פרס גתה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרס גתה הוא פרס גרמני יוקרתי, על שמו של המשורר יוהן וולפגנג פון גתה, המוענק משנת 1927 על-ידי עיריית פרנקפורט, העיר שבה נולד גתה. הפרס מוענק לקראת ה-28 באוגוסט, יום הולדתו של גתה.
הפרס הוענק מדי שנה, במשך תקופה ארוכה, לאנשי שם בתחומי הספרות, השירה, המוזיקה, האמנות הפלסטית והכימיה. התחומים נבחרו בהתאם לתחומי העניין של גתה עצמו, שהיה סופר ומשורר גדול, מוזיקאי חובב אמנות ואיש מדע. לאחרונה, מחולק הפרס רק בכל שלוש שנים. סכום הפרס הועלה מספר פעמים במשך השנים, וכיום הוא עומד על 50,000 אירו.
[עריכה] רשימת הזוכים בפרס
מאז 1927 זכו בפרס העיר פרנקפורט ע"ש גתה האישים הבאים:
- בשנת 1927 זכה בפרס המשורר הגרמני שטפן גאורגה.
- בשנת 1928 זכה בפרס הרופא והפילוסוף הידוע אלברט שווייצר.
- בשנת 1929 זכה בפרס הפילוסוף לאופולד ציגלר.
- בשנת 1930 זכה בפרס מייסד אסכולת הפסיכואנליזה זיגמונד פרויד.
- בשנת 1931 זכתה בפרס המשוררת הגרמנייה ריקרדה הוך.
- בשנת 1932 זכה בפרס המחזאי גרהארד האופטמן.
בשנות השלטון הנאצי, בשנים 1933 עד 1942, זכו בפרס אישים אשר הזדהו עם המשטר הנאצי ותמכו בו:
- בשנת 1933 זכה בפרס המשורר הרמן שטר.
- בשנת 1934 זכה בפרס המוזיקאי הנס פפיצנר.
- בשנת 1935 זכה בפרס הסופר הרמן שטגמן.
- בשנת 1936 זכה בפרס הפסל גיאורג קולבה.
- בשנת 1937 זכה בפרס המשורר והפילוסוף גידו קולבנהייר.
- בשנת 1938 זכה בפרס המשורר והרופא הנס קרוסה.
- בשנת 1939 זכה בפרס הכימאי קרל בוש.
- בשנת 1940 זכתה בפרס המשוררת אגנס מייגל.
- בשנת 1941 זכה בפרס המשורר וילהלם שאפר.
- בשנת 1942 זכה בפרס הביוכימאי ריכרד קון.
במשך שלוש שנים האחרונות של מלחמת העולם השנייה לא חולק הפרס. עם חידוש החלוקה זכו בו אישים אנטי נאציים מובהקים, ליברלים והומניסטים.
- בשנת 1945 זכה בפרס הפיזיקאי מקס פלאנק.
- בשנת 1946 זכה בפרס הסופר הגרמני הרמן הסה.
- בשנת 1947 זכה בפרס הפילוסוף הגרמני קרל יאספרס.
- בשנת 1948 זכה בפרס המשורר הגרמני פריץ פון אונרו.
- בשנת 1950 זכה בפרס הסופר ההומניסט תומס מאן.
- בשנת 1951 זכה בפרס המשורר הגרמני קרל צוקמאייר.
- בשנת 1955 זכתה בפרס המשוררת הגרמנייה אנט קולב.
- בשנת 1958 זכה בפרס המדען והפילוסוף קרל פון וייצקר.
- בשנת 1960 זכה בפרס הסופר הגרמני ארנסט ביטלר.
- בשנת 1961 זכה בפרס האדריכל הנודע וולטר גרופיוס.
- בשנת 1964 זכה בפרס הסופר והעיתונאי בנו רייפנברג.
- בשנת 1967 זכה בפרס המדינאי המדען הגרמני קרלו שמידט.
- בשנת 1970 זכה בפרס הפילוסוף ההומניסט גיאורג לוקאץ'.
- בשנת 1973 זכה בפרס הסופר ארנו שמידט.
