קרב מרתון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| קרב מרתון | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 מרתון כיום |
|||||||||||||
|
|||||||||||||
| הצדדים הלוחמים | |||||||||||||
| אתונה | האימפריה הפרסית | ||||||||||||
| מפקדים | |||||||||||||
| מילטיאדס הצעיר | ארתפרנס | ||||||||||||
| כוחות | |||||||||||||
| 11,000 | בין 15,000 ל-30,000 איש | ||||||||||||
| אבדות | |||||||||||||
| 192 הרוגים | 6,400 הרוגים | ||||||||||||
קרב מרתון (490 לפנה"ס) היה הניסיון המשמעותי ביותר של דריווש, מלכה של האימפריה הפרסית לכבוש ולשעבד ערים יווניות. הקרב שהתרחש בין צבא אתונה לצבא הפרסי, התפרסם בעיקר בשל הניצחון האתונאי על אף נחיתותו המספרית של צבאם.
תוכן עניינים |
[עריכה] הרקע המדיני לקרב
בשנת 500 לפנה"ס פרץ מרד של הערים היווניות (המרד האיוני) בחוף המערבי של אסיה הקטנה (איוניה - מערב תורכיה של ימינו) כנגד השלטון הפרסי. לבקשת העזרה שנשלחה על ידי המורדים לערים העיקריות ביוון באותה עת נענו רק אתונה וארטריה, בשלחן אוניות סיוע למורדים.
המרד נכשל והסתיים בשנת 494 לפנה"ס עם כיבוש העיר האיונית המרכזית, מילטוס ושריפתה.
לאחר סיום המרד והשלטת הסדר באיוניה, ניסו הפרסים (492) לבצע מסע צבאי כנגד הערים ביוון, אולם זה נכשל בשל פגיעת סערה בצי הפרסי. אחרי כשלון זה החליט דריווש לתקוף את ארטריה ואתונה. בשנת 490 נכבשה ארטריה על ידי הצי הפרסי ותושביה נהרגו או נמכרו לעבדות. מארטריה יצא הצי הפרסי לכיוון אטיקה, שם נחת במפרץ מרתון.
[עריכה] מהלך הקרב
המקור העיקרי לידיעותינו על הקרב הם כתביו של הרודוטוס היווני, שחי שנים רבות לאחר שהאירועים אותם הוא מתאר התרחשו, ומכאן נובעים ספיקות בנכונות הפרטים.
[עריכה] יחסי הכוחות
לפי הרודוטוס, מנה הצבא הפרסי כמאה אלף איש, אולם ההערכות המקובלות על ידי חוקרים בני ימינו נעות בין 15,000 ל-30,000. הצבא הפרסי הורכב מגרעין של יחידות פרסיות ומדיות הנחשבות לאיכותיות, וממגויסים מקרב העמים השונים שהיו תחת שלטון האימפריה הפרסית. ציודו של הצבא הפרסי לא היה אחיד, ולרב לא כלל אמצעי הגנה.
הצבא האתונאי כלל 10,000 אתונאים אליהם נוספו 1,000 לוחמים מפלטאה שבביאוטיה. חיילים אלו היו הופליטים המאומנים להילחם בטקטיקת הפלנקס. על הכוח היווני פיקדו עשרה מפקדי גדודים ("סטראטגים") שהתחלפו בפיקוד מדי יום, ובראשם קאלימאכוס - המפקד העליון ( "פולימארכוס").
[עריכה] ההתנגשות
במשך מספר ימים ניצבו הצבאות זה מול זה מבלי לבצע פעולות התקפיות. לא ידועה הסיבה שמנעה את הצבא הפרסי מלתקוף, אולם הרודוטוס מוסר כי בפיקוד היווני היו חילוקי דעות באשר לצעד שעליהם לנקוט.
לא ברור מהו האירוע שהביא לשינוי מצב זה, אולם לאחר מספר ימים, ב-12 בספטמבר נערכו היוונים, בפיקודו של מילטיאדס באותו היום, במערך הפלנקס הסטנדרטי כאשר עומק השורות הסטנדרטי צומצם על מנת להאריך את חזית צבאם, אך האגפים עובו. במצב זה הסתערו היוונים לעבר הצבא הפרסי.
במרכז המערך הפרסי ניצבו חיילים פרסים וסאקים (עם נוודים ממרכז אסיה). ההסתערות היוונית על חיילים אלו נהדפה והם אף הבקיעו את המערך היווני, אך האגפים היווניים הביסו את אלה של הצבא הפרסי, השלימו תנועת מלקחיים ושבו על עקבותיהם על מנת לסגור מאחור על הלוחמים הפרסים שנותרו ולהביסם.
על פי הרודוטוס, נהרגו בקרב זה 192 לוחמים יוונים וכ-6,400 פרסים. בין ההרוגים היוונים היה גם מפקד הצבא, קאלימאכוס.
[עריכה] תוצאות הקרב
לניצחון היווני בשדה הקרב וכישלונו של שארית הצי הפרסי לעלות על אתונה בטרם יספיק הצבא לשוב היו מספר תוצאות:
- באופן מיידי, נמנע כיבוש אתונה בידי פרס.
- הקרב העלה מאוד את מעמדה של אתונה בקרב הערים היווניות.
- הניצחון "קיבע" לזמן רב וחיזק את המשטר הדמוקרטי באתונה.
- ההצלחה האתונאית במרתון היוותה השראה בשלב מאוחר יותר של מלחמת פרס-יוון, כאשר כוחות פרסיים גדולים בהרבה פלשו ליוון.
[עריכה] ראו גם
- מרוץ מרתון: הקשר בין המרוץ לקרב
