רגטיים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רגטיים הוא סגנון מוזיקה אמריקאי שהתפתח בסוף המאה ה-19.
מוזיקת הרגטיים היא מוזיקה שנכתבה לפסנתר במקור, והיא מהווה (ביחד עם הבלוז) את שורשי הג'אז. באופן כללי, רוב המאפיינים ברגטיים לקוחים מן המוזיקה הקלאסית, מאפיינים אלה כוללים את המבנה המוזיקלי (רונדו או סונטה בדרך כלל) והמהלכים ההרמוניים. את הרגטיים מבדילים מן המוזיקה הקלאסית שני דברים מרכזיים: האחד, סינקופציה - ברגטיים נעשה שימוש רב בקצב "מפתיע", וצלילים רבים מנוגנים בצורה שבמוזיקה הקלאסית לא היו מצפים להם. השני, טמפו קבוע - במוזיקה קלאסית, שלא כמו ברגטיים, נהוג לנגן בריטנוטו מסוים. הטמפו ביצירה נתון לשינוי לאורכה לפי הרגש של המבצע. ברגטיים לעומת זאת, שומרים על טמפו אחיד לאורך כל היצירה.
[עריכה] מלחיני רגטיים חשובים
- סקוט ג'ופלין
- ג'וזף לאמב
- ג'יימס סקוט