קלאוסטרופוביה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קלאוסטרופוביה היא חרדה בלתי נשלטת (בעת) ממקומות סגורים, כגון חדר קטן בלי חלון, מעלית, מטוס או תא מטען של רכב. חולים במחלה זו פעמים רבות נכנסים ללחץ ואף היסטריה כשהם נמצאים במקומות סגורים.
[עריכה] טיפול
קלאוסטרופוביה, בדומה לחרדות אחרות, ניתנת לטיפול, באמצעות טיפול פסיכולוגי או תרופתי.
הטיפול המקובל לקלאוסטרופוביה הוא טיפול התנהגותי אשר במסגרתו נחשף המטופל באופן הדרגתי למושא הפוביה שלו. בתחילה נחשף המטופל לחללים גדולים בעלי חלונות בליווי המטפל ולאחר מכן החלל שבו שוהה המטופל לפרק זמן מסוים, קטן, ובשלב מסוים המטפל עוזב את המטופל.
הטיפול הוא ממושך ובעל מספר מפגשים שבהם יש חזרות על השהייה בחדרים, לעתים נעזר המטופל בתרופות הרגעה שונות, ובו-בזמן המטפל מבצע סוגסטיה במטופל. המטופל מצליח להרפא מההפרעה ברמות שונות של הצלחה, החל בהיעלמות מוחלטת של ההפרעה וכלה בהצלחה חלקית המספקת מהבחינה התיפקודית, קרי - הצלחת הטיפול מתבטאת ביכולתו של המטופל להתמודד עם חרדתו ולשהות בחללים קטנים לפרקי זמן שונים אך מספיקים כדי שיוכל לנהל חיים רגילים ולשהות בחללים סגורים כגון מטוסים ומעליות.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.
