קלפי טארוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

קלפי טארוט (מצרפתית, Tarot) הם מערכת קלפים שעוצבה במקור לצרכי משחק (אשר דמה בעיקרו לברידג') ועל פי אמונה עממית ניתן בעזרתם לחזות את העתיד.

החפיסות העתיקות ביותר הקיימות כיום מקורן בצפון איטליה ותאריכן נקבע לתקופת אמצע המאה ה-15. אלה נקראו "קלפי הנצחונות".

בתרבות המערבית הטארוט נתפסים לרוב ככלי לניבוי, אם כי בתקופה המודרנית חל שינוי מסוים בגישה אל הקלפים ורבים משתמשים בהם לא ככלי לחיזוי העתיד אלא רואים בהם כלי להסתכלות פנימה, להבנת מרכיבי האישיות, הפוטנציאל וכדומה בכך, בדרך להגשמה עצמית ולהתפתחות אישית ורוחנית.

קיימות אינספור גרסאות למערכת קלפי הטארוט, כל אחת מציגה תמונות שונות על קלפיה, אשר נוצרות כל העת למטרות מחקר ולימוד, פרשנות אישית, שימושים מיסטיים, או כיצירות אמנות בפני עצמן. כיום, החפיסה הפופולרית ביותר לקלפי הטארוט הינה חפיסת ריידר-ווייט (Rider-Waite Tarot Deck).

הכוהנת הגדולה

המרכבה

[עריכה] הקלפים

חפיסת קלפי טארוט מונה בדרך כלל 78 קלפים, ומחולקת לשתי תת-מערכות:

המערכת הראשית, המכונה "הארקנה הגדולה" (ארקנה, מילה לטינית שפירושה סודות ועל פי כן - "הסודות הגדולים"), מורכבת מ-22 קלפים, כאשר לכל אחד נושא ומספר (בין 0 ל-21).
השמות המסורתיים של הקלפים, לפי הסדר הם: "השוטה", "הקוסם", "הכוהנת", "הקיסרית", "הקיסר", "הכהן", "האוהבים", "המרכבה", "צדק", "הנזיר", "גלגל המזל", "כוח", "האיש התלוי", "מוות", "מיזוג", "השטן", "המגדל", "הכוכב", "הירח", "השמש", "יום הדין", "העולם" (סדר הקלפים עשוי להשתנות בין מערכות קלפים שונות). בסיכום כללי של הארקנה הגדולה, ניתן לומר, שהם מייצגים גישה מטאפורית למסע האדם מלידתו ועד מותו. גישה זו ידועה בשם: "מסע השוטה". מסע זה מתאר את הקשיים למול רגעי ההנאה שבחיים בדרך כרונולוגית, תוך ציון אבני הדרך. המסע מורכב מ-22 צעדים המתארים את השלבים בחיי השוטה והם מושלכים ל-22 הקלפים, שמרכיבים את הארקנה הגדולה, בהתאמה. הקוראים בקלפים משתמשים במטאפורת המסע כאחד הכלים להבנת הארקנה הגדולה. רעיון זה פותח על-ידי הסופר עדן גריי באמצע המאה ה-20.

המערכת המשנית, המכונה "הארקנה הקטנה" ("הסודות הקטנים"), והיא מזכירה מאוד את קלפי המשחק המודרניים. היא מונה 56 קלפים המחולקים לארבע סדרות של 14 קלפים:
- סדרת המטות, המקבילים לסדרת התלתן בקלפי המשחק
- סדרת הגביעים, המקבילים לסדרת הלבבות
- סדרת החרבות, המקבילים לסדרת העלים
- סדרת המטבעות, המקבילים לסדרת היהלומים

כל סדרה מורכבת מקלפים ממוספרים מאס (אחד) ועד עשר, וכן ארבעה "קלפי חצר", ברוב החבילות נער, אביר, מלכה ומלך. שחר הזהב החליפו את קלפי החצר בנסיך, נסיכה, מלכה, ומלך-אביר, וכך בחבילה של קראולי.

