עדלאידע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עדלאידע היא תהלוכה היתולית הנערכת בחג פורים או בחג שושן פורים. עריכת העדלאידע היא מסורת שראשיתה בראשית ימי תל אביב. היא הייתה לארוע המוני בתקופת היישוב וחודשה בימי המדינה.

תהלוכת העלאידע הראשונה נערכה בתל אביב ביוזמתו של המורה אברהם אלדמע, בפורים תרע"ב (1912). עדויות מספרות כי התהלוכה הייתה ססגונית גדולה ויפה מאוד. היא כללה בובות ענק, תזמורת ומאות ילדים מחופשים ברוח החג. עם השנים התהלוכה הפכה למסורת קבועה מדי חג פורים. את התהלוכות הוביל ראש העיר של תל אביב מאיר דיזנגוף שנהג לרכב על סוסו לפני התהלוכה.

מסורת העדלאידע נכנסה לתרדמת מסוימת עם הקמת מדינת ישראל והיא חודשה רק בפורים תשט"ו (1955). עם השנים התפוגגה המסורת התל אביבית והמצעד הועבר לחולון, אף כי הוא לא לבש את האופי ההמוני של האירועים בתל אביב הקטנה. בשנים האחרונות נעשה ניסיון לחזור אל המסורת ולחדש את העדלאידע כאירוע רחוב חגיגי וגדול בערים השונות.

[עריכה] מקור השם

בתחילה נקראה התהלוכה בשם "קרנבל". בשנת תרצ"ב (1932) הוכרז על תחרות למתן שם קבוע לתהלוכה. מתוך כ-300 הצעות שהוגשו נבחרה הצעתו של הסופר י"ד ברקוביץ להעניק לתהלוכה את השם "עדלאידע", על פי דברי רבא בתלמוד הבבלי:

	"מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי"
-- מסכת מגילה דף ז' עמוד ב'

בתרגום מארמית: חייב אדם להתבשם בפורים עד שלא ידע (להבחין) בין ארור המן לברוך מרדכי.

בין המציעים האחרים אפשר למנות את ביאליק, שהציע את המילה "פּוּרָה"; את טשרניחובסקי, שהציע את המילה "אסתורת", ואת אברהם שלונסקי, שהציע את המילה "צהלולה".