קריפטוזואולוגיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריפטוזואולוגיה (Cryptozoology) הינה תחום ספק-מדעי העוסק בחקר יצורים, בעיקר בעלי חיים, אשר נחשבים בדרך-כלל למיתולוגיים, דמיוניים או נכחדים, ואשר ייתכן ונצפו על-ידי בני אדם, אך ללא הוכחה מדעית.
את המושג הגה הזואולוג הבלגי בּרנרד הוֹיְפְלְמַנְס (Bernard Heuvelmans), מחבר הספר "בעקבות חיות לא-נודעות" (On the Track of Unknown Animals). הויפלמנס שאב השראה רבה מהביולוג ההולנדי אנתוניד קורנליס אאוּדמנס (Anthonid Cornelis Oudemans), אשר שימש כמנהל הגן הזואולוגי המלכותי בעיר האג בסוף המאה ה-19. ב-1892 פרסם אאודמנס את ספרו "נחש הים הענק" (The Great Sea Serpent), בו הסיק, לאחר חקר תצפיות רביות של נחשי ים ברחבי אירופה, שככל הנראה מדובר בכלב ים גדול ממין שטרם נודע. פרסום זה מסמן, לפי הויפלמנס, את לידת מדע הקריפטוזואולוגיה.
גישתה של הקריפטוזואולוגיה אינה כרוכה בתמיכה חסרת פשרות בכל תצפית של יצור אגדי. העוסקים בתחום מקפידים לציין את חשיבות הקפדנות המדעית, אך מוסיפים כי יש גם לגלות פתיחות דעת ונטייה בין-תחומית (לדוגמה: לא להסס להשתמש במקורות מיתולוגיים או ספרותיים בכדי לשאוב מידע מדעי). הקריפטוזואולוגים מגיעים מתחומים רבים ומייצגים קשת רחבה של גישות; מהם כאלו הדבקים במדעים נוקשים יותר, כמו זואולוגיה, וכאלו המתייחסים ביתר סלחנות לפגמיה המדעיים של הקריפטוזואולוגיה.
הביולוגיה הממסדית נוטה להתייחס לקריפטוזואולוגיה כאל מדע מדומה (פסבדו-מדע); במיוחד נכון הדבר לגבי השוליים הקיצוניים של התחום, אך לא רק. רוב הקריפטוזואולוגים הינם מדענים מכובדים בפני עצמם והם נאבקים להכרה ממסדית; ולמרות שגילויים של מיני בעלי חיים חדשים תמיד מעורר התרגשות בקרב הקהילה המדעית, הקריפטוזואולוגיה מעולם לא הצליחה לגמרי לקבל את ההכרה לה היא מצפה.
עובדה עליה נשענת הקריפטוזואולוגיה היא שיצורים רבים המוכרים לנו כיום נחשבו בעבר ליצורים אגדתיים (בעגת התחום: קריפטידים). סיפורים ושמועות על חיות אקזוטיות באפריקה ובהודו, למשל, סיפורים אשר הגיעו דרך מגלי ארצות, הוכנסו לרוב לתחום הפולקלור וזכו לעניין מדעי מועט בימי הביניים. מגלי הארצות עצמם שמעו את הדיווחים מתושבי המקום; אנשי המערב הניחו כי מדובר במיתולוגיה מקומית. הקריפטוזואולוגים טוענים כי יש ללמוד מן העבר ולא להגיב בביטול לסיפורים ותצפיות דומים בימינו אנו, שכן אזורים רבים על-פני כדור הארץ עדיין לא נחקרו דיים וביטול גורף של כל תצפית של קריפטיד הינו שגוי.
הקריפוזואולוגים מציינים חיות שבעבר נחשבו לאגדתיות: גורילת הרים, דרקון קומודו (סוג כמעט נכחד של לטאה גדולה), דיונון ענק, ברווזן ועוד. בשנת 2003 התגלו באינדונזיה עצמות מין קדום של האדם, Homo floresiensis; המין קרוי על שם האי בו התגלו העצמות, פלוֹרֵס. לאחר זמן קצר התברר כי בפולקלור המקומי של תושבי פלורס קיים יצור בשם אֶבּוּ גוֹגוֹ (Ebu Gogo) התואם בדיוק מפליא למראהו המשוער של מין האדם שעצמותיו נמצאו (שביב זה של הפולקלור המקומי שרד עד תחילת המאה ה-20). הגילוי עורר התרגשות בקהילה האנתרופולוגית והערכה מחודשת של הקריפטוזואולוגיה. הנרי ג'י (Henry Gee), העורך של מגזין הטבע האמריקני Nature, כתב כי "הקריפטוזואולוגיה, חקר היצורים המופלאים הללו, עשוי בהחלט להתעורר לחיים".
כך או כך, הקריפטוזואולוגים טוענים כי ספקנות מוגזמת וראיית עולם מדעית נוקשה מדי עלולות ממש לחבל במציאתם של קריפטידים חדשים. חלק גדול מהספקנות נובע מהתמקדותה של הקריפטוזואולוגיה בחולייתנים; הסברה היא כי הסיכוי למצוא חולייתנים חדשים נמוך בהרבה בהשוואה למציאת חסרי חוליות, צמחים או חיידקים חדשים.
ב-1982 נוסדה החברה הבינלאומית לקריפטוזואולוגיה, שמטרתה לרכז בצורה מסודרת את כל המחקרים והתצפיות בתחום. במרכזו של סמל החברה נמצא אוקפי - קרוב משפחה של הג'ירף, אשר התגלה רק בשנת 1901.
[עריכה] קריפטידים
בין הקריפטידים הידועים יותר ניתן למנות: יֵטִי (פרימט המתגורר כנראה באזור הרי ההימלאיה), בּיגפוּט, איש הקרח ממינסוטה (יצור דמוי אדם שהוצג בסוף שנות ה-60, קפוא בקוביית קרח, בירידים ברחבי מינסוטה. ברנרד הויפלמנס בדק את היצור באופן אישי וטען כי מדובר ביצור חדש ואמיתי; רבים אחרים טענו כי מדובר בהונאה), קוף הבּוֹאש (קוף דמוי אדם המפיץ ריח רע; קיימים תצלומים רבים שלו, אך ספקנים טוענים כי מדובר בבירור בסוג קיים של קוף), זאב יפני (נכחד; הפרט הידוע האחרון מת בשנת 1905), תולעת המוות המונגולית (נטען כי היא הורגת את קורבנותיה בעזרת חשמל - בדומה לצלופח), חד קרן, המפלצת מלוך נס, דוֹדוֹ (הפרט האחרון של עוף זה מת ב-1755), ועוד שורה ארוכה של שדונים, פיות, גמדים, ענקים ואלפים.
