ע'ג'ר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ע'ג'ר (בערבית: غـَجر, הגייה קרובה בעברית: "רַגַ'ר", כתיב נפוץ בעיתונות "רג'ר") היא מועצה מקומית והיא היישוב היחיד בישראל שתושביו הם עלאווים. היישוב שוכן במחוז הצפון בין הגליל העליון לרמת הגולן, והוכרז כמועצה מקומית בשנת 1982. לפי נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) נכון לדצמבר 2005, יש בע'ג'ר 2,000 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 2.4 אחוז. רוב תושבי ע'ג'ר הם מוסלמים. היחס בין נשים לגברים הוא 1,000 נשים לכל 1,000 גברים.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2004, המועצה המקומית מדורגת בדרוג חברתי-כלכלי נמוך (2 מתוך 10).

לכפר ישנה חשיבות אסטרטגית מהותית מבחינת ישראל בשל המעיינות שנמצאים בו, מהם נובעים מרבית מי נהר החצבני.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 1.1 מהקמת המדינה ועד הנסיגה מלבנון 1.2 הכפר לאחר נסיגת צה"ל מלבנון 1.2.1 נסיון החטיפה בכפר ומלחמת לבנון השנייה 2 הערות שוליים 3 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

[עריכה] מהקמת המדינה ועד הנסיגה מלבנון

לאחר מלחמת העולם הראשונה ובעקבות הסכמי סייקס פיקו, עבר האזור להשפעה צרפתית. הן לבנון והן סוריה היו נתונות בחסות צרפתית, וקו הגבול ביניהן לא סומן בבירור. הכפר נמצא על הגבול ולפי חלק מהמפות היה בריבונות לבנון. תושבי הכפר הם עלווים, עדה מבוססת בסוריה, והיו להם קשרים עם כפרים עלוויים אחרים מדרום לו: זעורה ועין פית. כשסוריה ולבנון זכו לעצמאות, קיבלה סוריה את השליטה בכפר בפועל, ואף העניקה אזרחות סורית לתושביו.

במלחמת ששת הימים, עלו כוחות של צה"ל לגולן והתקדמו אל הכפר מכיוון מזרח. לפי המפות שהיו בידי צה"ל, שהיו ככל הנראה מבוססות על מפות בריטיות, הכפר נמצא בתוך תחומי לבנון, מדינה שלא השתתפה בלחימה נגד ישראל. לפיכך לא השתלט צה"ל על הכפר.

בריאיון למגזין טבע הדברים שערך דודו בן-צור עם ח'טיב ג'מאל, אחד מתושבי הכפר, בדצמבר 1993 סיפר ג'מאל:

"...ע'ג'ר אף פעם לא היה שייך ללבנון אלא לסוריה. לאבי הייתה תעודת זהות סורית. במלחמת ששת הימים הגיע הצבא הישראלי ממזרח לכפר. לפי המפות הבריטיות שבידיהם החליטו הקצינים שהכפר נמצא בשטח לבנון. היות ולישראל לא הייתה חזית לחימה עם לבנון, לא כבשו את הכפר, אלא רק אספו את הנשק ואמרו לנו שאנחנו לבנונים. אמרנו בסדר. הלבנונים סירבו לקבלנו מחשש שיחשבו כמספחי שטח סורי, לכן אסרו עלינו לעבור את הגבול. למשך חודשיים וחצי הפך ע'ג'ר למדינה עצמאית של 36 משפחות בין לבנון לישראל. חצי מתושבי הכפר, כ-350 איש, עזבו לסוריה בעקבות המלחמה. משנגמרה אספקת המזון בכפר פנינו למושל הצבאי הישראלי וביקשנו שיעלה את בעייתנו בכנסת. אחרי שבועיים חזר והניף את דגל ישראל מעל הכפר." ^[1]

הכפר סופח לישראל במסגרת חוק הגולן שהתקבל בכנסת ב־1981. בניגוד לרוב הדרוזים תושבי רמת הגולן, תושבי ע'ג'ר הסכימו לקבל את האזרחות הישראלית.

בשנת 1978 פלשה ישראל ללבנון במה שכונה מבצע ליטאני. מאז ועד מאי 2000, נמצאו שני צדי הגבול הלבנוני בשליטת ישראל. באותה תקופה הואץ פיתוח הכפר ובתים רבים נבנו בחלק הצפוני של הכפר - החלק שהיה למעשה טריטוריה לבנונית. תהליך דומה קרה ברפיח שבגבול מצרים.

