פבלו קזאלס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פבלו קָזָאלְס (29 בדצמבר 1876 - 22 באוקטובר 1973) היה נגן צ'לו, מנצח ומלחין ספרדי. שמו הקטלאני המקורי הוא פאו קזאלס (בגרסה המלאה: Pau Casals i Defilló).

קזלס נולד בשנת 1876 בעיר ונדרל. הוא למד מוזיקה וצ'לו בברצלונה ובמדריד, ועוד לפני שמלאו לו עשרים התמנה לפרופסור לצ'לו בקונסרבטוריון של ברצלונה, שם ניגן גם מוזיקה קאמרית וייסד רביעיית כלי קשת. בשנת 1895 הוזמן כצ'לן ראשון לאופרה בפריז.

בשנת 1898 הופיע לראשונה כסולן בפריז ובלונדון, ובשנת 1901 הוא הופיע לראשונה בארצות הברית. בשנת 1905 הוא הרכיב, יחד עם הפסנתרן אלפרד קורטו והכנר ז'אק טיבו, שלישייה שזכתה לשם עולמי.

בשנת 1909 הוא השמיע לראשונה בקונצרט פומבי סוויטה לצ'לו ללא ליווי מאת באך, ופתח בכך תקופה חדשה ברפרטואר הקונצרטי של הצ'לו, ובשנת 1919 הוא ייסד תזמורת בברצלונה, במטרה לקרב את שכבות הפועלים בקטלוניה אל המוזיקה.

הוא מת בשנת 1973 בעיר סן חואן בפורטו ריקו.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: פבלו קזאלס