- בשנת 1976 זכה בפרס הבמאי השבדי אינגמר ברגמן.
- בשנת 1979 זכה בפרס העיתונאי והסוציולוג ריימון ארון.
- בשנת 1982 זכה בפרס הסופר הגרמני ארנסט יונגר.
- בשנת 1985 זכה בפרס ההיסטוריון גולו מאן, בנו השלישי של תומס מאן.
- בשנת 1988 זכה בפרס הבמאי הגרמני פטר שטיין.
- בשנת 1991 זכתה בפרס המשוררת הפולנייה ויסלבה שימבורסקה.
- בשנת 1994 זכה בפרס היסטוריון האמנות ארנסט גומבריך.
- בשנת 1997 זכה בפרס המלחין הגרמני הנס צנדר.
- בשנת 1999 זכה בפרס הסופר זיגפריד לנץ
- בשנת 2002 זכה בפרס המבקר הספרותי ניצול השואה מרסל רייך-רניצקי.
- בשנת 2005 זכה בפרס הסופר הישראלי עמוס עוז.
אחדים מזוכי פרס גתה זכו גם בפרס נובל השבדי (חלקם קודם שקבלו את פרס גתה וחלקם לאחר מכן).
בטעות נהוג לחשוב שגם הפילוסוף מרטין בובר זכה בפרס גתה, בשנת 1951. הוא אמנם זכה בפרס שנקרא בשם זה, אך אין המדובר באותו פרס. מרטין בובר זכה בפרס פחות יוקרתי, שמעניקה העיר המבורג.
[עריכה] ההיסטוריה הבעייתית של הפרס
פרס גתה נחשב כיום לפרס יוקרתי בתחום המדע והאמנות. זאת, בין היתר, לאור העובדה שבעבר זכו בו אנשים שהשפעתם על תרבות המערב ניכרת היטב. כך, בדיווחים בעיתונות הישראלית על הענקתו לסופר עמוס עוז נאמר: "בין הזוכים המפורסמים בפרס היו הרמן הסה, תומס מאן, ויסלבה שימבורסקה, זיגמונד פרויד ואלברט שווייצר" (אתר וואלה). העיתונות הישראלית לא דיווחה על התקופה שבה הוענק הפרס לתומכי הנאציזם. בשנת 1939, למשל, הוענק הפרס לכימאי קרל בוש, יו"ר מועצת המנהלים של מפעל "אי-גה-פארבן", יצרן הגז ציקלון בי, ששימש במחנות ההשמדה הנאציים. בשנת 1942 הוענק הפרס לביוכימאי ריכרד קון, שבמהלך מלחמת העולם השנייה עמד בראש צוות שעסק בחקר גז עצבים [1]. עוז עצמו נמנע מלציין את התקופה הזאת בתולדות הפרס כאשר אמר למעריב "זה מרגש מאוד כי זה פרס עם עבר מהולל, עוד מלפני תקופת היטלר. זה פרס שנחשב לאחד המכובדים באירופה, וזכו בו בעבר יוצרים כמו תומס מאן וזיגמונד פרויד."
הענקת הפרס משנות ה-50 ואילך בעיקר לאנשי רוח הומניסטיים, יכולה להתפרש כניסיון למחות את עברו הבעייתי של הפרס, ולהחזיר לו את היוקרה שיוחסה לו לפני שנות ה-30. הפרס היום מזוהה אכן עם מחקרים ויצירות ברוח ההומניזם, ועברו בתקופת הנאציזם כמעט נשכח.
אפשר לומר, כי היחס לפרס גתה דומה ליחס לכלל הסמלים הגרמניים ששימשו עוד לפני תקופת הנאציזם, אך שימשו גם את הנאצים (להבדיל מסמלים נאציים מובהקים). כך, למשל, ההימנון הגרמני שהיה בשימוש מהמאה ה-19 לא הוחלף, אם כי נמחקו ממנו שורות שנחשבו בעייתיות. מאז הסכם השילומים וכינון היחסים הדיפולמטיים בין ישראל לגרמניה, מקבלת ישראל את המדיניות הגרמנית הנוכחית בנוגע לסמליה, ומכבדת אותם.