בראשית שנות ה- 90 ביקשו אנשי הכפר שהגדר תכלול את בתי הכפר בתוך שיטחה של מדינת ישראל^{[דרוש מקור]}. הם ציינו את העובדה שהם אזרחי מדינת ישראל - וכאזרחים שומרי חוק הם רוצים למנוע את הסחר בסמים שמתנהל דרך הכפר. עד אז היו כל אזרחי ישראל יכולים להגיע לכפר די בחופשיות. בשער הכפר, שהיה על גדר המערכת, שמר חייל. אצלו אפשר היה להפקיד את תעודת הזהות הישראלית ולהיכנס לכפר. אפילו התאפשר להגיע את מעיינות הוואזני שנובעים בערוץ נחל שניר למרגלות הכפר. אנשי הכפר היו יורדים למעיין כדי להתרחץ. ובעונת הקייץ היו גם משתמשים בזרם המים כדי להפריד את המוץ מגרגרי החיטה שקצרו בשדות. לאחר שביקשו את העברת הגדר, היה ברור להם שתימנע הגעתם אל המעיין, אך היו מוכנים לשלם את המחיר - ובלבד שגדר הגבול תכלול אותם בתוך שטחה של מדינת ישראל, כמו כל שאר אזרחי המדינה. הגדר הוזזה צפונה וכללה גם את השכונה הצפונית - זו שהייתה בתוך לבנון. הימים היו ימי הישיבה של צה"ל בדרום לבנון והגדר נבנתה בתוך השטח הלבנוני.

לקראת יציאת צה"ל מדרום לבנון בשנת 2000 התעוררה מחדש הבעיה של ע'ג'ר. הכפר המונה קבוצה קטנה ומבודדת של בני הדת העלווית - שנמנע מהם כל קשר עם בני עדתם במרחב. היו לכאורה צריכים להתחלק בין שתי מדינות עויינות.

[עריכה] הכפר לאחר נסיגת צה"ל מלבנון

במאי 2000 החליטה ממשלת ישראל להסיג את כוחות צה"ל באופן חד-צדדי מרצועת הביטחון בדרום לבנון. ישראל הודיעה שבכך היא ממלאת את החלטה 425 של מועצת הביטחון, ולפיכך העבירה את קביעת הגבול לנציגי האו"ם. ממשלת לבנון סירבה לשתף פעולה בקביעת הגבול. נציגי האו"ם פסקו כי הגבול בין לבנון לסוריה עובר במרכז הכפר ע'ג'ר (האו"ם אינו מכיר בסיפוח רמת הגולן לישראל), ולפיכך כוחות צבא ומשטרה ישראליים רשאים להיכנס רק לחלקו הדרומי של הכפר. ממשלת לבנון לא פרסה את כוחותיה בדרום לבנון, כך שהאזור נשאר בשליטת חזבאללה. תושבי הכפר מחו על החלטת נציגי האו"ם, ואיימו למנוע בכוח כניסה שלהם לתחומי הכפר.

כיום הכפר נמצא בחלקו בשליטה של ישראל וחלקו הצפוני מעבר לגבול ישראל-לבנון ולכן בעצם המעבר מצפון הכפר לדרומו או להפך נדרשים תושבי הכפר לחצות את הגבול. מצב זה גורם אי נוחות רבה לתושבים. הם אמנם אזרחים ישראלים, אך חלק ניכר מבתיהם ואדמותיהם החקלאיות נמצאים בשטח לבנון ואינו יכול לקבל שירותים מהרשויות הישראליות. על פי החוק הישראלי מוגדרים התושבים בחלקו הצפוני של הכפר "אזרחים ישראלים על שטח עוין". המצב הזה יוצר בעיות קשות גם לצה"ל ולמשטרת ישראל. שוטרים וחיילים ישראלים אינם נכנסים בגלוי לצפונו של הכפר כדי שלא יואשמו בהפרת החוק הבינלאומי, אך כדי שלא לחצות את הכפר, לא הוקמו מכשולים על הגבול העובר בתוך הכפר. כיוון שממשלת לבנון אינה מממשת את ריבונותה בדרום לבנון, הפך הכפר למוקד של פעילות עבריינית ופעילות של חזבאללה. סוחרי סמים אסורים מנצלים את המצב להברחת סמים דרך שטח הכפר, וחזבאללה הקים עמדת תצפית בחלק הצפוני של הכפר. (ראו סקירה על המצב בע'ג'ר באתר דובר צה"ל)

