פטריס לומומבה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פטריס לומומבה (2 ביולי 1925 - 1961). ראש הממשלה הראשון של קונגו. נרצח בראשית כהונתו.
פטריס לומומבה נולד בשנת 1925 בקונגו הבלגית. היה פקיד דואר. נדון פעמיים למאסר, אחת מהן באשמת מעילה (שלטענתו הייתה למטרת מימון פעילותו לשחרור קונגו). בכלא נתגבשו השקפותיו הלאומיות ובשנת 1958 יסד את "התנועה הלאומית של קונגו". כמנהיג תנועה זו זכה בשנת 1960, כאשר קונגו קיבלה את עצמאותה מידי הבלגים, להבחר בבחירות הראשונות שנערכו בקונגו לתפקיד ראש הממשלה הראשון של קונגו העצמאית. כראש ממשלה דגל בהשקפתו של קוואמה אנקרומה מגאנה בהתנגדות לקולוניאליזם ובתמיכה באחדות מדינות אפריקה.
הבלגים, שאיבדו את שלטונם בקונגו, שאפו להמשיך ולנצל את הארץ עשירת המחצבים. מואיז צ'ומבה, שהיה כלי שרת בידיהן של חברות הכריה הבלגיות, הביא לפרישת חבל קטנגה בדרום מזרח קונגו שבירתו אליזבטוויל (כיום לומומבשי), עשיר המחצבים והכרזתו למדינה עצמאית. מסמכים שנחשפו בשנים האחרונות מעידים כי גם ממשלת בלגיה עמדה מאחורי פרישת קטנגה.
לומומבה דרש את הוצאת הכוחות הבלגיים מקונגו, וכאשר הבלגים סירבו לעשות כן הוא גירש את הדיפלומטים הבלגיים וקרא לאו"ם להגן על המדינה שזה עתה קיבלה את עצמאותה. הוא רמז גם שאם יראה צורך בכך הוא יקרא לעזרה גם את ברית המועצות.
האו"ם הרכיב כוח בינלאומי לשמירת השלום, שנשלח לקונגו. הבלגים, באמצעות אנשיהם בקונגו, הפריעו לפעולות כוח השלום. לומומבה נענה להצעת ברית המועצות לשלוח לקונגו ציוד צבאי, דבר שעורר את חמתם של האמריקאים. נשיא קונגו ג'וזף קסבובו עשה יד אתת עם צ'ומבה, והדיח את לומומבה שהושם במעצר בית. לומומבה החליט לברוח ונמלט לעיר סטנליוויל. כוחות צבא קונגו, בפיקודו של קולונל ג'וזף מובוטו, פתחו במרדף אחריו והצליחו לתופסו. לומומבה קרא לכוחות האו"ם בקונגו לחוש להצלתו אך אלה סירבו לקריאתו לפי הוראה ממרכז האו"ם.
לומומבה הוטס ללאופולדוויל הבירה (כיום קינשסה) והוצג בפני עיתונאים כשהוא מוכה ומושפל.
במעונו של מובוטו היכו חייליו את לומומבה בגלוי בפני מצלמות הטלוויזיה.
לומומבה הוכנס למעצר במחנה צבאי. הבלגים לא הסתפקו בכך, ודרשו כי לומומבה יוסגר לידי אויבו הראשי, צ'ומבה. ב-15 בינואר 1961 דרשו הבלגים רשמית כי צ'ומבה יקבל לידיו את העציר, דבר שהיה כחריצת דין מוות ללומומבה. ב-17 בינואר הוטס לומומבה לאליזבטוויל, והוסגר לידי חיילי קטנגה שהיו תחת פיקוד בלגי. לומומבה הוחזק במעצר והוכה בידי אנשי קטנגה, והבלגים וצ'ומבה וממשלתו החליטו לחסלו.
לומומבה הוסע ליער שבו המתינו לו שלוש כיתות יורים בפיקוד בלגי. לומומבה ושנים מתומכיו נקשרו לעץ והוצאו להורג ביריה, בנוכחות צ'ומבה ושניים משריו.
במשך שלושה שבועות לא פורסם דבר אודות הרצח, אך שמועות אודותיו התפשטו, עד שרדיו קטנגה הודיע על דבר מותו, וסיפר סיפור כיסוי כאילו לומומבה נרצח על ידי איכרי הסביבה.
נאמני לומומבה הקימו ממשלה בסטנליוויל, שטענה כי היא הממשלה החוקית של קונגו. ממשלה זו זכתה בהכרת ברית המועצות והגוש המזרחי, וכן המשטרים השמאלנים באפריקה.
בקונגו נוצרו שלושה מרכזי כוח: באליזבטוויל - בראשות צ'ומבה, בלאופולדויל - בראשות קסבובו ובסטנליוויל - בראשות נאמני לומומבה.
במשך כשנתיים נעשו נסיונות לישב את המשבר בחסות האו"ם ומזכיר האו"ם דאג האמרשלד מצא את מותו בדצמבר 1962 כשמטוסו התרסק בטיסתו לפגישה עם צ'ומבה.
כוחות האו"ם פתחו במתקפה, ובינואר 1963 ביטלו את פרישת קטנגה. לאחר פינוי כוחות האו"ם פתחו נאמני לומומבה במרידה. צ'ומבה, שהתמנה לראש ממשלת קונגו, דיכא את המרד ואז החל מאבק בין צ'ומבה לקסבובו עד שמפקד הצבא מובוטו התערב, הדיח את שניהם והקים שלטון יחיד עריץ ומושחת, שהחזיק מעמד עד 1997.
הרצח הפוליטי של לומומבה והמאורעות שקדמו לו או התרחשו אחריו, סימלו יותר מכל את הקשיים העצומים העומדים בפני מדינות אפריקה שזכו לעצמאות החל מסוף שנות החמישים.
לומומבה נפל קרבן לעצמת הכוח הקולניאלי הבלגי, שהמשיך להתקיים בקונגו גם לאחר הכרזת עצמאותה הפורמלית, כשהוא משרת את האינטרסים של חברות המחצבים שרצו בהמשך ניצול משאביה של קונגו.
לומומבה הפך במותו לסמל. בברית המועצות קידשו את זכרו והקימו אוניברסיטה לסטודנטים ממדינות אפריקה והעולם השלישי הנושאת את שמו. התהליך ההיסטורי של שיחרור אפריקה ובניית מערכת מדינות עצמאיות ומפותחות טרם נסתיים עדיין כעבור תקופה של למעלה מארבעים שנה.
