קשת רכוב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קשת רכוב או פרש קשת (Horse archer) הוא הכינוי המקובל לפרשים, אשר נשקם העיקרי הוא החץ וקשת. הערבות הגדולות של מרכז מערב אסיה וחלקים גדולים מאירופה המזרחית, השייכים כולם לאזור האקולוגי של הערבה האירואסייתית, סיפקו שפע כרי מרעה לסוסים ולמקנה. מאחר שהיו פחות טובים לחלקאות מתורבתת מאשר אזור הסהר הפורה ועמקי הנהרות של סין, סיפקו ערבות איראסיה מקום מחיה לעמי נוודים שהתבססו על גידול מקנה ועל פשיטות ביזה על יישובים חקלאיים כדי לקיים את עצמם. עמי נוודים אלה הסתמכו על חיל הפרשים היעיל שלהם במהלך פשיטותיהם, שהיו מהירות וקטלניות. בשבילם המלחמה לא הייתה רק תכלית אסטרטגית אלא גם אורח חיים. מתוך עמי נוודים אלה, המונגולים הם הידועים ביותר אך יש לציין גם את השבטים הסקיתים, הסארמאטים, ההונים, המגיארים והתורכים.
[עריכה] ראו גם
- הטקטיקה של חיל הפרשים
- ירי פרתי
חילות הצבא |
חיל רגלים | חיל פרשים | חיל שריון | חיל תותחנים | חיל הנדסה | חיל ים | חיל אוויר |