קיסר (תואר)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קיסר - תואר שניתן לשליט על אימפריה, לעתים מוגדר התואר כ"מלך המלכים" גם מבחינה מעשית , מלך השולט על ממלכות או נסיכויות קטנות יותר,ומבחינה רוחנית, תואר הבא לרומם מלך לרמה אלוהית.
התואר "קיסר" נגזר משמו של יוליוס קיסר. הדיקטטור האחרון של רומא העתיקה, אוקטביוס, אומץ על ידי יוליוס קיסר, לאחר מותו של קיסר, ועל כן נשא את שמו של קיסר. יורשו כשליט האימפריה הרומאית, טיבריוס, אומץ על ידי אוגוסטוס ועל כן קיבל את שמו - קיסר. מאז נקבע הנוהג שכל קיסר מאמץ את יורשו ומעניק לו את שמו - קיסר. נירון היה קיסר רומא האחרון שנשא את השם "קיסר" כשם משפחה, כל הקיסרים שבאו אחריו השתמשו אף הם בשם קיסר שנהפך לתואר.
לאחר קיסרי רומא, נשאו את התואר גם קיסרי האימפריה הרומית הקדושה וקיסרי האימפריה הביזנטית, שליטי רוסיה הצארית החל בפיוטר הגדול, נפוליאון בונפרטה ונפוליאון השלישי בצרפת, הקייזרים הגרמניים בשנים 1871 - 1918,הקיסרות האוסטרו-הונגרית, קיסרי סין, קיסרי יפן קיסרי אתיופיה וכמו כן גם שליטים מוגולים בתת היבשת ההודית ובפרס נושאי התואר שאה או ח'אן.
לעומת זאת, מלכי בריטניה לא קיבלו תואר קיסרי אע"פ שממלכתם הייתה למעשה אימפריה - הם היו אמנם קיסרי הודו (החל מהמלכה ויקטוריה), אך לא קיסרי בריטניה.
בשפות שונות יש לשם קיסר צליל שונה בהתאם להגיה של כל שפה. וריאציות של התואר הן:
התואר הגרמני קייזר (Kaiser)
התואר הרוסי צאר(Czar,Tzar)(המקביל למלך).
באנגלית, רוסית ועוד מספר שפות התואר המקביל לתואר "קיסר" נגזר מהתואר הלטיני אימפרטור (Imperator).
