קנונים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

הקנונים או הקאנונים הם אוסף כתבי הקודש הבודהיסטיים, חלקם, (כמו הקאנון הפאלי) המיוחסים לבודהה עצמו, מקובלים על כל הזרמים בבודהיזם וחלקם מהווים תוספות של חלק מהזרמים או של אחד הזרמים על הקנונים הבסיסיים.

פירוש המילה קאנון בפאלי (וגם בערבית) הוא חוק, הוראה, שלטון וגם תקן.

תהליך התפתחות הקנונים ארך כאלף שנים, מיום דרשתו הראשונה של הבודהה ועד לשנת 500 לספירה בהודו ובסין, ובטיבט, כנראה, בין המאות ה-8 ועד למאה ה-11 לספירה. רוב הקנונים של האסכולות הבודהיסטיות שנעלמו עם השנים התרכזו ונשתמרו, בצורה זו או אחרת, בקנונים המוכרים לנו היום.

תוכן עניינים

1 קנון טריפיטאקה (טיפיטאקה)
2 קנון המהיאנה
- 2.1 קנון המהיאנה הסיני (ארבע האַגַמוֹת)
3 הקנון הטיבטי
4 הקנון היפני

[עריכה] קנון טריפיטאקה (טיפיטאקה)

סביב המאה הראשונה לפני הספירה נאספו הכתבים הראשונים בקנון טריפיטאקה, שנכתב בסנסקריט. במקביל הם נאספו בקנון טיפיטאקה בשפת הפאלי הקרוי הקאנון הפאלי, שמבין השניים נחשב לקנון הבודהיסטי הקדום ביותר שידוע עליו.

פירוש המונח "טריפיטאקה" הוא "שלושת הסלים", שהם:

וינאיה - נדרים ומבנה אורח חייהם של נזירים, אוסף הדרשות שהן הקודקס האתי-מוסרי לנזירים.
סוטרה – יסודות תורת הבודהיזם. אוסף דרשות שעיקרן תאוריה ויישומה – פילוסופיה, מוסר ואתיקה.
אבהידהרמה - תכנים אנליטיים, פילוסופיים ופסיכולוגיים. ניתוח אפיסטמולוגי ברובו של התודעה, הדרכים בהן היא תופשת את המציאות, ומעט אונטולוגיה.

קנון זה התהווה כבר בימיו של הבודהה ורובו הם אוספים של דרשותיו, אם כי חלקים ממנו שייכים לתלמידיו בתקופות מאוחרות יותר. מקובל שקנון זה הועבר בעל-פה במשך כ-400 שנים לפני שהועלה על כתב, והוא הקנון של האסכולה הבודהיסטית העתיקה ביותר שנשתמרה עד ימינו, ואשר נקראת טהרוואדה (סנסקריט: תורת מסדר הזקנים). לימודי הטהרוואדה מסתמכים על הקנון הפאלי, המכיל כ-4 מיליון מילים. אסכולת הטהרוואדה ואסכולות נוספות של הבודהיזם הראשוני טוענות שקנון זה מכיל את דבריו של הבודהה עצמו.

[עריכה] קנון המהיאנה

מאוחר יותר הופיע קנון המהיאנה, המכיל כ-600 סוטרות על קווי-העברה שונים. על פי טענת אנשי זרם זה, גם קנון זה מכיל את דבריהם של הבודהה עצמו ובודהיסטוות. קנון מהיאנה בהיקף רחב ומלא יותר קיים בשפה הסינית אף-על-פי שהקנון המקורי נכתב בסנסקריט.

[עריכה] קנון המהיאנה הסיני (ארבע האַגַמוֹת)

קנון המהיאנה הסיני נקרא "ארבע האַגַמוֹת" והוא תורגם מהיבריד סנסקריט, השפה שבה נכתבו הקנונים הקדומים של המהיאנה לשפה הסינית. הוא מכיל גרסאות שונות במידת-מה מאלה של הקנון הפאלי (הכולל וינאיה, סוטרה ואבהידהרמה), ובנוסף סוטרות מהיאנה שאינן מצויות בקנון הפאלי. מן הראוי לציין שהמהיאנה-בודהיזם בקוריאה, וייטנאם ויפן הוא במקורו מהיאנה סינית. סוטרות בודדות מחוץ לקנון זה הפכו לקנונים בפני עצמם ומסביבם נוצרו מספר אסכולות. מאוחר יותר אסכולות אלו הועתקו לארצות נוספות.

[עריכה] הקנון הטיבטי

קיים גם קנון בשפה הטיבטית. הקנון הטיבטי, השייך לזרם הווג'ריאנה, מכיל לא רק את התכנים הבודהיסטיים של המהיאנה ואלה של הבודהיזם הראשוני - טהרוואדה, אלא גם תכנים טנטריים וביאורים רבים. הקנון הטיבטי הוא כנראה המאוחר ביותר ושונה במידה ניכרת משני קודמיו. בצורתו הבסיסית הוא דומה להם, אם כי בגדול הוא מחולק לשניים: "קאנג'יור", המכיל את הוינאיה, סוטרה, אבהידהרמה וטנטרה, ו"טנג'יור" – הספרות הפרשנית הענפה לקאנג'יור.

[עריכה] הקנון היפני

הבודהיזם היפני של אסכולת השינגון מסווג את התכנים ביחס להתגלמויותיו של הבודהה (טריקאיה): התכנים הראשוניים מתייחסים לנירמנקאיה, סוטרות האקיאנה לסמבוגקאיה, והתכנים של הווג'ריאנה – לדהרמקאיה.

מקור: http://he.wikipedia.org../../../%D7%A7/%D7%A0/%D7%95/%D7%A7%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D.html

קטגוריות: זרמים בבודהיזם | בודהיזם