סבלי גריגורייביץ' טרטקובר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

סָבֶלִי גריגורייביץ' טרטקובר (22 בפברואר 1887 - 4 בפברואר 1956) היה רב אמן בשחמט פולני-צרפתי ממוצא יהודי, חבר בצמרת השחמט העולמית במחצית הראשונה של המאה העשרים, הזכור בעיקר כאחד האבות המייסדים של האסכולה ההיפרמודרנית בשחמט, ככותב פורה של ספרות שחמט, כמחברם של פתגמי שחמט ובזכות תרומותיו הרבות לתורת הפתיחות.

[עריכה] נעוריו

טרטקובר נולד ברוסטוב שברוסיה להורים יהודים פולנים, נתיני האימפריה האוסטרו-הונגרית שהמירו את דתם והטבילו אותו לנצרות, ככל הנראה כדי להימלט מרדיפות. בגיל 16 נשלח ללמוד משפטים בשווייץ ולאחר מכן בוינה, העיר שהפכה לביתו ובה סיים את לימודיו כדוקטור למשפטים.

בוינה חי טרטקובר חיים סטונדטיאליים נוחים, החל להתעניין בשחמט ולשחק במועדון השחמט המפורסם של העיר. הוא פגש אמני שחמט מפרוסמים כקרל שלכטר, גזה מארוצי, מילאן וידמאר וריכרד רטי. הישגו המשמעותי הראשון היה המקום הראשון בטורניר נירנברג 1906. בוינה 1909 סיים במקום השני אחרי רטי.

ב-1911 התבשרו סבלי טרטקובר ואחיו המתגוררים בוינה על רצח הוריהם בפוגרום ברוסטוב.

התקופה הוינאית הקנתה לטרטקובר, מלבד ההשכלה שרכש והישיגיו בשחמט, גם את ההרגל המגונה להמר, שליווה אותו כל חייו. הנער האמיד איבד את כל כספו במשחקי קלפים, אולם אז פרצה מלחמת העולם הראשונה והוא גוייס לצבא האוסטרו-הונגרי. מספר פעמים חזר מהחזית כשכיסיו מלאים כסף, תגמול על התנדבותו למשימות מסוכנות. כאשר נגמר הכסף היה חוזר לחזית כדי למלא את ארנקו. במהלך המלחמה נפצע מכדור שחדר לבטנו, אולם חוסנו הגופני הרב עזר לו להתאושש, כפי שהתאושש מספר שנים קודם לכן משבר בגולגולת. אחיו לא היה בר מזל כמותו ונהרג בחזית הרוסית.

עם תום המלחמה שב טרטקובר בן השלושים לוינה כדי לחזור ולעסוק בשחמט מקצועני. התהפוכות הפוליטיות בעידן שלאחר מלחמת העולם טלטלו את חייו האישיים: חוזה סן-ז'רמן הותיר אותו בסטטוס של אזרח המדינה האוקראינית החדשה, אולם זו האחרונה לא האריכה ימים ונחלקה בין פולין וברית המועצות. טרטקובר הצליח להשיג אזרחות פולנית - השלישית מבין ארבע אזרחויות שהחזיק בימי חייו - הודות לצרפתית השגורה בפיו, אף שלא ידע לדבר פולנית. את פולין ייצג בכבוד רב בשש אולימפאדות שחמט, אף שלא תמיד התגורר בה' ורוב הזמן היה בסיסו בפריז. נסיבות חייו, יחד עם משחק השחמט עמדו מאחורי נדודיו התמידיים.

[עריכה] קריירה

בשנות העשרים עסק טרטקובר בכתיבה ובמשחק. ב-1924 יצא לאור ספרו החשוב ביותר, השחמט ההיפרמודרני (Die hypermoderne Schachpartie). טרטקובר עסק בכתיבה במקביל להשתתפות ברוב תחרויות העלית של העידן שבין מלחמות העולם; בבאדן באדן 1925 שיחק בכלים השחורים נגד עקיבא רובינשטיין, ואף ניצח, לאחר לילה שלם של כתיבה.

עם נצחונותיו הבולטים בטורנירים ניתן למנות את גנט 1926, הייסטינגס 1926 ו-1927, לונדון ובאד ניידורף 1927 (בשתיהן מקום ראשון משותף עם אהרון נימצוביץ') ו-ליאז' 1930. כמו כן גבר בדו קרב על רודולף שפילמן ב-1913 ועל רטי ב-1920. בהאג 1921 הופעתו החזקה הספיקה רק למקום שני אחרי אלכסנדר אליוכין ובברצלונה 1929 היה שני לחוזה ראול קפבלנקה.

שש פעמים הוביל את נבחרת פולין החזקה לאולימפיאדות השחמט בשנות השלושים. מתוכן זכה הוא בשלוש מדליות אישיות (זהב ב-1931 ו-ארד ב-1931 ו-1935) והנבחרת בחמש מדליות קבוצתיות, כולל אחת מזהב ב-1930. כמו כן זכה פעמיים באליפות הלאומית של פולין, ב-1935 ו-1937.