[עריכה] התפתחות הקלפים

עד לאחרונה רווחה אגדה, כי מקור הקלפים הוא במצרים העתיקה והם הובאו לאירופה על ידי הצוענים. כיום, הדיעה המקובלת היא שמקור הקלפים הוא באירופה של סוף ימי הביניים, בסמוך לתקופה בה חדרו קלפי המשחק לאירופה (ככל הנראה מן העולם המוסלמי, דרך ספרד, אשר הייתה נתונה תחת שלטון מוסלמי באותה עת). קלפי הטארוט העתיקים ביותר שנשתמרו נכון להיום נרכשו במקור על ידי משפחות אצולה איטלקיות, ועל כן נהוג להניח שאצלן הופיעו הקלפים לראשונה. משפחות האצולה הידועות ביותר בהקשר זה הן משפחת ויסקונטי ומשפחת ספורצה.

במאה ה-16 החלו להשתמש בקלפים באיטליה במשחק שנשא את השם "טארוקי" (Tarrochi, צורת הרבים של Tarocco). לא ידועה הסיבה לבחירת שם זה. בהגיעו לצרפת, ניתן לו השם "Tarot" - טארוט. שם זה דבק בקלפים עצמם, יותר ממאה שנים לאחר שנפוצו ביבשת (עד אז הם נקראו "קלפי הניצחון"). עד לאחרונה היו טענות בדבר היות מקור השם בעברית או מצרית, אולם אלה לא מצאו ביסוס.

עוד במאה ה-16, נפוצה ברחבי אירופה מערכת קלפי טארוט המכונה "הטארוט של מארסיי", על שם העיר מארסיי בצרפת שהיוותה את המרכז העיקרי לייצורם. מערכת זו עיצבה את קלפי הטארוט בנוסח בו אנו מכירים אותם כיום, מבחינת נושאי הקלפים וסמליהם, ומוסיפה להיות נפוצה אף היום על מהדורותיה השונות.

הקריאה בקלפי טארוט התפתחה במאות ה-18 וה-19 בעקבות מחקרים שנעשו בסדרי סתרים על ידי אנשים כמו אנטואן קורט-דה-גבלן (Le Monde Primitif) ואטיילה, וצברה פופולריות רבה. בערך בתקופת זמן זו נשזרו המיתוסים הידועים אודות הקלפים, ביניהם מקורם של הטארוט במצרים העתיקה וההקבלה בין 22 קלפי המערכת הראשית לבין אותיות הא"ב העברי.

ב-1909 פרסם ארתור אדוארד ווייט את מערכת קלפי הטארוט שיצר (מתוכה לקוחות התמונות המצורפות). ווייט היה מיוצאי "מסדר שחר הזהב", ארגון סתרים שפעל באנגליה בסוף המאה ה-19, ומערכת הטארוט שלו מעוצבת לפי עקרונות המסדר ותורותיו. חשיבותה נעוצה בכך שהייתה זו הפעם הראשונה בה הוצגו עבודות מסדרי הסתרים בפני הציבור הרחב והפכו לנגישות עבורו. קלפי הטארוט נעשו זמינים לכל וצברו תאוצה אדירה, והטארוט של ווייט הפכו למערכת הידועה והנפוצה ביותר עד היום (2005).

התפתחות המרשתת יצרה תנופה מחודשת לתפוצת קלפי הטארוט, בכך שאפשרה לכל גולש ללמוד את תורת הקריאה בהם, לקבל קריאה מקוונת ממחשב, וליצור מערכת קלפים אישית באמצעות עורכים גרפיים ומאגרי תמונות. בנוסף, קמו קבוצות דיון בנושא, וקהילות של קוראים בקלפים ושוחרי מיסטיקה מחליפים ביניהם מערכות קלפים ואף יוצרים ומפיצים מערכות קבוצתיות.

[עריכה] שימושים בפסיכולוגיה

קארל יונג היה הפסיכולוג הראשון שייחס חשיבות לקלפי הטארוט. התייחסותו לטארוט הייתה לאופן שבו הקלפים מייצגים את הארכיטיפים: טיפוסים בסיסיים או צורות מחשבה הקיימים בתת-המודע הקולקטיבי ואשר נובעים מהניסיון המצטבר של כל הגזע האנושי. קלף הקיסר למשל, מייצג את הפטריארך האולטימטיבי או את דמות האב.

תאוריית הארכיטיפים מסייעת בכמה שימושים פסיכולוגיים. מספר פסיכולוגים משתמשים בקלפי הטארוט בכדי לאבחן כיצד המטופלים רואים את עצמם, על ידי זה שהמטופלים מתבקשים לבחור קלף שאיתו הם מזדהים. יש המבקשים מהמטופל להבהיר את מצבו או את מערכת היחסים שלו באמצעות הדמויות או המצבים המשתקפים באיורי הקלפים.