New Immissions/Updates:
boundless - educate - edutalab - empatico - es-ebooks - es16 - fr16 - fsfiles - hesperian - solidaria - wikipediaforschools
- wikipediaforschoolses - wikipediaforschoolsfr - wikipediaforschoolspt - worldmap -

See also: Liber Liber - Libro Parlato - Liber Musica  - Manuzio -  Liber Liber ISO Files - Alphabetical Order - Multivolume ZIP Complete Archive - PDF Files - OGG Music Files -

PROJECT GUTENBERG HTML: Volume I - Volume II - Volume III - Volume IV - Volume V - Volume VI - Volume VII - Volume VIII - Volume IX

Ascolta ""Volevo solo fare un audiolibro"" su Spreaker.
CLASSICISTRANIERI HOME PAGE - YOUTUBE CHANNEL
Privacy Policy Cookie Policy Terms and Conditions
סראייבו - ויקיפדיה

סראייבו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סארייבו
סארייבו
נהר בוסנה
נהר בוסנה

סארייבו הינה הבירה, והעיר הגדולה ביותר בבוסניה והרצגובינה. העיר ממוקמת ב '52 43° צפון ו- '18°25 מזרח. כיום מתגוררים בעיר כ- 400,000 תושבים (הסקר האחרון שנערך מנה 429,672 תושבים). העיר הינה אחת הערים החשובות בהרי הבלקנים, מאז נוסדה על ידי עותומנים בשנת 1461. בעיר נרצח הארכידוכס פרנץ פרדיננד מאוסטריה - האירוע שהוביל לפרוץ מלחמת העולם הראשונה. כמו כן נערכו בעיר משחקי החורף האולימפיים של 1984. סארייבו מהווה את קאנטון סארייבו - אחד מעשרות הקאנטונים של בוסניה והרצגובינה.

תוכן עניינים

[עריכה] גאוגרפיה ואקלים

[עריכה] גאוגרפיה

סארייבו ממוקמת במרכז בוסניה והרצגובינה. שטח העיר - 142 קמ"ר. מרכז העיר נמצא במרכז עמק סארייבו, בגובה 500 מטרים מעל פני הים.

נהר מיליאצקה חוצה את העיר בזורמו ממזרח למערב. ומקורותיו של נהר הבוסנה נמצא בקירבת העיר. סביב העיר נמצאים חמישה הרים בהם ישנם אתרי סקי רבים:

  • הר ביילאשניצה- 2,067 מטרים.
  • הר איגמן - 1,502 מטרים.
  • הר יהורינה - 1,913 מטרים.
  • הר טרבוויק - 1,627 מטרים.
  • הר טרסקוויצה - 2,088 מטרים.

[עריכה] אקלים

מיקומה של סארייבו
מיקומה של סארייבו

האקלים בסראייבו הינו אקלים ממוזג, המשלב בין האקלים היבשתי האירופי לבין אקלים ים תיכוני. בסארייבו הקיצים חמים (טמפרטורות עד 35 מעלות צלזיוס) והחורפים קרים, בעיקר בשל גובהה של העיר.

החודש החם בשנה הינו חודש יולי, בו טמפרטורה ממוצעת של 19 מעלות צלזיוס. החודש הקר בשנה הינו ינואר, עם טמפרטורה ממוצעת של מעלה אחת מתחת לאפס.

הטמפרטורה הממוצעת השנתית היא 10 מעלות צלזיוס.

בסארייבו כמות משקעים ממוצעת של 905 מילימטרים גשם. בחודש אוקטובר, החודש הגשום בשנה, כמות משקעים ממוצעת של 89.4 מילימטרים של גשם. החודש היבש בשנה הוא פברואר, ובו יורדים בממוצע 61.4 מילימטרים של גשם.

[עריכה] היסטוריה

במקום בו נמצאת כיום העיר סראייבו, הייתה התיישבות החל מתקופת האבן. במקום היו התיישבוית איליריות אשר נכבשו על ידי האימפריה הרומאית בשנת 9 לפנה"ס. בתקופה הרומאית נקראה העיר אקווה סולפורה.

התאריך המקובל של ייסוד העיר הוא 1461, עת שהמושל העותומני של בוסניה, איסה בק איסקוביק הפך את הכפר שהיה במקום לעיר הבירה האזורית ובנה בה מסגד, שוק מקורה ו סארייה - ארמון מושל, אשר על שמו נקראת כיום העיר. בתקופת המושל גאזי הורסב בק גדלה העיר, במאה ה- 16. רוב העיר מתקופה זו השתמר עד ימינו ומהווה את העיר העתיקה של סראייבו. במאה ה- 17 הייתה סראייבו העיר השנייה בחשיבותה בבלקנים, אחרי איסטנבול.

בשנת 1697 יוג'ין מסבוי כבש את העיר ושרף אותה. העיר נבנתה מחדש אולם לא שבה לגדולתה, ועיר הבירה של בוסניה הועברה לטרבניק. בשנת 1878, נכבשה העיר על ידי האימפריה האוסטרו הונגרית, והחל תיעושה של העיר.

שלט העומד במיקום הרצחו של הארכידוכס פרנץ פרדיננד
שלט העומד במיקום הרצחו של הארכידוכס פרנץ פרדיננד

ב-28 ביוני, 1914 נרצח הארכידוכס של אוסטריה פרנץ פרדיננד ואישתו בעת ביקור בסראייבו. "הרצח בסרייבו" היה הניצוץ שהצית את האש במלחמת העולם הראשונה.