[עריכה] נסיון החטיפה בכפר ומלחמת לבנון השנייה

ערכים מורחבים – נסיון החטיפה בע'ג'ר (2005), מלחמת לבנון השנייה

בחודש נובמבר 2005 התבצעה בע'ג'ר פעילות חבלנית רבת עוצמה של ארגון החיזבאללה. במהלך האירוע הופגזו מוצבי צה"ל השולטים על הכפר, והתבצע ניסיון חטיפה של חיילי חטיבת הצנחנים המוצבים בכפר. בשל עירנות של החיילים, סוכל ניסיון החטיפה וארבעה מהמחבלים נהרגו. כתוצאה מניסיון זה ומניסיונות נוספים נסגר היישוב לכניסת אזרחים ישראלים שאינם תושבי הכפר או תושבי הכפרים הדרוזיים ברמת הגולן. [1]

בשל המצב בטחוני הייחודי בכפר, והיותו פרוץ להתקפות חבלניות, הועלו במערכת הבטחונית מספר הצעות לטיפול בבעיה, כגון בניית גדר במרכז הכפר בין השטח הישראלי ללבנוני, העברת הכפר לשליטה לבנונית, או לחלופין העברת כל תושבי הצד הלבנוני לשטח ישראל. תושבי הכפר נאבקים ברעיונות אלו, ומעדיפים, בלית בררה, לשמור על המצב הקיים.

ביולי 2006, כחלק ממבצע שינוי כיוון הרס צה"ל את עמדת החיזבאללה בצפונו של הכפר. כוחות צה"ל שהו בשטח גם לאחר פינויים עד ה־1 באוקטובר 2006 מכל שאר השטחים אליהם פלשו במהלך מלחמת לבנון השנייה. לאחר קבלת החלטה 1701 החליטה ממשלת ישראל להעביר את צפונו של הכפר לאחריות יוניפי"ל אולם ההחלטה נתקלה בהתנגדות התושבים.

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ בן-צור, דודו (1994). "מהלכי הנהר", בתוך: "טבע הדברים", גיליון 2, פברואר-מרץ 1994, הוצאת "טבע הדברים: החברה לחקר האדם והסובב בע"מ", הרצליה. הגרסה האלקטרונית מתוך אתר "הספרייה הווירטואלית" של מט"ח.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• מצבו של הכפר רג'ר לאחר מלחמת לבנון 2, רן פרחי, לאתר "אומדיה"
• נציגי רג'ר ללבני: "כבר שבע שנים אנחנו בסגר", מאת חגי עינב באתר Ynet
• החיים בכפר סורי שתושביו ישראלים וחצי משטחו בלבנון דיווח של גדעון לוי מהכפר ע'ג'ר, הארץ 29/11/05
• כפר בהמתנה דיווח של סתיו שפיר לביטאון צה"ל במחנה

מחוז הצפון
ערים	בית שאן · טבריה · טמרה · כרמיאל · מגדל העמק · מעלות-תרשיחא · נהריה · נצרת · נצרת עילית · סח'נין · עכו · עפולה · צפת · קריית שמונה · שגור · שפרעם
מועצות מקומיות	אבו סנאן · אכסאל · אעבלין · בועיינה-נוג'ידאת · בוקעאתא · ביר אל-מכסור · בית ג'ן · בסמת טבעון · ג'דיידה-מכר · ג'ולס · ג'ש (גוש חלב) · דבורייה · דייר חנא · זרזיר · חורפיש · חצור הגלילית · טובא-זנגרייה · טורעאן · יאנוח ג'ת · יבנאל · יסוד המעלה · יפיע · יקנעם עילית · ירכא · כאבול · כאוכב אבו אל-היג'א · כסרא-סמיע · כעביה-טבאש-חג'אג'רה · כפר ורדים · כפר יאסיף · כפר כמא · כפר כנא · כפר מנדא · כפר תבור · מג'דל שמס · מגדל · מזרעה · מטולה · מסעדה · מע'אר · מעיליא · משהד · נחף · סאג'ור · ע'ג'ר · עיילבון · עילוט · עין מאהל · עין קנייא · עראבה · פסוטה · פקיעין · קצרין · ראמה · ראש פינה · ריינה · רמת ישי · שבלי - אום אל-גנם · שלומי · שעב
מועצות אזוריות	אל-בטוף · בוסתאן אל מרג' · בקעת בית שאן · גולן · הגלבוע · הגליל העליון · הגליל התחתון · מבואות החרמון · מגידו · מטה אשר · מעלה יוסף · מרום הגליל · משגב · עמק הירדן · עמק יזרעאל