[עריכה] מלחמת העולם השנייה

אולימפיאדת השחמט השמינית נערכה בבואנוס איירס ב-1939. במהלך המשחקים פרצה מלחמת העולם השנייה. רבים מהשחקנים האירופאיים, וביניהם מיגל ניידורף, תלמידו המובהק של טרטקובר, נשארו בארגנטינה עד יעבור זעם. אולם טרטקובר היהודי בחר להסתכן ולשוב לצרפת ב-1940, זמן קצר לפני שנפלה בידי הנאצים. הוא הצטרף לכוחות צרפת החופשית של שארל דה גול תחת השם הבדוי קרטייה. לאחר המלחמה וסיפוחה של פולין לגוש המזרחי, קיבל מממשלת צרפת את האזרחות הרביעית והאחרונה שלו. ב-1950 ייצג אותה באולימפיאדת השחמט השביעית בחייו.

[עריכה] ערוב ימיו

ב-1950 היה טרטקובר אחד מעשרים ושבעה השחקנים הראשונים שקיבלו את התואר רב אמן מהפיד"ה. הוא המשיך להיות שחקן חזק ברמה הבינלאומית גם בגיל מתקדם יחסית: בבודפשט 1948 הוכיח שהוא יכול עדיין להתמודד עם הצמרת העולמית כשסיים עם 9.5 נקודות מ-15. בגיל 62 סיים במקום הראשון המשותף בסאות'סי 1950. אולם בערך בזמן הזה החלה בריאותו להתדרדר וגופו החזק החל לדעוך. שוב מצא את עצמו חסר כל. בפברואר 1956 מת בפריז.

[עריכה] תרומתו התאורטית

8
7
6
5
4
3
2
1
	א	ב	ג	ד	ה	ו	ז	ח

וריאנט טרטקובר בהתקפת טורה:
1. ד4 ד5 2. פ-ו3 פ-ו6 3. ר-ז5.

טרטקובר היה שחקן מקורי שחיפש ללא הרף חידושים תאורטיים על מנת להפתיע את יריביו. הוא זה שפיתח את פתיחת האורנגאוטן (1. ב4), שמוכרת היום כפתיחת סוקולסקי או כגמביט טרטקובר. הוא קרא אותה על שמו של אורנגאוטן צעיר עימו התייעץ, לדבריו, בגן חיות בניו יורק, לפני שעשה בה שימוש נגד מארוצי בטורניר הגדול שנערך שם ב-1924.

וריאנטים הנקראים על שמו של טרטקובר קיימים גם בפתיחות מקובלות יותר מהאורנגאוטן: התקפת טורה, הגנת קארו-קאן, הגנה הולנדית, הגנה צרפתית, פתיחה סקוטית, גמביט המלכה הנרצה וההגנה סיציליאנית. בחלקן יש יותר מ"וריאנט טרטקובר" אחד.

אלוף העולם קפבלנקה תיאר את טרטקובר כאמן בעל "ידע מעמיק ודמיון נהדר". אולם אותו קפבלנקה גם ביקר את משחקו של טרטקובר כנעדר סולידיות. הביקורת הייתה מוצדקת: ב-1910 הפסיד טרטקובר לרטי ב-11 מהלכים - אחת מהמיניאטורות הקצרות ביותר בין אמנים אי פעם.

טרטקובר, רטי ונימצוביץ' היו המבשרים העיקריים של האסכולה ההיפרמודרנית בשחמט, שעיקרה ויתור על השליטה הישירה במרכז הלוח תמורת השפעה עקיפה יותר עליו. לחיבוריהם העיקריים של השלושה, שיצאו בין 1922 ל-1924, נודעה חשיבות רבה בדברי ימי המשחק והם נקראים על ידי לומדיו גם היום.

[עריכה] אישיותו

בני זמנו של טרטקובר תיארו אותו כג'נטלמן בעל גינוני אצולה. האמן הבינלאומי האמריקאי האנס קמוך כתב כי כאשר ניסו המארגנים של טורניר שנערך במיוחד כדי לאפשר לו לזכות בפרס כספי גבוה, למנוע את הפרס מאמן הונגרי שניצח במפתיע ולהעבירו לטרטקובר, זה האחרון: "החזיר קידה ליושב ראש התחרות וקרע את שטרות הכסף, כשהוא נמנע בקושי מלזרוק אותם בפרצופו". אותו קמוך זוכר גם את יכולתו הרטורית המרשימה, כישרון שאיפשר לו בהזדמנות אחת לצדד בהצעה שכמעט ונדחתה על הסף. הדוקטור הרהוט הצליח לשנות את דעתם של כל האמנים המכונסים בטורניר וההצעה עברה לבסוף ברוב גדול: רק טרטקובר עצמו הצביע נגדה. האמן הבריטי הארי גולומבק סיכם את יכולתו האינטלקטואלית של טרטקובר כ"תערובת מודרנית של שפינוזה ווולטייר".

יותר מכל אהב עולם השחמט את פתגמיו של טרטקובר, המצוטטים למכביר. האמן האמריקאי דניס מונוקרוסוס כינה אותו "הפתגמאי הטוב ביותר" של המשחק. להלן כמה מאמרותיו המפורסמות:

"תמיד עדיף להקריב את כלי היריב"
"הטעויות נמצאות כולן על הלוח, מחכות להיעשות"
"המנצח במשחק הוא מי שעשה את הטעות הלפני-אחרונה"
בתשובה לשאלה מדוע הפסיד חמישה משחקים ברציפות בטורניר: "היה לי כאב שיניים במשחק הראשון; בשני - כאב ראש; בשלישי היה זה התקף של ראומטיזם; ברביעי לא הרגשתי טוב. ובחמישי? ובכן, האם חייב אדם לנצח כל משחק?!"