לאחר מלחמת העולם, משהוקמה ממלכת יוגוסלביה הפכה סראייבו לבירתה של דרינסקה בנובינה - אחד המחוזות החשובים בממלכה. לאחר מלחמת העולם השנייה, הפכה סראייבו למרכז תעשייתי עיקרי ביוגוסלביה.

בשנת 1984 נערכו בעיר משחקי החורף האולימפיים. ב-6 באפריל 1992 צרו כוחות סרביים על העיר, ותקפו אותה. המצור על העיר נמשך עד שנת 1995 והוביל להרס מרביתה של העיר. בשנת 2003 הסתיים שיקומה של העיר, מלבד כמה אתרים קטנים במרכז העיר שטרם שוקמו.

[עריכה] דמוגרפיה

העיר העתיקה של סראייבו
העיר העתיקה של סראייבו

בעיר סראייבו לא נערך סקר אוכלוסין מאז שנת 1991 ועל כן לא ברור מספר התושבים המדויק. בסקר שנערך בכל מחוז סרייבו בשנת 2004 נמצא כי מתגוררים בכל המחוז 401,687 תושבים.

צפיפות האוכלוסין בעיר הינה 2470.1 תושבים לקמ"ר. בשכונת נובו סראייבו (הצפופה בשכונות העיר) 7524.5 תושבים לקמ"ר ובשכונת סטארי גראד (הכי פחות צפופה משכונות העיר) 742.5 תושבים לקמ"ר.

[עריכה] חלוקה אתנית

הקבוצה האתנית הגדולה בסראייבו הינה בוסנים - 77.4% מתושבי העיר (230,000 תושבים). הקבוצה השנייה בגודלה היא המיעוט האתני הסרבי המהווה 35,000 תושבים (12% מהתושבים). הקבוצה השלישית בגודלה הינה המיעוט הקרואטי - 9,283 תושבים (3.1% מהתושבים). היתרה (7.5% מהתושבים) הינם צוענים, יהודים ממוצא ספרדי ופועלים זרים (בעיקר סינים).

[עריכה] כלכלה

סרייבו הינה המרכז הכלכלי של בוסניה והרצגובינה. בעיר מיוצרים מוצרי טקסטיל, רהיטים, מכוניות, תרופות, אלכוהול וסיגריות.

[עריכה] חלוקה אדמיניסטרטיבית

חלוקה אדמיניסטרטיבית של סראייבו
חלוקה אדמיניסטרטיבית של סראייבו

סראייבו מחולקת לארבעה רובעים (בבוסנית: "Općina"):

  • סנטאר - הרובע המרכזי;
  • נובי גראד;
  • נובו סראייבו;
  • סטארי גראד - העיר העתיקה.

כל רובע נשלט על ידי שילטון מקומי עצמאי.

[עריכה] תיירות

הסביל - המזרקה בעיר העתיקה של סראייבו
הסביל - המזרקה בעיר העתיקה של סראייבו
מסגד צאר - המסגד העתיק בסראייבו
מסגד צאר - המסגד העתיק בסראייבו

אחד מקורות ההכנה העיקריים של העיר סראייבו, הינו ענף התיירות, ובעיקר תיירות החורף (סקי). בעיר נערכו משחקי החורף האולימפיים בשנת 1984

בעיר מעל 50 מלונות גדולים, ומספר רב של בתי הארחה.

[עריכה] תחבורה

בעיר 7 קווי רכבת קלה, 4 קווי חשמלית, ומספר קווי אוטובוסים.

שדה התעופה הבינלאומי סראייבו ממוקם בקירבת העיר. בזמן מלחמת האזרחים השתמשו בשדה התעופה בעיקר עבור טיסות של האו"ם.

[עריכה] תרבות

"האדם הרב תרבותי" - פסל במרכז סראייבו
"האדם הרב תרבותי" - פסל במרכז סראייבו

בסראייבו מספר רב של תיאטראות. בניין התיאטרון הלאומי של בוסניה נבנה בשנת 1919 וקיים עד היום. המוזיאון הלאומי של בוסניה והרצגובינה הינו החשוב והגדול במוזיאונים במדינה. המוזיאון הוקם בשנת 1888, ומוצגת בו "הגדת סראייבו". מוזיאנים נוספים הנמצאים בעיר הם:

  • מוזיאון ארס אבי לאומנות מודרנית.
  • המוזיאון ההיסטורי של בוסניה והרצגובינה.
  • המוזיאון לספרות של בוסניה והרצגובינה.

המוזיאון האולימפי שתיעד את המשחקים האולימפיים נהרס במהלך מלחמת האזרחים. בעבר הייתה קיימת ספרייה לאומית גדולה בעיר, אולם היא נהרסה מאש תותחים סרביים. כיום נבנה בניין חדש לשכן את הספרייה הלאומית.

[עריכה] השכלה

האוניברסיטה הראשונה שנבנתה בעיר היה בית ספר לפילוסופיה סופית - אוניברסיטה זו נבנתה על ידי גאזי הוסרב בק בשנת 1531. אוניברסיטת סראייבו נוסדה בשנת 1887.

[עריכה] קישורים חיצוניים

Static Wikipedia (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu

Static Wikipedia February 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu