
במאה ה־18 החלה נשיקת הפה הארוטית להיות מוכרת כ"נשיקה צרפתית". נשיקה זו גם נקראת "נשיקת לשון" או "נשיקה עמוקה" מכיוון שהלשון נוגעת בה בלשון (או בשפתיים) של הצד השני ובדרך-כלל גם חודרת לפיו של הצד השני. הצדדים עשויים להחליף בה רוק, דבר שבדר"כ נחשב לגס בהקשרים אחרים, אבל עשוי להוסיף לרגש ולתשוקה בנשיקה ארוטית. אומנם מרבית מחלות המין לא עוברות על ידי נשיקה, אך החלפת הרוק עלולה להגביר את הסיכויים להידבק במחלות העוברות דרך הפה. מחלה אחת כזו נקראת "מחלת הנשיקה". נשיקה זו מוצגת בסרטים, בדרך-כלל, כדי להצביע על מין מרצון בין זוגות. בדרך-כלל מאהבים משתמשים בה כדי להביע את הרגשות האינטימיים שלהם אחד לשני והיא מקדימה יחסי מין (והרבה פעמים נעשית גם בזמן קיום היחסים).
[עריכה] נשיקה אנגלית
במקביל חלפה מן העולם הנשיקה האנגלית, נשיקה קלה על השפתיים, גם בין גברים לנשים וגם בין בני אותו המין, ששימשה כברכת שלום. מתן משמעות ארוטית לנשיקת השפתיים העבירה את המנהג הזה מהעולם. בתקופה זו גם נחשבה ההומוסקסואליות לתכונה מגונה ופסולה במיוחד, ועל כן נשיקות בין גברים נעלמו כליל. עם זאת בין נשים היא המשיכה עוד זמן רב, ואף קיימת כיום. נשיקה בין גברים חזרה שוב להיות מקובלת בחצרות האצולה של אירופה במאה ה־19.
[עריכה] נשיקות מפגש ופרידה
בתרבויות רבות נשיקה בעת מפגש או בעת פרידה נפוצה מאוד, ומבוצעת לרוב על ידי מגע שפתיים בלחיי האחר. יש ומגע השפתיים בלחי הוחלף בקירוב השפתיים סמוך מאוד ללחי אך ללא מגע ("נשיקה באוויר"). בחלק מהתרבויות מנושקות שתי הלחיים, כך למשל נוהגים בארצות ערב, בצרפת, ברוסיה, בברזיל וברומניה. בתרבויות אחרות נשיקה כזו מוצמדת ללחי אחת בלבד, כך למשל מקובל בארגנטינה.
בארצות ערב מקובלת גם נשיקת כף ידו של אדם נכבד, ואפילו לאב המשפחה. חלק מהיהודים הדתיים יוצאי ארצות האיסלאם, נוהגים לנשק את כף ידו של רב הקהילה או רב חשוב. אחרים נוהגים לנשק את זקנו של הרב.
"הפרחת נשיקה" היא מחווה של פרידה כלפי אדם אהוב, נפוצה כמשחק בין מבוגר לילד, אך נהוגה גם בין בוגרים. הנפרד מנשק את כף ידו שלו ו"מפריח" את הנשיקה לאוויר לכיוונו של השני. לעתים המנושק מתחזה כתופס אותה.
[עריכה] הנשיקה והבריאות
העברת נוזלי גוף בין בני אדם היא בעלת פוטנציאל להעברת חיידקים ומחלות, וזה אולי כוחה להפגנת אמון מלא בבן הזוג, ולאי חשש או סלידה כלשהי ממנו.
הקיסר טיבריוס (14-37) אסר על נשיקות כליל, משום שחשב שהן הסיבה למגפת פטריית המטאגרה, שגרמה לפגיעות בעור הפנים.
מצביא רומאי בן המאה הראשונה, מוחה על "המנהג המחליא של נשיקת פנים מלוכלכות ומכוסות כיבים ופצעים, בין חיילים".
[עריכה] הנשיקה בקולנוע
הנשיקה כמחוה ארוטית קיבלה תנופה רבה עם הפופולריות של הקולנוע, בעיקר זה ההוליוודי. מפורסמות במיוחד סצנות הנשיקה בסרט "חלף עם הרוח" וב"קזבלנקה".
[עריכה] נשיקה כתקיפה מינית
נשיקה היא מחווה של אהבה וקרבה, כל זמן שהיא נעשית בהסכמתו של מקבל הנשיקה. מתן נשיקה לאדם, ובפרט נשיקה בעלת אופי ארוטי, בלי הסכמתו, המפורשת או המשתמעת, עלולה להיחשב למעשה של תקיפה מינית. פעמים אחדות הועמדו ישראלים לדין והורשעו, לאחר שנישקו אישה בניגוד לרצונה [1]. לפרסום רב במיוחד זכתה נשיקה שנתן השר חיים רמון, ובעקבותיה הורשע בעשיית מעשה מגונה ללא הסכמה [2].
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נשיקה |
